מלניה הצליחה במקום שבו הגנרלים נכשלו: הפסקת אש נדירה תציל אלפי אוקראינים

במשך יותר מארבע שנים חיו תושבי העיר האוקראינית אולשקי בין הפגזות, רעב ופחד מתמיד ממוות. מי שיכלו לברוח כבר עזבו מזמן. מי שנותרו מאחור היו בעיקר קשישים, חולים ואנשים שאינם מסוגלים לעזוב את בתיהם. כעת, דווקא הגברת הראשונה של ארצות הברית, מלניה טראמפ, היא שהצליחה להשיג הסכמה נדירה בין רוסיה לאוקראינה: הפסקת אש מקומית שתאפשר להכניס לעיר מזון ותרופות, לפנות מוקשים ולחלץ אזרחים המבקשים לעזוב.

ההסכם הוכרז ביום שישי, 23 באוקטובר, בהודעה רשמית של הבית הלבן, ואושר גם על ידי גורמים ברוסיה ובאוקראינה. מדובר בהפסקת אש מוגבלת באזור העיר אולשקי, השוכנת בגדה המזרחית של נהר הדנייפר, מול העיר חרסון שבדרום אוקראינה. היא אינה מסיימת את המלחמה ואינה מבטיחה שקט בחזיתות האחרות, אך עבור התושבים הלכודים בעיר היא עשויה להיות ההזדמנות הראשונה זה זמן רב לקבל סיוע חיוני או להימלט מאזור הקרבות.

מי שעומדת מאחורי ההסכם היא דמות שבדרך כלל אינה משתתפת במשא ומתן צבאי. על פי הודעת הבית הלבן, מלניה טראמפ נחשפה למצבם של תושבי אולשקי במהלך אירוע שקיימה בניו יורק במסגרת העצרת הכללית של האו"ם בספטמבר. בעקבות הדברים ששמעה החליטה לפעול, והשתמשה בערוץ קשר שכבר נוצר עם ההנהגות במוסקבה ובקייב במסגרת מאמציה להשיב ילדים אוקראינים למשפחותיהם.

מלניה ונציג מטעמה פתחו בשיחות עם גורמים בשתי המדינות. במשך השבועות שלאחר מכן גובשו פרטי המבצע, לרבות מועדי הפסקת האש, דרכי הגישה לעיר, פינוי המוקשים, הכנסת הסיוע ויצירת מסדרון בטוח לפינוי התושבים. נציגים אזרחיים וצבאיים של הצדדים נדרשו לתאם את המהלכים בשטח, שבו כל טעות עלולה לעלות בחיי אדם.

לפי התוכנית, הפסקת האש אמורה להתחיל ביום שלישי, 27 באוקטובר, בשעה ארבע לפנות בוקר לפי שעון מוסקבה, כפי שמסרו נציגים צבאיים ואוקראיניים. המבצע ההומניטרי עצמו מתוכנן להתחיל ביום חמישי, 29 באוקטובר, המועד שצוין בהודעת הבית הלבן. תחילה אמורים צוותים הנדסיים לבדוק את הדרכים המובילות לאולשקי ולפנות מהן מוקשים ומכשולים. בהמשך ייכנסו שיירות שיישאו מזון, תרופות וציוד רפואי. רק לאחר מכן צפוי להתחיל פינוי מסודר של אזרחים.

מלניה ונציג מטעמה פתחו בשיחות עם גורמים בשתי המדינות. במשך השבועות שלאחר מכן גובשו פרטי המבצע, לרבות מועדי הפסקת האש, דרכי הגישה לעיר, פינוי המוקשים, הכנסת הסיוע ויצירת מסדרון בטוח לפינוי התושבים. נציגים אזרחיים וצבאיים של הצדדים נדרשו לתאם את המהלכים בשטח, שבו כל טעות עלולה לעלות בחיי אדם.

המשימה רחוקה מלהיות פשוטה. אולשקי נכבשה בידי הצבא הרוסי כבר בפברואר 2022, בראשית הפלישה לאוקראינה. מאז הפכה העיר לאחד המקומות הקשים ביותר למחיה באזור חרסון. ביוני 2023 היא ספגה פגיעה נוספת כאשר סכר קחובקה קרס ומי השיטפונות הציפו חלקים נרחבים ממנה. אלפי בתים נפגעו, תשתיות נהרסו ותושבים רבים נאלצו לעזוב.

לפי הערכות שפרסם הבית הלבן, לפני המלחמה התגוררו באולשקי כ-24 אלף בני אדם. כיום נותרו בה בין 1,700 ל-2,000 תושבים בלבד. רובם קשישים שאינם מסוגלים לעזוב בכוחות עצמם, ולצדם גם עשרות ילדים. אין נתון דמוגרפי מעודכן ומלא מאז תחילת המלחמה, ולכן מדובר בהערכות בלבד.

התנאים שבהם הם חיים קשים במיוחד. באזורים נרחבים אין אספקת חשמל סדירה, מים זורמים או חימום. אספקת המזון מוגבלת, והיכולת לקבל טיפול רפואי כמעט אינה קיימת. חלק מהרחובות והדרכים ממוקשים, והאיום מצד רחפנים וכלי נשק אחרים הפך גם יציאה פשוטה מהבית לסיכון.

נציב זכויות האדם של אוקראינה, דמיטרו לובינץ, תיאר בחודשים האחרונים מציאות שבה אלפי בני אדם באזור הכבוש זקוקים לסיוע הומניטרי דחוף. ניסיונות קודמים לארגן פינוי מסודר לא הביאו לפתרון כולל, והצלב האדום הבינלאומי התבקש לסייע במציאת נתיבים בטוחים.

מלניה טראמפ התייחסה למציאות הזאת בהודעתה. היא הדגישה כי התושבים שנותרו בעיר זקוקים בדחיפות לטיפול רפואי, לתרופות, למזון ולמים נקיים. לדבריה, ההתערבות שלה נועדה ליצור אפשרות אמיתית להעביר סיוע לעיר ולחלץ קשישים שלא הצליחו להימלט במשך שנות המלחמה.

אחד הסעיפים הרגישים ביותר בהסכם הוא שאלת יעד הפינוי. אוקראינה חוששת זה שנים מהעברתם של אזרחים משטחים כבושים לתוך רוסיה, ולעיתים בניגוד לרצונם. מלניה הודיעה כי התוכנית אמורה לאפשר לכל משפחה לבחור את יעדה, בין אם בשטח שבשליטת אוקראינה ובין אם ברוסיה. לדבריה, גוף תקשורת אמריקני עצמאי אמור להתלוות לצוותים ולתעד את הפעילות, כדי לסייע להבטיח שרצונם של התושבים יכובד.

גם מוסקבה אישרה את ההסכם. דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב בירך על מעורבותה של הגברת הראשונה ואמר כי המאמצים שלה תרמו לתיאום המבצע ההומניטרי. לדבריו, הנשיא ולדימיר פוטין ודונלד טראמפ אף שוחחו על היוזמה במסגרת אחת משיחותיהם האחרונות.

הרמטכ"ל הרוסי ולרי גרסימוב הודיע כי הכוחות הרוסיים יפסיקו את האש בגזרת חרסון בהתאם להסדר ויפעלו להבטיח מעבר בטוח לשיירות. ההבטחות האלה חשובות, אך המבחן האמיתי יהיה ביישומן. עד כה, ניסיונות שונים להשיג הפוגות הומניטריות במהלך המלחמה נתקלו בקשיים, בהפרות ובחוסר אמון עמוק בין הצדדים.

באוקראינה בירכו על האפשרות להציל אזרחים, אך הבהירו שמדובר במבצע מסובך מאוד. לובינץ, שהוביל את המגעים מטעם קייב, הסביר כי הפעולה תתבצע בהדרגה וכי יידרש תיאום מתמשך כדי למנוע פגיעה במפונים ובאנשי הסיוע. הוא הביע תקווה שהמתווה יוכל לשמש בעתיד דוגמה למבצעים הומניטריים נוספים באזורי לחימה.

גם מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש בירך על ההסכמות והביע תקווה שהמהלך המקומי יוכל לתרום למאמצים רחבים יותר להשגת הפסקת אש ושלום.

ההתערבות של מלניה טראמפ אינה מגיעה בחלל ריק. במהלך כהונתה השנייה היא הפכה את סוגיית הילדים שנפגעו מהמלחמה באוקראינה לאחד מתחומי הפעילות המרכזיים שלה. על פי הבית הלבן, ערוץ התקשורת שפתחה עם רוסיה ואוקראינה סייע עד כה בשישה סבבים של איחוד משפחות, שבמסגרתם 34 ילדים שבו לקרוביהם.

הפעילות הזאת העניקה לה גישה יוצאת דופן לשני הצדדים, דווקא בתקופה שבה היחסים בין הנשיא טראמפ למנהיג אוקראינה וולודימיר זלנסקי מתוחים. בוושינגטון מתנהלים ויכוחים על המשך הסיוע הצבאי לקייב, על הלחץ שיש להפעיל על מוסקבה ועל תנאיו של כל הסדר עתידי לסיום המלחמה.

בשלב זה לא פורסמו ראיות לכך שההסכם ההומניטרי הושג בתמורה לוויתור מדיני מצד אוקראינה. אין גם אישור לכך שהוא קשור להסכמות על סנקציות, אספקת נשק או תנאי שלום עתידיים. השאלות הללו ימשיכו ללוות את היוזמה, אך במוקד ההסדר הנוכחי עומדת מטרה מצומצמת ומיידית הרבה יותר: להציל בני אדם.

עבור תושבי אולשקי, ההבחנות הדיפלומטיות האלה רחוקות מאוד מחיי היומיום. קשיש שאין בביתו תרופות, משפחה שנותרה בלי מים נקיים או אדם שאינו מסוגל לצאת מביתו בגלל מוקשים והפגזות אינם יכולים להמתין לסיום המלחמה כדי לקבל עזרה.

ההסכם עדיין לא יצא לפועל, והימים הקרובים יבהירו אם הצדדים מסוגלים לשמור על השקט הדרוש. אבל עצם העובדה שרוסיה ואוקראינה הסכימו לתאם הפסקת אש לצורך הכנסת סיוע ופינוי אזרחים היא התפתחות יוצאת דופן במלחמה שנמשכת כבר יותר מארבע שנים.

אם המבצע יצליח, ייתכן שמאות ואף אלפי בני אדם יקבלו הזדמנות לצאת מהעיר ההרוסה או לפחות לקבל מזון ותרופות לקראת החורף. זה לא יהיה סוף המלחמה, ואפילו לא תחילתו של הסכם שלום. אבל עבור תושבי אולשקי, שראו את עירם מתרוקנת ואת בתיהם נהרסים, כמה ימים בלי ירי עשויים להיות הרבה יותר מהפוגה זמנית.

ולראשונה זה זמן רב, התקווה הזאת מגיעה לא באמצעות טילים או איומים, אלא באמצעות הסכם הומניטרי שהובילה הגברת הראשונה של ארצות הברית.

אימות לפרסום: הודעת הבית הלבן מ-23 באוקטובר, אישור הקרמלין ברויטרס ודיווחי סוכנות איי-פי מאשרים את ההסכם. חשוב להדגיש שהוא טרם נכנס לתוקף, וכי קיימת הבחנה בין תחילת הפסקת האש המתוכננת ל-27 באוקטובר לבין תחילת המבצע ההומניטרי ב-29 באוקטובר.

The White House
+3

Convert to PDF