באו למסוק זיתים ונעצרו בידי צה"ל: הסערה האמריקאית שמציבה את ישראל במבוכה
עשרות רבנים ופעילים יהודים מארצות הברית הגיעו לכפר פלסטיני ליד בית לחם כדי להשתתף במסיק זיתים, אך מצאו את עצמם מעוכבים בידי כוחות הביטחון. בין המשתתפים היה בראד לנדר, מועמד יהודי לקונגרס מניו יורק, שמיהר להציג את האירוע כהוכחה למדיניות הישראלית בשטחים. ישראל טוענת שהפעילות התקיימה ללא תיאום ביטחוני ומאשימה את לנדר בפרובוקציה פוליטית. בארצות הברית התעוררה סערה, וכעת עולה השאלה האם פעולה שנועדה למנוע חיכוכים בשטח הפכה לנזק הסברתי גדול בהרבה.
האזינו לכתבה זו
באו למסוק זיתים ונעצרו בידי צה"ל: הסערה האמריקאית שמציבה את ישראל במבוכה
10.21.2026 15:07
סוכנויות הידיעות
נחלין, יהודה ושומרון - מסיק הזיתים בכפר פלסטיני סמוך לבית לחם הפך ביום רביעי לתקרית בעלת השלכות פוליטיות ודיפלומטיות, כאשר עשרות פעילים יהודים ואמריקאים, בהם מועמד לקונגרס האמריקאי, עוכבו בידי כוחות הביטחון הישראליים. בתוך שעות הפך האירוע המקומי לסיפור חדשותי בארצות הברית, והעמיד את ישראל מול ביקורת מצד פוליטיקאים דמוקרטים וארגונים יהודיים אמריקאיים.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
בראד לנדר, לשעבר מבקר עיריית ניו יורק וכיום מועמד דמוקרטי לבית הנבחרים מטעם המחוז העשירי, המזוהה עם האגף הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית ומבקר את מדיניות ממשלת ישראל בשטחים, הגיע לאזור יחד עם רבנים, פעילים ישראלים ומתנדבים בינלאומיים. מטרתם המוצהרת הייתה לסייע לחקלאים פלסטינים במסיק ולהפגין נוכחות שנועדה למנוע חיכוכים עם מתנחלים.
במרכז הפרשה נמצא בראד לנדר, לשעבר מבקר עיריית ניו יורק וכיום מועמד דמוקרטי לבית הנבחרים מטעם המחוז העשירי. לנדר, המזוהה עם האגף הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית ומבקר את מדיניות ממשלת ישראל בשטחים, הגיע לאזור יחד עם רבנים, פעילים ישראלים ומתנדבים בינלאומיים. מטרתם המוצהרת הייתה לסייע לחקלאים פלסטינים במסיק ולהפגין נוכחות שנועדה למנוע חיכוכים עם מתנחלים.
הפעילות התקיימה סמוך לכפר נחלין, לא הרחק מביתר עילית, באזור שבו מתקיימים לעיתים חיכוכים בין חקלאים פלסטינים, תושבים ישראלים וכוחות הביטחון. ישראל מדגישה כי במקומות רגישים ביהודה ושומרון נדרש לעיתים תיאום מוקדם של פעילויות חקלאיות, כדי להיערך מבחינה ביטחונית ולמנוע עימותים.
לפי גרסת צה"ל והמשטרה, הקבוצה הגיעה למקום ללא התיאום הנדרש. הכוחות שהוזעקו לשטח הורו למשתתפים להפסיק את פעילותם, ובהמשך עיכבו עשרות מהם והעבירו אותם לחקירה. הרשויות הישראליות טענו כי הפעולה נועדה לאכוף את ההנחיות הביטחוניות ולמנוע הפרות סדר, ולא לפגוע בחופש הפעילות של המשתתפים בשל עמדותיהם הפוליטיות.
אלא שהפעילים הציגו תמונה שונה. לדבריהם, הם הגיעו למסיק שקט ולא אלים, וכאשר התבקשו לעזוב הביעו נכונות לעשות זאת. הם טענו שלא הוצג להם מראש מידע ברור על איסור הכניסה למקום, וכי מפות שהופצו לחקלאים פלסטינים אינן מצביעות על חובה לתאם את המסיק בנקודה שבה שהו. השאלה אם אכן נדרש תיאום במיקום המדויק הפכה לאחת המחלוקות המרכזיות בפרשה.
לנדר עצמו עוכב למשך כשלוש שעות, ולאחר מכן שוחרר. לדבריו, שחרורו הגיע לאחר שהתבררה זהותו כמועמד לקונגרס האמריקאי. הוא ניצל את האירוע כדי למתוח ביקורת חריפה על ההתנהלות הישראלית וטען כי נוכח מקרוב במגבלות המוטלות על חקלאים פלסטינים המבקשים לעבד את אדמותיהם.
לצפייה: https://www.facebook.com/reel/1504223411654863
במשרד החוץ הישראלי לא נשארו חייבים. בתגובה פומבית חריפה נטען כי לנדר הגיע למקום כדי לייצר פרובוקציה פוליטית שתזכה אותו בסיקור תקשורתי. המשרד אף השתמש במשחק מילים באנגלית, שלפיו המועמד האמריקאי לא הגיע לאסוף זיתים, אלא לאסוף כותרות.
מבחינת ישראל, עצם נוכחותו של מועמד פוליטי אמריקאי בולט בפעילות רגישה ביהודה ושומרון עוררה שאלות על מטרות הביקור. לנדר כבר הביע בעבר עמדות ביקורתיות כלפי מדיניות ישראל, והשתתפותו במסיק יחד עם ארגונים המתנגדים להתנחלויות נתפסה במשרד החוץ כאירוע בעל משמעות פוליטית, ולא כפעילות חקלאית בלבד.
עם זאת, העובדה שהביקור נשא אופי פוליטי אינה פותרת את השאלה המשפטית המרכזית: האם המשתתפים הפרו הוראה תקפה, והאם עיכובם היה הכרחי ומידתי.
בסיום החקירות הודיעה המשטרה כי 40 מהמעוכבים שוחררו ללא תנאים, 32 נוספים שוחררו בכפוף לצווי הרחקה מהאזור, וארבעה אזרחים זרים נותרו לקראת הליכים מנהליים שעשויים להוביל לגירושם מישראל. לדברי המשטרה, לגבי הארבעה נאסף מידע על פעילות אנטי-ישראלית ועל פרסומים ברשתות החברתיות, אך החומרים המלאים לא פורסמו לציבור. לא דווח על הרשעות פליליות של המעורבים בפרשה.
הסערה התרחבה במהירות לארצות הברית. ראש עיריית ניו יורק, זוהראן ממדאני, גינה את המעצרים והביע תמיכה בלנדר. גם חברי קונגרס דמוקרטים מתחו ביקורת על ישראל, וארגונים יהודיים אמריקאיים, ובהם נציגי הזרמים הרפורמי, הקונסרבטיבי והרקונסטרוקציוניסטי, פרסמו הודעת גינוי משותפת. העובדה שבין המעוכבים היו רבנים אמריקאים העניקה לפרשה ממד נוסף של מתיחות בין ממשלת ישראל לבין חלקים ביהדות התפוצות.
גם בישראל נשמעה ביקורת. חבר הכנסת גלעד קריב הזהיר כי הטיפול בפעילים עלול לגרום נזק חמור ליחסים עם יהדות ארצות הברית. בין המשתתפים שעוכבו היה גם יהושע שופמן, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שכתב בציניות כי עוכב בחשד למסיק זיתים. לדבריו, לא התרחש במקום עימות עם מתנחלים או עם כוחות הביטחון לפני ההתערבות.
עם זאת, חשוב להבחין בין הביקורת על אופן הפעלת הסמכות לבין עצם הצורך באכיפת הסדר באזור. סביב ביתר עילית קיימים אתגרים ביטחוניים ממשיים, והרשויות אחראיות להגן הן על התושבים הישראלים והן על החקלאים הפלסטינים. נוכחות של עשרות פעילים זרים באזור רגיש מחייבת היערכות, במיוחד בתקופה של מתיחות גוברת. השאלה במקרה הזה היא אם ההנחיות היו ברורות ואם האמצעים שננקטו תאמו את הנסיבות.
הפרשה התרחשה גם על רקע שורת אירועי אלימות ביהודה ושומרון במהלך עונת המסיק, שבהם נפגעו חקלאים פלסטינים, פעילים ואף אנשי תקשורת. ישראלים רבים רואים באלימות מצד גורמים קיצוניים פגיעה בביטחון ובשלטון החוק, בעוד הרשויות מדגישות את הצורך למנוע חיכוכים באזור שבו מתקיימת פעילות חקלאית סמוך ליישובים ישראליים.
מבחינת ממשלת ישראל, המקרה מציב אתגר כפול. מצד אחד, עליה לשמור על הסדר ולאפשר לכוחות הביטחון לפעול בהתאם להערכת הסיכונים בשטח. מצד שני, כשמועמד יהודי לקונגרס ועשרות רבנים אמריקאים נעצרים ומצטלמים באוטובוס משטרתי, האירוע מקבל משמעות החורגת בהרבה מהשטח שבו התרחש.
האתגר גדול עוד יותר משום שלנדר אינו זר למערכת הפוליטית האמריקאית. הוא בעל ברית של ממדאני, מקורב לאגף הפרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית ומבקר ותיק של מדיניות ממשלת ישראל. עבורו, המעצר הפך גם להזדמנות להציב במרכז מערכת הבחירות שלו את הביקורת על ההתנהלות הישראלית בשטחים. משרד החוץ הישראלי טוען שזו הייתה מטרתו מלכתחילה; לנדר מכחיש ומציג את השתתפותו במסיק כביטוי למחויבותו לזכויות אדם.
אלא שהטיעון הישראלי בדבר היעדר תיאום עדיין מחייב הבהרה. בעקבות פרסום מפות המינהל האזרחי טען צה"ל כי החלקה המדוברת לא סומנה כאזור המחייב תיאום משום שבעלי הקרקע לא ביקשו בעבר למסוק בה. ההסבר לא הכריע את השאלה מדוע היה על החקלאים לדעת שנדרש אישור שלא צוין במפה.
בסופו של דבר, מרבית הפעילים שוחררו, אך ארבעה אזרחים זרים נותרו לקראת שימוע בעניין גירושם. המשטרה המשיכה לעמוד מאחורי החלטותיה, ואילו הארגונים שהשתתפו במסיק דרשו לבדוק את נסיבות העיכובים.
האירוע בנחלין ממחיש עד כמה גם תקרית מקומית ביהודה ושומרון יכולה להפוך בתוך שעות למשבר ביחסי החוץ של ישראל. מבחינת הקהל הישראלי, הסיפור אינו רק מעצרם של פעילים שבאו למסוק זיתים, אלא גם המבחן של הרשויות: כיצד לאכוף את החוק ולהבטיח ביטחון, בלי להעניק למבקרי ישראל תמונות וכותרות שעלולות ללוות אותה עוד זמן רב.
