ההודעה, שנמסרה לחברי הארגון ביום רביעי, 21 באוקטובר, מסמנת שינוי כיוון לאחר שלושה סבבי בחירות שבהם הפכה איפא"ק מגוף שפעל בעיקר באמצעות קשרים עם מחוקקים וגיוס תורמים פרטיים למעורבת ישירה במאבקים אלקטורליים. הפעילות הזאת העניקה לה השפעה רבה, אך גם הפכה אותה למטרה לביקורת מצד פוליטיקאים, ארגונים ופעילים, במיוחד בתוך המפלגה הדמוקרטית.
במכתב ששלחה ההנהלה לחברי הארגון הוסבר כי מטרת השינוי היא לבנות מנגנון פוליטי גמיש ויעיל יותר לקידום היחסים בין ארצות הברית לישראל. במקום להעניק תמיכה רשמית ולרכז תרומות באמצעות ועד הפעולה הפוליטי, איפא"ק תתמקד בעידוד אזרחים אמריקאים לתרום ישירות למועמדים פרו-ישראליים ובשימוש בכלי גיוס כספים חדשים.
ההבחנה הזאת חשובה במיוחד: איפא"ק אינה מודיעה על יציאה מהפוליטיקה, וגם לא על הפסקת פעילותה למען מועמדים התומכים בישראל. למעשה, זרוע ההוצאות העצמאיות שלה, המכונה "פרויקט הדמוקרטיה המאוחדת", תמשיך לפעול ולהשקיע כסף במרוצים לקונגרס. הגוף הזה רשאי לגייס ולהוציא סכומים בלתי מוגבלים על פרסומות וקמפיינים פוליטיים, כל עוד אינו מתאם את פעילותו ישירות עם מטות המועמדים.

איפא"ק אינה מודיעה על יציאה מהפוליטיקה, וגם לא על הפסקת פעילותה למען מועמדים התומכים בישראל. למעשה, זרוע ההוצאות העצמאיות שלה, המכונה "פרויקט הדמוקרטיה המאוחדת", תמשיך לפעול ולהשקיע כסף במרוצים לקונגרס. הגוף הזה רשאי לגייס ולהוציא סכומים בלתי מוגבלים על פרסומות וקמפיינים פוליטיים, כל עוד אינו מתאם את פעילותו ישירות עם מטות המועמדים.
כדי להבין את משמעות ההחלטה צריך לחזור לדצמבר 2021, כאשר איפא"ק הודיעה על הקמת שני גופים פוליטיים חדשים. הראשון היה ועד פעולה פוליטי רגיל, שאפשר לתרום ישירות למועמדים במסגרת המגבלות הקבועות בחוק האמריקאי. השני היה גוף לגיוס ולהוצאה עצמאית של כספים, שהעניק לארגון אפשרות להשקיע סכומי עתק בתעמולת בחירות.
המהלך שינה את מאזן הכוחות במרוצים רבים לקונגרס. בבחירות 2024, למשל, השקיעה זרוע ההוצאות העצמאיות יותר מ-13 מיליון דולר במרוץ המקדימות במחוז ה-16 בניו יורק, שבו הפסיד חבר הקונגרס הדמוקרטי ג'מאל באומן לג'ורג' לטימר. באומן נחשב לאחד המבקרים הבולטים של מדיניות ישראל בקונגרס, והמרוץ הפך לסמל למאבק בין הזרם הפרוגרסיבי לבין הגורמים התומכים בקשר הדוק עם ישראל.
באותה שנה השקיע הגוף מיליוני דולרים גם במאבק נגד חברת הקונגרס קורי בוש ממיזורי, שהפסידה בפריימריז הדמוקרטיים לווסלי בל. שני המרוצים המחישו כיצד השקעות כספיות גדולות עשויות להשפיע על התחרות הפוליטית, אך עוררו גם דיון ציבורי על תפקידם של ארגוני אינטרס ובעלי הון בבחירות האמריקאיות.
היקפי הכסף מסבירים את עוצמת המחלוקת. לפי נתוני ועדת הבחירות הפדרלית, איפא"ק והגופים הפוליטיים הקשורים אליה השקיעו יחד יותר מ-221 מיליון דולר בפעילות פוליטית מאז סוף 2021 ועד תחילת 2026. זרוע ההוצאות העצמאיות לבדה גייסה במהלך מחזור הבחירות הנוכחי סכומים שעלו על מאה מיליון דולר כבר באמצע השנה.
אלא שההשפעה הזאת גבתה גם מחיר תדמיתי. במהלך החודשים האחרונים הודיעו כמה פוליטיקאים דמוקרטים כי אינם מעוניינים לקבל תרומות המזוהות עם איפא"ק. עבור מועמדים מסוימים, בעיקר באזורים שבהם גוברת הביקורת על מדיניות ממשלת ישראל, תמיכת השדולה הפכה מנכס פוליטי לנושא המחייב אותם להתגונן מול בוחריהם.
המצב בולט במיוחד במפלגה הדמוקרטית. במשך שנים הציגה איפא"ק את עצמה כארגון דו-מפלגתי המחזק את היחסים בין ישראל לארצות הברית ללא קשר לזהותו של הנשיא המכהן. אלא שהמחלוקות סביב המלחמה בעזה, ההתנחלויות והסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל העמיקו את הפערים בתוך המפלגה.
במחנה הפרוגרסיבי נשמעת ביקורת שלפיה איפא"ק משתמשת בכוחה הכלכלי כדי להחליש מועמדים המתנגדים למדיניות ישראל. מנגד, בארגון טוענים כי פעילותו נועדה להבטיח שבקונגרס יכהנו מחוקקים משתי המפלגות הרואים ביחסים עם ישראל אינטרס אמריקאי מרכזי.
גם בקרב תומכי ישראל נשמעו בשנים האחרונות קולות ביקורתיים על האסטרטגיה הפוליטית. מושל אילינוי, ג'יי.בי. פריצקר, שהיה בעבר חבר במועצה הארצית של איפא"ק, אמר השנה כי התרחק מהארגון משום שלדעתו איבד את אופיו הדו-מפלגתי והחל לתמוך בפוליטיקאים המזוהים עם האגף הימני של המפלגה הרפובליקנית.
לפי ההודעה החדשה, איפא"ק מבקשת כעת לחזור בחלק מפעילותה למודל שהיה מקובל לפני הקמת ועד הפעולה הפוליטי ב-2021: גיוס תורמים פרטיים, עידוד פעילות אזרחית ושמירה על קשרים עם מחוקקים. אולם בניגוד לעבר, לרשות הארגון עומדת כיום גם מערכת פוליטית משומנת של פרסום והשקעות כספיות בהיקפים גדולים.
מבחינת ישראל, השינוי מעורר עניין מיוחד. איפא"ק הייתה במשך שנים אחד הגורמים המרכזיים שסייעו לשמר תמיכה רחבה בישראל בקונגרס, גם בתקופות של מחלוקת בין הממשלות. יכולתה לפעול בקרב רפובליקנים ודמוקרטים כאחד נחשבה לנכס משמעותי ביחסים בין המדינות.
השאלה כעת היא האם שינוי שיטת התרומות יסייע לארגון לשקם קשרים עם גורמים שהתרחקו ממנו, או שמא הביקורת על עצם מעורבותו במרוצים פוליטיים תימשך כל עוד זרוע ההוצאות העצמאיות שלו ממשיכה לפעול.
כך או כך, ההודעה של יום רביעי אינה מסמנת נסיגה מהזירה הפוליטית. היא מצביעה על ניסיון להתאים את פעילות השדולה למציאות אמריקאית חדשה, שבה תמיכה בישראל אינה נתפסת עוד באותה צורה בכל חלקי המפה הפוליטית.
איפא"ק מפסיקה לחלק למועמדים חותמת תמיכה רשמית ותרומות ישירות באמצעות הוועד הפוליטי שלה, אבל אינה מוותרת על המאבק להשפעה בוושינגטון. פחות משבועיים לפני שהאמריקאים ייגשו לקלפיות, השדולה הפרו-ישראלית מאותתת שהקרב על הקונגרס יימשך - גם אם הדרך שבה היא מנהלת אותו עומדת להשתנות.