״ישראל היא אור גדול מאוד לעם היהודי ״

שרון אדם, אמא של עומר, רואי וגל אדם, אינה מרבה להגיע ללוס אנג'לס, אף שבנה מגיע לארצות הברית לעיתים קרובות. הפעם, היא מצטרפת אליו לא רק כדי להיות בקהל ולצפות בו מופיע, אלא גם כדי להביא את הקול, המסרים והעשייה שלה אל הקהילה היהודית בעיר. ב־27 באוקטובר תפתח אדם ערב העצמה נשית מיוחד שיתקיים במרכז ה־IAC, ובמסגרתו תתקיים גם הרצאה של לינור אברג'יל, מלכת היופי של ישראל לשעבר ומיס עולם לשנת 1998. הערב צפוי לחבר נשים מהקהילה סביב נושאים של העצמה, זהות, מנהיגות וחיבור בין אנשים.

בשיחה מיוחדת מישראל, לקראת הגעתה ללוס אנג'לס, אדם מספרת לי שהעיר אינה זרה לה כלל, אלא מקום שיש לה אליו קשר משפחתי ורגשי עמוק. "יש לי משפחה גדולה כאן. יש לי דודה רונית רינת (מלכת היופי של ישראל וסגנית מיס יוניברס 1964) והילדים שלה, שהם בני דודים שלי, וגם הנכדים שלה. מגיל צעיר הייתי מגיעה לאל איי להיות איתם".

שרון אדם 

אשת הנדל״ן המובילה עדי לויתן ואחת ממנהיגות הקהילה הזמינה את אדם להגיע ולהרצות בפני נשות הקהילה. השתיים הכירו דרך הזמרת נרקיס, שסיפרה לעדי על ההרצאות ועל המסעות ששרון מובילה יחד עם ברכה שילת עבור מנהיגות ישראליות, מסעות שנועדו לחבר נשים למורשת היהודית, לערכים של אחדות ולמסרים של הרבי מלובביץ'.

מתוך החיבור הזה נרקם המפגש הנוכחי, שבמרכזו עומדות נשים, מנהיגות נשית והיכולת ליצור שינוי באמצעות הקשבה וחיבור אנושי.

שרון מדברת על הרבי מילובביץ' בהערכה רבה, ומספרת עד כמה אהב וכיבד נשים וראה בכל אדם עולם שלם. הרב נהג לומר: "כל יהודי הוא יהלום וכשסופרים יהלומים לא מתעייפים". עבור אדם, הרעיון הזה אינו רק מסר רוחני או משפט יפה, אלא תפיסת עולם שמלווה את העשייה שלה לאורך שנים: לראות את האדם שמולך, להקשיב לו באמת, להכיר בערכו ולהבין שגם כאשר אנחנו שונים זה מזה, יש בינינו חיבור עמוק יותר מכפי שנדמה לנו.

מי שמכירה את שרון אדם דרך פעילותה כיום עשויה שלא לדעת שבעבר הייתה רקדנית מקצועית. במשך שנים הייתה האמנות עבורה דרך לבטא את עצמה, להעביר מסרים ולהגיע אל לבם של אנשים. כיום, היא מספרת, היא עושה זאת באמצעות עולם ההקשבה. במקום התנועה והמילים של עולם המחול, היא מבקשת "ללמד אנשים שפה אחרת: שפת הלב".

זוהי שפה שמבקשת מאיתנו להניח בצד את השיפוטיות ואת התגובתיות האוטומטית, להפסיק למהר לענות, לתקן או להוכיח שאנחנו צודקים, וללמוד להקשיב לאדם שמולנו מתוך נוכחות אמיתית. הקשבה, היא סיפרה לי, אינה רק מיומנות תקשורתית, אלא דרך חיים שיכולה לשנות מערכות יחסים, משפחות, ארגונים וקהילות שלמות.

במהלך שלושה עשורים תרגלה אדם הקשבה כחלק מצוות ההיגוי של עמותת מעגל הקשבה ישראל אירופה וארצות הברית והייתה שותפה להובלת מפגשים בינלאומיים, שהפגישו אנשים מרחבי העולם לתרגול של הקשבה ודיבור מהלב.

לפני מגפת הקורונה נהגו המשתתפים לצאת מדי שנה למסע בן שבועיים, שבמסגרתו נפגשו כ־100 אנשים ממדינות שונות ותרגלו יחד את אמנות ההקשבה. "זה אומר להוריד את האגו ואת הראש החושב, 'היודע והצודק', ולתת הקשבה לסיפורי הלב", היא מסבירה. "דרך הסיפור האישי של כל אחד הם מתחברים לשדה אנרגטי שבו כולנו אחד. הרעיון הוא, שהסיפור שלי הוא גם שלך, הסבל שלי הוא לא רק שלי אלא אוניברסלי ונמצא אצל כולם". במפגשים הללו לומדים המשתתפים להאט, להקשיב בלי למהר להגיב ולבחון גם את עצמם. במקום להתרכז בתשובה שהם רוצים לתת או בטיעון הבא שיציגו, הם מתבקשים להיות נוכחים בסיפורו של האדם שמולם. התהליך מאפשר להם לזהות את הדפוסים שמנהלים את השיחות שלהם, להבין מתי הם מגיבים מתוך כעס או צורך להוכיח את עצמם, ולפתח מערכת יחסים כנה וחומלת יותר עם עצמם ועם סביבתם.

העבודה, היא מדגישה, אינה מסתכמת ביכולת להקשיב לאחר. היא מחייבת גם את האדם להפנות את ההקשבה פנימה, לבדוק את עצמו ולשאול אם הוא נאמן לאמת שלו, או שמא הוא מספר לעצמו סיפור שנוח לו להאמין בו. דרך התהליך לומדים המשתתפים לחיות מתוך כנות, חמלה ואחריות אישית, ולפגוש את האחר בלי הצורך המתמיד לשפוט אותו או לשנות את דעתו.

אחד הדברים שאדם מבקשת להנחיל הוא גם היכולת לדבר באופן מדויק. לא להאריך ללא צורך, לא להסתתר מאחורי אינספור מילים ולא לאבד את המסר בתוך סיפור ארוך, אלא להבין מהו לב הסיפור ומה באמת רצינו לומר. לשיטתה, היכולת לדבר מהלב קשורה באופן ישיר ליכולת להקשיב מהלב: ככל שאנחנו מבינים את עצמנו טוב יותר, כך אנחנו יכולים לתקשר באופן ברור, כן ומשמעותי יותר עם הסביבה.

הדרך של שרון אל עולם ההקשבה התחילה דווקא דרך המשפחה, ובאופן מעניין גם דרך לוס אנג'לס. דודתה רונית הייתה זו שהביאה אותה להכיר את השיטה אותה למדה כדי לטפל בזוגיות שלה באותם שנים. המורה שלה  ג'ק צימרמן כיום בן 95 וחי בהוואי ונחשב לאוטוריטה לימד אותם את התורה הזו יחד עם אישתו ג׳קלין ז"ל.

את הידע שרכשה היא לא השאירה לעצמה. לאחר שנים של עבודה במערכת החינוך, שבהן עסקה גם בהוראת מחול, החלה לשלב את עקרונות ההקשבה בעבודתה עם תלמידים, אנשי חינוך וצוותים מקצועיים. במשך 33 שנה עבדה בבתי ספר, ובמקביל פיתחה את הכלים והשיטות שלה, מתוך אמונה שהיכולת להקשיב ולדבר ללא שיפוט היא מיומנות שאפשר וצריך ללמוד כבר מגיל צעיר.

כך פיתחה את שיטת ״אדם שלם״ שבעה כלים לחיבור מוח לב, שהפכה למסגרת של קורסים, ריטרטים ותוכניות המיועדות גם למערכת החינוך, לארגונים וגם לקהל הרחב. לדבריה, התוכניות מוכרות במסגרת מסלולים שונים להתפתחות מקצועית של אנשי חינוך, ובהם "אופק חדש", שבתון ו"עוז לתמורה". לאורך השנים העבירה את התכנים למנהלים, למורות, לגננות וליועצות חינוכיות, במטרה להטמיע שפה שמאפשרת הקשבה מהלב, ללא שיפוט וללא תגובה אוטומטית. אדם: "זה שינה לי את החיים ואת מערכות היחסים עם הבעל והילדים- אתה מפסיק לרצות להגיד ולהגיב לכל דובר, ואתה יותר פותח אוזניים של ארנבת שמקשיבה ומבינה בין השורות למה שנאמר. אתה לא כל הזמן רוצה לפטפט ולהכניס מילים באמצע שמישהו מדבר. אתה נותן לו להיראות ולהישמע".

לשיטתה, ברגע שאנחנו מעניקים לאדם שמולנו את המקום הזה, אנחנו מאפשרים לו להרגיש שהוא נראה, נשמע ושיש לו מקום בעולם. הדבר נכון במיוחד במערכות היחסים הקרובות ביותר שלנו, שבהן אנחנו לעיתים מרשים לעצמנו להפסיק להקשיב באמת, מתוך תחושה שאנחנו כבר יודעים מה האחר עומד לומר.

"ברגע שאתה תעשה את זה מול אשתך ומול הילד שלך, נתת להם מקום בעולם. מי שירצה לבוא ולשמוע אותך יבוא ויקשיב לך. צריך להיפרד מהצורך הזה להוכיח את עצמנו כל הזמן. פשוט תהיו. לא צריך לרדוף אחרי אנשים שיקשיבו לכם. אני מלמדת אנשים להיות בהוויה". המסר הזה עומד בלב הגישה של אדם: במקום לרדוף אחרי תשומת לב, לנסות לשכנע בכל מחיר או להיאבק על הזכות להיות צודקים, היא מציעה לעצור ולהיות נוכחים. מבחינתה, הקשבה אינה חולשה ואינה ויתור על העמדה האישית, אלא היכולת ליצור מרחב שבו אפשר להיות שונים, לחשוב אחרת ועדיין להישאר מחוברים.

משפחת אדם 

כיום היא מעבירה בישראל ריטריטים ארבע פעמים בשנה, שבהם המשתתפים לומדים ומתרגלים את עקרונות השיטה. אלא שאדם אינה מסתפקת בעבודה עם יחידים או בקבוצות קטנות. בשנים האחרונות היא מבקשת לקחת את אותה שפה גם אל הזירה הציבורית, מתוך הבנה שהחברה הישראלית זקוקה לה לא פחות מהמרחב האישי והמשפחתי.

אחרי פרוץ המלחמה בשנת 2023, ובמהלך התקופה הקשה שעברה על ישראל, הקימה בשנת 2024 קהילת מנהיגות לאחדות ישראל. הקהילה מונה, לדבריה, כ־210 נשים המובילות קהילות ופעילות חברתית, המבקשות לקדם אחדות ושיח מכבד בחברה הישראלית. הן מבקשות להעביר את עקרונות האחדות והחיבור לאהבת ישראל דרך ההקשבה מהלב ושיח דיבורי אור, אל מעגלים נוספים של נשים, מנהיגות קהילתית ופעילות חברתית.

הקהילה כוללת נשים מרקעים שונים, ובהן נשים חילוניות ודתיות, בעלות עמדות פוליטיות מגוונות, מתוך רצון לבנות גשרים דווקא במקומות שבהם השיח הציבורי נוטה להרחיב את הפערים. אדם מאמינה שהשינוי אינו יכול להסתכם בקריאה כללית לאחדות, אלא חייב להתחיל בדרך שבה אנשים מדברים זה עם זה, מקשיבים זה לזה ומתייחסים למי שחושב אחרת מהם.

לצד הפעילות בישראל, יש לקהילה גם נציגות בארצות הברית. בין הנשים המעורבות ביוזמות נמצאות תילה פליק, חגית לבייב ועדי לויתן, שותפתה להגעתה הנוכחית ללוס אנג'לס. יחד הן מבקשות להעביר את עקרונות ההקשבה והחיבור הלאה, אל מעגלים נוספים של נשים, מנהיגות קהילתית ופעילות חברתית.

אדם סיפרה לי שלאורך הדרך היא זוכה לשיתוף פעולה מצד נשים חזקות ומשפיעות המסייעות לה לקדם את החיבורים בין ישראל ליהדות ארצות הברית. בין היתר היא מזכירה את ליז סבצקי, חגית לבייב ואמילי אוסטין מונטנה, המשתתפות במסעות שהיא מובילה כחלק מרשת רחבה של נשים המבקשות ליצור עשייה משותפת, להעמיק את הזיקה לישראל ולחזק את תחושת השייכות לעם היהודי.

"ישראל זה אור גדול מאוד לעם היהודי... אוי ואבוי לנו אם לא יהיה לנו את ישראל. חשוב לנו לשמר את הקשר בין הקהילות היהודיות בארצות הברית וישראל".

ב־27 באוקטובר תפתח שרון אדם את ערב הנשים המיוחד במרכז ה־IAC, שבו תשתתף גם לינור אברג'יל בהרצאה משלה. עבור אדם, זו אינה רק עוד הופעה בפני קהל, אלא הזדמנות להמשיך להפיץ את המסר שהיא נושאת עמה כבר שנים: אפשר ללמוד להקשיב אחרת, אפשר לדבר אחרת, ואפשר לבנות חיבורים גם במקום שבו נדמה שהפערים גדולים מדי.

מאחורי שיטת ההקשבה שלה עומדת אמונה פשוטה, אך לא תמיד קלה ליישום: לכל אדם יש סיפור, לכל אדם יש מקום, והיכולת להקשיב באמת עשויה להיות הצעד הראשון בדרך לשינוי. בלוס אנג'לס, עיר שבה נפגשות קהילות יהודיות מגוונות בעלות קשר עמוק לישראל, היא מקווה להמשיך את העבודה הזאת ולחבר בין נשים, בין לבבות ובין שתי קהילות שהקשר ביניהן חשוב לה כל כך.