החזרה הזאת, ביום חמישי, 22 באוקטובר, הפכה את סיפור התקיפה האלים לסיפור יוצא דופן על התמודדות עם פחד. בשיחה עם אתר חב"ד סיפר הצעיר, שביקש להזדהות בשמו הפרטי בלבד, כי הוא עדיין מתקשה לעכל את מה שאירע לו. אבל מבחינתו, להישאר בבית לאחר התקיפה פירושו לאפשר לפחד לשנות את חייו.
"אני עדיין מזועזע", אמר יוסף. "מעולם לא דמיינתי שאידקר רק בגלל שאני יהודי, כאן בניו יורק". לדבריו, דווקא ברגעים שבהם ניסה להבין מדוע הותקף, חשב על סבו וסבתו, ניצולי שואה, ששרדו את רדיפות הנאצים והקימו אחר כך משפחה יהודית גאה.
יוסף, תושב שכונת קראון הייטס בברוקלין שהוסמך לאחרונה לרבנות, נוסע כמעט מדי יום למרכז מנהטן. הוא מבקר בבתי העסק היהודיים ברובע היהלומים, מציע לעובדים ולסוחרים להניח תפילין, משוחח איתם על יהדות ומעודד אותם לקיים מצוות נוספות. ביום רביעי האחרון, זמן קצר לפני השעה שש בערב, הפכה אחת ההליכות השגרתיות שלו למפגש מפחיד עם תוקפת אלמונית.
לפי העדויות וצילומי מצלמות האבטחה, יוסף הלך ברחוב 47 מערב, סמוך לשדרה החמישית, כאשר הבחין באישה שמתקרבת אליו ועוקבת אחריו. התנהגותה עוררה את חשדו. הוא ניסה להתרחק ואף השתמש במכונית חונה כדי ליצור חציצה בינו לבינה, אבל האישה המשיכה להתקרב.
ברגע מסוים, כשיצא לכיוון הכביש, חש דקירה חדה בחלקו הימני התחתון של גבו. הוא נבהל והתרחק מהתוקפת, שנמלטה מהמקום.

בשיחה עם אתר חב"ד הסביר כי המחשבה על סבו וסבתו היא שעזרה לו להתגבר על הפחד. לדבריו, הם שרדו את השואה, חוו את השנאה הקשה ביותר והמשיכו לבנות חיים יהודיים גאים. הוא שאל את עצמו מה היו אומרים לו אילו היו בחיים ורואים את מה שעבר.
בתיעוד שהפיץ ארגון השומרים של מנהטן נראית האישה מתקרבת אל הצעיר מאחור ומבצעת תנועת דקירה מהירה. כלי התקיפה עצמו אינו נראה בבירור בסרטון. יוסף סיפר לחוקרים כי הוא מאמין שנדקר באמצעות מחט או מזרק, אולם המשטרה הגדירה בשלב הראשון את החפץ כעצם חד שטרם זוהה.
הצעיר פונה לבית החולים בלוויו במנהטן כשהוא בהכרה ובמצב יציב. הרופאים בדקו את הפגיעה, ולפי הדיווחים היא לא סיכנה את חייו. עם זאת, בשלב הפרסומים הראשוניים לא היה ברור אם החפץ שבו נדקר הכיל חומר כלשהו.
המשטרה פתחה בחקירה, ויחידת פשעי השנאה של משטרת ניו יורק הצטרפה לטיפול במקרה. החשד למניע אנטישמי התחזק בעקבות דיווחים שלפיהם האישה חלפה על פני אנשים אחרים ברחוב, אך התמקדה בצעיר שהיה לבוש באופן המזהה אותו בבירור כיהודי חרדי.
על פי דיווחים נוספים, התוקפת נראתה קודם לכן עוקבת אחר גבר יהודי אחר. המשטרה בודקת את המידע, אך טרם קבעה שהתקיפה בוצעה ממניע אנטישמי. לפי הדיווח של רשת איי-בי-סי המקומית, החשודה תוארה כאישה לבנה בשנות הארבעים לחייה, שנשמעה מדברת רוסית.
נכון לעדכונים שפורסמו עד יום שישי, החשודה עדיין לא נעצרה, בניגוד לדיווחים מוקדמים שלפיהם כבר נתפסה. ארגון השומרים פנה לציבור בבקשה להעביר תיעוד ממצלמות אבטחה, מצלמות רכב או טלפונים סלולריים שעשוי לסייע בזיהויה.
אלא שבעוד המשטרה ממשיכה בחיפושים, יוסף כבר קיבל החלטה. ביום חמישי, פחות מ-24 שעות אחרי התקיפה, הוא חזר לרחוב 47, לאותן חנויות ולאותם בעלי עסקים שהוא פוגש בקביעות.
בשיחה עם אתר חב"ד הסביר כי המחשבה על סבו וסבתו היא שעזרה לו להתגבר על הפחד. לדבריו, הם שרדו את השואה, חוו את השנאה הקשה ביותר והמשיכו לבנות חיים יהודיים גאים. הוא שאל את עצמו מה היו אומרים לו אילו היו בחיים ורואים את מה שעבר.
התשובה מבחינתו הייתה ברורה: לא להיכנע, לחזור לרחוב, להניח תפילין עם עוד יהודי ולהוסיף עוד מעשה טוב. כפי שהסביר, התשובה של סבו וסבתו לשנאה הייתה להמשיך לחיות חיים יהודיים, וזו תהיה גם תשובתו.
התקיפה התרחשה על רקע נתונים מדאיגים במיוחד בניו יורק. לפי נתוני המשטרה, במהלך 2026 נרשמו לפחות 245 פשעי שנאה אנטישמיים מאומתים עד למועד הדיווח, שהיוו כ-53% מכלל פשעי השנאה בעיר. היהודים ממשיכים להיות הקבוצה הנפגעת ביותר בתקריות מסוג זה, אף שהם מהווים חלק קטן בהרבה מאוכלוסיית ניו יורק.
גם מקרי דקירה נגד יהודים אינם חסרי תקדים. באוגוסט 2024 נדקר תלמיד ישיבה ישראלי בברוקלין בידי תוקף שצעק סיסמאות פרו-פלסטיניות. בדצמבר 2025 נדקר גבר יהודי מחוץ למרכז יהודי בברוקלין, וביולי האחרון אירעה תקיפה נוספת סמוך לבית כנסת באפר וסט סייד.
אולם הסיפור של יוסף קיבל משמעות מיוחדת דווקא בשל תגובתו. בעוד החוקרים מנסים לברר מי תקפה אותו ומדוע, הוא בחר לחזור אל המקום שבו נפגע ולהמשיך בפעילותו היומיומית.
עבור בעלי העסקים ברובע היהלומים, שרבים מהם יהודים, החזרה שלו הייתה גם מסר של המשכיות. הרחוב שבו נאלץ לברוח מאישה שדקרה אותו הפך למחרת שוב למקום שבו הוא פוגש אנשים, משוחח איתם ומציע להם להניח תפילין.
יוסף אינו טוען שהפחד נעלם. להפך, הוא מודה שהוא עדיין מזועזע. אבל לדבריו, הוא אינו מתכוון לאפשר לתקיפה להכתיב כיצד יחיה את חייו.
"לעולם לא ניכנע", אמר. "פשוט נמשיך להפיץ עוד אור".
וכך, פחות מיממה לאחר שנמלט פצוע ברחובות מנהטן, חזר הצעיר בן ה-26 לאותו רחוב - הפעם לא כדי לברוח, אלא כדי להמשיך בדיוק מהמקום שבו הפסיק.