הפרשה התפוצצה בעיתוי רגיש במיוחד. ב-3 בנובמבר ייערכו הבחירות למועצת החינוך המאוחדת של בוורלי הילס, שבהן מתמודדים חמישה מועמדים על שני מושבים. מה שהחל כחשיפת הודעות בקבוצת וואטסאפ הפך לוויכוח ציבורי בשאלה היכן עובר הגבול בין ביקורת פוליטית חריפה לבין פגיעה ברגשות דתיים.
על פי דיווח שפורסם ב-24 באוקטובר בפוקס ניוז, צילומי המסך מציגים הודעות המיוחסות לליפשיץ, שנכתבו בתגובה לכתבה על ביקורו של ראסל סטיוארט, חבר מועצת החינוך של בוורלי הילס, בכותל המערבי בירושלים בראש השנה האזרחית. סטיוארט, שמשפחתו יהודייה, תיאר את הביקור כחוויה אישית ומשמעותית.
באחת ההודעות המיוחסות לליפשיץ נכתב כי אולי סטיוארט יוכל להוציא את הכיפה שלו מתוך ארגז התחפושות. בהודעה נוספת נכתב כי ככל הנראה השתמש בכיפה כדי לאחסן את חטיפי הבוטנים שקיבל בחינם במהלך הטיסה.
ההודעות פורסמו תחילה ברשתות החברתיות ולאחר מכן באתר המקומי בוורלי הילס סטנדרד, שדיווח ב-19 באוקטובר כי סטיוארט אישר את אמיתות ההתכתבות. הדברים עוררו מחלוקת משום שהכיפה, סמל דתי יהודי מוכר, הוצגה לכאורה כאביזר תחפושת וככלי אחסון לחטיפים.

באחת ההודעות המיוחסות לליפשיץ נכתב כי אולי סטיוארט יוכל להוציא את הכיפה שלו מתוך ארגז התחפושות. בהודעה נוספת נכתב כי ככל הנראה השתמש בכיפה כדי לאחסן את חטיפי הבוטנים שקיבל בחינם במהלך הטיסה.
סטיוארט הגיב בחריפות. לדבריו, ביקורת על החלטותיו הציבוריות, הצבעותיו במועצה או עמדותיו הפוליטיות היא לגיטימית לחלוטין, אבל לעג לקיום מצוות ולמנהגים דתיים חוצה גבול אחר.
"מצאתי את הדברים פוגעניים מאוד", אמר לפוקס ניוז. לדבריו, תיאור הכיפה כאביזר תחפושת הופך את שמירת המסורת היהודית לבדיחה. הוא הוסיף כי אינו יכול לדעת מה היו כוונותיה הפנימיות של ליפשיץ, אך מבחינתו הדברים המיוחסים לה הם אנטישמיים משום שהם לועגים לסמל מזוהה של האמונה היהודית.
אלא שהמחלוקת לא הסתיימה בכיפה ובכותל. ב-21 באוקטובר פרסם אתר בוורלי הילס סטנדרד התכתבות נוספת, המיוחסת אף היא לליפשיץ, שבה התייחסה לסיגלית סבג, סגנית נשיאת מועצת החינוך, ולדברים שאמרה על ניצולי שואה שנפגשו עם תלמידים.
לפי צילום המסך, ליפשיץ כתבה בציניות כי היא אוהבת את הדרך שבה סיגלית מדברת על ניצולי השואה, כאילו אספה את מספר דמויות הפוקימון הגדול ביותר.
ההשוואה עוררה ביקורת נוספת. סבג מסרה לאתר המקומי כי השואה היא אחד הפרקים האפלים בהיסטוריה האנושית, וכי התייחסויות המקלות ראש בסבל הקורבנות מטרידות במיוחד. לדבריה, על נבחרי ציבור בתחום החינוך מוטלת אחריות מוסרית לשמר את זיכרון ששת מיליון היהודים שנרצחו ולהעביר את סיפורם לדורות הבאים בכבוד וברגישות.
סבג הדגישה כי להתנהגותם ולדבריהם של חברי מועצת החינוך יש חשיבות מיוחדת, משום שהם משמשים דוגמה לתלמידים. מבחינתה, הפיכת העיסוק בניצולי שואה לנושא ללעג כלפי חברת מועצה היא עניין חמור.
ואולם ליפשיץ עצמה דוחה בתוקף את ההאשמות. בתגובה מפורטת לפוקס ניוז היא אישרה שההודעות נכתבו במסגרת התכתבות פרטית מלפני כמעט שנה, אך טענה שהן הוצאו מהקשרן ושלא הייתה בהן שום כוונה לפגוע ביהדות או במאמינים יהודים.
"לא אמרתי שום דבר אנטישמי", הצהירה. לדבריה, הביקורת שלה לא כוונה לכיפה או לביקור בכותל כשלעצמם, אלא למה שהיא רואה כניצול סמלים דתיים בידי סטיוארט לצורך השגת תמיכה פוליטית ויצירת תדמית ציבורית.
לטענתה, דווקא התנהלותו של סטיוארט היא שהפכה את הכיפה לאביזר בהופעה ציבורית ואת הביקור באתר הקדוש לתוכן ברשתות החברתיות.
ליפשיץ הדגישה כי היא יהודייה בעצמה, כי חוותה אנטישמיות במהלך חייה וכי היא אם לילד החשוף אף הוא לסכנה של אפליה אנטישמית. לדבריה, הרקע הזה השפיע על הדרך שבה פירשה את התנהלותו של סטיוארט.
היא גם מתחה ביקורת על פרסום ההתכתבות הפרטית וטענה כי יריביה הפוליטיים ואנשים המזוהים עמם מחפשים התבטאויות ביקורתיות שנאמרו בשיחות פרטיות כדי להציג אותה באור שלילי. בתגובה נוספת שפרסמה טענה כי מאז הפצת צילומי המסך היא ומשפחתה סובלות מהטרדות, לרבות איומים על חייה. לא פורסם אימות עצמאי לטענות אלה.
הפרשה קיבלה ממד נוסף בשל מעורבותו של בעלה, דניאל ליפשיץ, במחלוקות קודמות סביב מערכת החינוך המקומית. בספטמבר 2025 הוא מתח ביקורת על החלטות הנוגעות להצגת דגלי ישראל במסגרת אירועי חודש המורשת היהודית-אמריקנית בבתי הספר.
קטע טלוויזיה שבו הופיע דניאל הוקרן בהמשך בשידור של יוצר התוכן הפוליטי חסן פיקר, הידוע בעמדותיו הביקורתיות כלפי ישראל. במהלך אותו שידור השווה פיקר בין הצגת דגל ישראל באירוע מורשת לבין הצגת דגל נאצי באירוע היפותטי לציון מורשת גרמנית-אמריקנית.
קים ליפשיץ הבהירה בעבר כי בעלה לא הוזמן כאורח לשידור של פיקר, וכי יוצר התוכן רק הקרין קטע חדשותי ששודר קודם לכן בטלוויזיה המקומית. חשוב לציין כי השתתפותו של דניאל בדיון הציבורי אינה מעידה כשלעצמה על עמדותיה של אשתו.
העימות הנוכחי הוא חלק ממאבק רחב יותר על השליטה במערכת החינוך של בוורלי הילס. בשנים האחרונות התנהלו במועצה ויכוחים על מדיניות חינוכית, סמלים פוליטיים, הצגת דגלים בבתי הספר, חופש הביטוי בכיתות, תקציבים והיחס לקבוצות שונות של תלמידים.
ליפשיץ, אם לתלמיד במערכת החינוך המקומית ובעברה עוזרת משפטית, מנהלת קמפיין המתמקד בהישגים לימודיים, בשיפור ההתנהלות המינהלית ובחיזוק האמון בין ההורים להנהלת בתי הספר. בראיונות שהעניקה לפני חשיפת ההודעות הדגישה את הצורך להיאבק באפליה ולהבטיח שתלמידים מכל הקבוצות ירגישו בטוחים ומכובדים.
בריאיון לעיתון המקומי בוורלי פרס בתחילת אוקטובר היא אף אמרה כי חברי מועצת החינוך צריכים לשמש דוגמה אישית ולהפגין בעצמם את ההתנהגות שהם מצפים לראות אצל הילדים.
הדברים האלה ניצבים כעת במוקד הביקורת נגדה. מתנגדיה מצביעים על הפער שהם רואים בין הקריאה לכבוד הדדי לבין ההתבטאויות שיוחסו לה בשיחות הפרטיות. מנגד, ליפשיץ ותומכיה טוענים כי הדברים נשלפו מתוך שיחה פוליטית פרטית במסגרת מאמץ לפגוע בשמה בסמוך לבחירות.
גם מחוץ לפרשה הנוכחית מערכת הבחירות בבוורלי הילס מתנהלת באווירה מתוחה. בעלה של ליפשיץ מנהל הליך משפטי הקשור לאופן בחירת סגנית נשיאת מועצת החינוך, בעוד רעייתו מתמודדת על מקום במועצה עצמה. ליפשיץ הבהירה כי אינה צד לתביעה וכי מדובר בהליך נפרד מהקמפיין שלה.
בעיר שבה לזהות היהודית יש נוכחות ציבורית משמעותית, הוויכוח סביב הכיפה והכותל נוגע בשאלות החורגות הרבה מעבר למערכת הבחירות המקומית. האם לעג לשימוש שעושה פוליטיקאי בסמל דתי הוא בהכרח לעג לדת עצמה? האם התבטאויות חריפות בקבוצה פרטית צריכות להשפיע על האופן שבו הציבור בוחן מועמד לתפקיד חינוכי? ומהי האחריות המיוחדת של מי שמבקשים להוביל מערכת חינוך ציבורית?
בינתיים, אין מדובר בקביעה רשמית שלפיה ליפשיץ ביצעה מעשה אנטישמי, אלא בהאשמות ציבוריות שהיא מכחישה. צילומי המסך והתגובות הפומביות של הצדדים הפכו לנושא מרכזי במחלוקת המקומית, כאשר כל אחד מהצדדים מציג פרשנות אחרת לדברים.
ב-3 בנובמבר יכריעו תושבי מחוז החינוך של בוורלי הילס מי יכהן במועצה. עד אז, לצד הדיון בתקציבים, בהישגים לימודיים ובניהול בתי הספר, נותרת גם שאלה אחרת במרכז הוויכוח: כיצד ראוי לנבחרי ציבור לדבר על מסורת, אמונה וזיכרון השואה, גם כאשר הם מבקרים בחריפות את יריביהם הפוליטיים.