החברה, טוקין ג'ו, נוסדה בידי בן קראים וויל כהן, שני חברים יהודים מברוקלין שהחליטו לשלב בין התרבות היהודית לבין עולם הקנאביס. השניים התחילו ב-2020 עם עמוד אינסטגרם קטן שהוקדש לבדיחות ולמשחקי מילים על יהדות ומריחואנה. מה שהחל כשעשוע פרטי הפך בהדרגה לקהילה מקוונת גדולה, ובהמשך למותג מסחרי שמוכר מוצרים ללקוחות ברחבי ארצות הברית.
ההומור הוא עדיין לב העסק. בין מוצרי החברה אפשר למצוא סוכריות גומי בשם "גויאבה נגילה", משחק מילים על השיר "הבה נגילה", וסוכריות אחרות בשם "תפוח של חיי", המבוססות על הביטוי האנגלי המוכר. לצד אלה נמכרו גם מקלות דבש מועשרים בחומר הפעיל בקנאביס תחת השם "היי, האני", מטבעות שוקולד לחנוכה המכילים קנאביס ואוזני המן מיוחדות לפורים.
אחד המוצרים שזכו לתשומת לב מיוחדת היה סוכריות גומי כשרות לפסח המכילות את החומר הפעיל טי-אייץ'-סי. עבור לקוחות יהודים המקפידים על כשרות, מדובר היה בשילוב לא שגרתי בין מוצרי קנאביס לבין השגחה דתית. החברה דאגה לקבל אישורי כשרות מתאימים והצליחה למשוך גם צרכנים שלא היו מוצאים את מקומם בחנויות קנאביס רגילות.

מותג שפונה בראש ובראשונה לקהל מוגדר מאוד: יהודים שמחפשים חיבור בין הזהות התרבותית שלהם לבין צריכת קנאביס. קראים, שגדל במשפחה אורתודוקסית מודרנית, וכהן, שגדל במסגרת יהודית רפורמית, ראו בחברה דרך חדשה לפנות ליהודים שלא בהכרח מרגישים שייכים למסגרות המסורתיות
אבל מאחורי שמות המוצרים המשעשעים מסתתר עסק רציני לחלוטין. לדברי קראים, לטוקין ג'ו יש כיום כ-250 אלף עוקבים ברשתות החברתיות, והסרטונים והתכנים שהיא מפרסמת באינסטגרם מגיעים מדי חודש ל-18 עד 22 מיליון בני אדם. במהלך השנה האחרונה שולש מספר ההזמנות באתר החברה.
המספרים הללו מרשימים במיוחד בהתחשב בכך שמדובר במותג שפונה בראש ובראשונה לקהל מוגדר מאוד: יהודים שמחפשים חיבור בין הזהות התרבותית שלהם לבין צריכת קנאביס. קראים, שגדל במשפחה אורתודוקסית מודרנית, וכהן, שגדל במסגרת יהודית רפורמית, ראו בחברה דרך חדשה לפנות ליהודים שלא בהכרח מרגישים שייכים למסגרות המסורתיות.
השניים הבינו שלקהילה היהודית האמריקאית יש שפה משותפת, מסורות משותפות ובעיקר יכולת לצחוק על עצמה. הם החליטו להשתמש בהומור הזה כדי לבנות מותג שפונה גם ליהודים חילונים וגם לשומרי כשרות, ואפילו ללא-יהודים שמעריכים את הבדיחות ואת המוצרים.
אלא שבנובמבר 2025 חתם הנשיא דונלד טראמפ על חוק תקציבי הכולל שינוי דרמטי בהגדרה הפדרלית של המפ, זן של צמח הקנאביס שממנו מופקים מוצרים המכילים כמויות מסוימות של חומרים פעילים. השינוי המשפטי נשמע טכני, אבל מבחינת טוקין ג'ו וחברות דומות הוא עלול להיות קטלני.
עד כה התבססו חברות רבות על חוק החקלאות הפדרלי משנת 2018, שאפשר לשווק מוצרי המפ בתנאי שריכוז החומר הפעיל דלתא-9 טי-אייץ'-סי בצמח אינו עולה על 0.3 אחוזים ממשקלו היבש. ההגדרה הזאת אפשרה מכירת מגוון רחב של מוצרים, כולל סוכריות גומי ומשקאות המכילים חומרים משכרים שמקורם בהמפ, בכפוף לחוקים המקומיים של המדינות השונות.
החוק החדש משנה את הכללים. החל מ-11 בדצמבר 2026, מוצרים מוגמרים המכילים יותר מ-0.4 מיליגרם של טי-אייץ'-סי וחומרים משכרים נוספים הנכללים בהגדרה החדשה, בכל אריזה, לא ייחשבו עוד למוצרי המפ המותרים לפי ההסדר הפדרלי. המשמעות היא שחברות שבנו את המודל העסקי שלהן על האפשרות לשווק מוצרים כאלה באופן מקוון ולשלוח אותם בין מדינות יידרשו לשנות באופן משמעותי את פעילותן.
כדי להבין עד כמה השינוי משמעותי, די להביט באחד ממוצרי הגומי של החברה, המכיל חמישה מיליגרם של טי-אייץ'-סי ביחידה אחת. אריזה של עשר סוכריות כאלה מכילה 50 מיליגרם, הרבה מעבר לרף החדש של 0.4 מיליגרם לאריזה.
לדברי קראים, חטיבת טוקין ג'ו פלאוור, המשווקת מוצרי קנאביס שמקורם בהמפ, אחראית כיום לכ-60 עד 70 אחוז מכלל מכירות החברה. אם לא יחול שינוי נוסף בחקיקה, חלק מרכזי מפעילות החטיבה לא יוכל להימשך במתכונת הנוכחית.
קראים אינו מכחיש שתעשיית ההמפ האמריקאית סבלה במשך השנים מפיקוח לא אחיד ומבעיות איכות. לדבריו, גם הוא הבין שמתישהו הממשל הפדרלי יחליט להחמיר את ההסדרה. אלא שהוא ציפה לפיקוח מחמיר יותר, לבדיקות מעבדה ולכללי בטיחות ברורים, ולא לצעד שעלול לבטל כמעט לחלוטין את המודל העסקי שעליו נשענת החברה.
לדבריו, המצב אינו מאיים רק על בעלי המותגים. מאחורי תעשיית ההמפ עומדים חקלאים, מפעלי ייצור, חברות אריזה, מחסנים, חברות שילוח ועובדים רבים שהתפרנסו מהתחום בשנים האחרונות. אם השוק יצטמצם בבת אחת, הפגיעה עלולה להתפשט לאורך שרשרת האספקה כולה.
מבחינת קראים וכהן, התזמון אכזרי במיוחד. דווקא כאשר העסק מצליח יותר מאי פעם, וכאשר קהל הלקוחות ממשיך לגדול במהירות, הם נאלצים להכין תוכניות חירום כדי להתמודד עם אובדן אפשרי של רוב ההכנסות.
אבל הפרשה אינה מסתכמת במספרים עסקיים. בעקבות ההודעה על השינוי הצפוי בחוק, החלו המייסדים לקבל מאות פניות מלקוחות. חלקם הביעו אכזבה, אחרים שאלו כיצד יוכלו לעזור, והיו גם כאלה שהציעו לחבר את החברה לבעלי חנויות קנאביס מורשות במדינות שבהן מותר למכור את המוצרים.
קראים סיפר כי אחת השיחות שהשפיעו עליו במיוחד הייתה עם לקוחה מבוגרת, אישה יהודייה שהתבררה כאחת הקונות הגדולות של החברה. לדבריו, רק במהלך השיחה הבין עד כמה משמעותי עבורה שירות המשלוחים עד הבית.
האישה הסבירה כי היא מתמודדת עם בעיות בריאותיות המגבילות את ניידותה, ולכן האפשרות להזמין מוצרים ישירות לביתה הייתה חשובה לה במיוחד. לדבריה, המוצרים סייעו לה להתמודד עם כאבים וקשיים גופניים. קראים סיפר כי בסיום השיחה הוא ואנשי הצוות התקשו להסתיר את התרגשותם.
העדות הזאת אינה מהווה הוכחה רפואית ליעילות המוצרים, אך היא מדגישה את אחת ההשלכות האפשריות של השינוי בחוק: לקוחות מבוגרים ובעלי מוגבלויות, שהתרגלו לרכוש מוצרים באמצעות האינטרנט, עלולים להידרש למצוא דרכי רכישה אחרות, לעיתים בחנויות מרוחקות ובהתאם להסדרי הרישוי המקומיים.
גם לקוחות צעירים יותר הביעו חשש מאובדן המותג שהפך לחלק מחייהם. לקוחה בשם גבריאל, שרוכשת מוצרים של החברה מאז 2024, סיפרה לאתר היהודי פורוורד כי היא רואה בטוקין ג'ו הרבה יותר מחנות קנאביס. עבורה מדובר בקהילה שמצליחה לשלב בין מסורות יהודיות לבין הומור עכשווי.
המייסדים מספרים כי חלק מהלקוחות כבר החלו להצטייד במלאי, מתוך חשש שבעתיד לא יוכלו להזמין את המוצרים האהובים עליהם. החברה אף שוקלת להקדים את ייצור סוכריות הגומי הכשרות לפסח, כדי לאפשר ללקוחות לרכוש אותן לפני כניסת ההגבלות לתוקף.
אלא שהפתרון הזה יכול לספק מענה זמני בלבד. אם המוצרים לא יוכלו להימכר עוד לפי ההסדר הפדרלי הקיים, החברה תידרש למצוא דרך אחרת לפעול לאורך זמן.
אחת האפשרויות שנבחנות היא מעבר הדרגתי לשיווק באמצעות חנויות קנאביס מורשות, תחילה בניו יורק ובהמשך בניו ג'רזי. בשתי המדינות פועלים שווקים חוקיים לקנאביס לשימוש מבוגרים, אבל הכניסה אליהם מחייבת עמידה בדרישות רגולטוריות שונות לחלוטין מאלה שאפשרו לחברה לשווק מוצרי המפ באינטרנט.
במקום מערך משלוחים ארצי אחד, טוקין ג'ו תצטרך לעבוד עם יצרנים, מפיצים וחנויות בעלי רישיונות מתאימים בכל מדינה שבה תרצה לפעול. הדבר כרוך בעלויות משמעותיות, בשינויים בייצור ובאריזה ובאובדן חלק מהיתרונות שאפשרו לחברה הקטנה להתחרות בשוק גדול.
עם זאת, לא כל פעילותה של טוקין ג'ו נמצאת בסכנה. החברה מתכוונת להמשיך למכור בגדים, אביזרי עישון, מוצרי יודאיקה, מתנות לבית ומוצרים אחרים שאינם מכילים חומרים אסורים. המייסדים גם מתכננים להרחיב את מגוון המוצרים הללו, כדי להפחית את התלות בהכנסות ממכירת קנאביס.
ההתמודדות של טוקין ג'ו משקפת משבר רחב יותר בתעשיית ההמפ האמריקאית, שהתפתחה במהירות בעקבות שינוי החקיקה ב-2018. במשך שנים ניצלו חברות את האפשרות למכור מוצרים שמקורם בהמפ, לעיתים עם השפעות משכרות, מחוץ למערכות הרישוי המחמירות שנקבעו עבור מריחואנה במדינות שבהן היא חוקית.
תומכי ההגבלות החדשות טוענים כי יש צורך לסגור פרצות שאפשרו מכירה של חומרים משכרים ללא פיקוח מספק, ולעיתים במוצרים שעלולים למשוך ילדים. מנגד, בעלי עסקים בענף טוענים כי אפשר היה ליצור מערכת פיקוח שתדרוש בדיקות איכות, סימון ברור, מגבלות גיל והגבלות על מינון, בלי לפגוע באופן כה רחב בתעשייה שהתפתחה במשך כמעט עשור.
עבור היזמים היהודים מברוקלין, הוויכוח המשפטי והפוליטי מתורגם לשאלה פשוטה מאוד: האם יישאר להם עסק כאשר יגיע חודש דצמבר?
ואולי האירוניה הגדולה ביותר היא התאריך שנקבע לכניסת ההגבלות לתוקף. 11 בדצמבר יחול השנה ביום שישי, ערב הדלקת הנר השמיני של חנוכה. עבור חברה שהפכה את חגי ישראל למקור בלתי נדלה של בדיחות ומוצרי קנאביס, קשה לדמיין תזמון סמלי יותר.
בחג שבו מספרים על פך שמן קטן שהספיק לשמונה ימים, שני היזמים מברוקלין מקווים שגם העסק שלהם יצליח לשרוד למרות הסיכויים. אלא שבניגוד לסיפור החנוכה, הפעם הנס לא אמור להגיע מבית המקדש, אלא אולי מהקונגרס האמריקאי, משינוי רגולטורי נוסף או מיכולת להמציא מחדש את העסק.
קראים אומר שהחברה מכינה כמה תוכניות פעולה במקביל. הוא מאמין שהמותג שבנו מסוגל להמשיך להתקיים גם אם ייאלץ לוותר על חלק משמעותי מהמוצרים שהפכו אותו למצליח.
בינתיים, השעון מתקתק לקראת 11 בדצמבר. עבור מאות אלפי העוקבים, טוקין ג'ו היא עדיין אותה חברה שמצליחה להפוך כל חג יהודי לבדיחה עם ריח של קנאביס. עבור שני המייסדים, לעומת זאת, החג הקרוב עלול להיות רציני הרבה יותר.
אחרי שנים של צמיחה, מיליוני צפיות ומספר הזמנות ששולש בתוך שנה, הם ניצבים בפני מבחן קשה במיוחד: לשמור על המותג, על הלקוחות ועל הפרנסה, גם כאשר החוק שאפשר להם לצמוח עומד להשתנות.
ובחברה שבנתה את עצמה על משחקי מילים יהודיים, גם תוכנית ההישרדות מגיעה עם קריצה מוכרת. אחת האפשרויות שקראים אינו שולל, לפחות בהומור, היא פשוט להתפלל לנס חנוכה.