מסוויטות הפאר לתאי הכלא: 30 שנות מאסר לכל אחד מהאחים אלכסנדר

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

ביום שלישי, 27 באוקטובר, הגיע הסיפור הזה לאחד מרגעי השיא שלו. בבית המשפט הפדרלי במנהטן גזרה השופטת ולרי קפרוני 30 שנות מאסר על כל אחד משלושת האחים: התאומים אורן ואלון אלכסנדר, בני 39, ואחיהם הבכור טל אלכסנדר, בן 40.

שלושתם הורשעו בחודש מרץ האחרון בשורה של עבירות חמורות, ובהן קשירת קשר לסחר בנשים למטרות מין, סחר בנשים תוך שימוש בכוח ובכפייה ועבירות תקיפה מינית. ההרשעה הגיעה לאחר משפט שנמשך חמישה שבועות, במהלכו העידו 11 נשים על מעשי אונס ותקיפות מיניות שביצעו בהן האחים לאורך השנים.

התביעה ביקשה להטיל על שלושתם מאסר עולם. עורכי דינם ביקשו להסתפק בעונש המינימום של 15 שנות מאסר, וטענו כי מדובר באנשי משפחה ובאבות לילדים שתרמו לחברה וניהלו חיים שונים לחלוטין מהתמונה שהציגה התביעה. השופטת דחתה את שתי העמדות וגזרה על כל אחד מהם שלושים שנות מאסר.

אבל הדרמה הגדולה של היום התרחשה עוד לפני הקראת גזר הדין.

רישום מבית המשפט המתאר את טל, אורן ואלון אלכסנדר במהלך הדיון בגזר דינם - היום 27 באוקטובר 2026. 

כשתים-עשרה נשים התייצבו בפני בית המשפט וסיפרו כיצד שינו האחים את חייהן. חלקן העידו בשמות בדויים כדי להגן על פרטיותן. אחרות תיארו את הפחד, החרדה והקשיים ביצירת מערכות יחסים שליוו אותן במשך שנים לאחר התקיפות.

אחת הנשים, שתיארה כיצד נאנסה בידי טל אלכסנדר באוגוסט 2014, סיפרה כי התקיפה שינתה את יכולתה לתת אמון בבני אדם. בדבריה לשופטת היא השוותה את אובדן החיים שיכלו להיות לה לתחושה של אבל פנימי מתמשך. היא גם תיארה את האימה שחוותה במהלך התקיפה בחדר המקלחת.

אישה אחרת סיפרה כיצד הוזמנה לאחוזה מפוארת בהמפטונס, אזור הנופש היוקרתי ממזרח לניו יורק, ולאחר שסוממה הובלה לחדר שינה ונאנסה. המקום שנראה בתחילה כמו בית חלומות של עשירים הפך עבורה, לדבריה, לאחוזה של פחד וסודות אפלים.

האחים ישבו באולם בית המשפט בבגדי אסירים והקשיבו לדברים. על פי הדיווחים מהדיון, הם לא הפגינו תגובה בולטת לעדויות הנשים. לאורך ההליכים המשפטיים המשיכו לטעון כי המפגשים המיניים היו בהסכמה, אף שחבר המושבעים דחה את גרסתם והרשיע אותם.

הפרשה החלה להתגלגל לציבור ביוני 2024, כאשר תחקיר עיתונאי חשף טענות לתקיפות מיניות מצד האחים. בתוך זמן קצר החלו נשים נוספות לפנות לרשויות ולספר על חוויות דומות. על פי מסמכים שהגישה התביעה לבית המשפט, לפחות 70 נשים נפגעו לכאורה ממעשי אונס או תקיפה מינית מצד האחים במשך השנים. לא כל המקרים הללו נכללו בהרשעות הפליליות, אך הם שימשו את התביעה לתיאור דפוס ההתנהגות שיוחס לשלושה.

התובעים טענו שהאחים פיתחו שיטה שחזרה על עצמה במשך שנים. הם השתמשו בעושרם, בקשריהם ובגישה שלהם לנכסי יוקרה כדי למשוך נשים צעירות למסיבות, לחופשות ולמפגשים פרטיים. חלק מהנשים הוזמנו לטיסות ולבילויים במקומות נחשקים, בלי לדעת מה מצפה להן.

לפי העדויות והראיות שהוצגו במשפט, בחלק מהמקרים הוכנסו חומרים מטשטשים למשקאות של הנשים. קורבנות סיפרו כיצד איבדו שליטה על גופן, חשו בלבול או איבדו את הכרתן, ובהמשך גילו שהותקפו מינית.

בחלק מהמקרים התקיפות תועדו בצילומים. התביעה אף תיארה מקרה חמור שבו אורן אלכסנדר תקף מינית נערה בת 17 שהייתה במצב של כמעט חוסר הכרה. הרשעות האחים כללו גם עבירות הקשורות לקטינות.

בעיני התביעה, לא היה מדובר בסדרה של אירועים מקריים או בהתנהגות של גברים עשירים שהגזימו במסיבות. התובעים הציגו את השלושה כעברייני מין סדרתיים שפעלו לאורך שנים, ניצלו את מעמדם והשתמשו בכוחם הכלכלי כדי לפגוע בנשים ולהשתיק אותן.

החקירה העלתה כי חלק מהתלונות נגעו למעשים שהחלו כבר בתחילת שנות האלפיים, כאשר האחים עדיין היו תלמידי תיכון. במהלך השנים, ככל שהתעשרו והרחיבו את קשריהם החברתיים, גדלו גם ההזדמנויות שעמדו לרשותם לפגוש נשים במועדונים, במסיבות ובחופשות יוקרה.

סיפורם של האחים מושך תשומת לב מיוחדת גם בקרב הקהילה הישראלית במיאמי. השלושה הם בניו של שלומי אלכסנדר, יזם נדל"ן מוכר בדרום פלורידה. המשפחה, בעלת שורשים ישראליים, בנתה לאורך השנים מעמד עסקי וחברתי משמעותי באזור.

אורן וטל הפכו לשניים מסוכני נדל"ן היוקרה המצליחים בארצות הברית. הם עבדו בחברת דגלאס אלימן, אחת מחברות התיווך המוכרות במדינה, והתמחו במכירת פנטהאוזים, אחוזות ובתי פאר ללקוחות עשירים במיוחד.

בין העסקאות שבהן היו מעורבים נמצאת מכירת הפנטהאוז במגדל 220 סנטרל פארק סאות' במנהטן למיליארדר קן גריפין תמורת כ-238 מיליון דולר בשנת 2019. העסקה נחשבה אז לאחת מעסקאות המגורים היקרות ביותר בתולדות ארצות הברית.

עם השנים דבק באורן ובטל הכינוי "צוות איי" של עולם הנדל"ן, בזכות העסקאות הגדולות והקשרים עם לקוחות מפורסמים. לאחר שעזבו את דגלאס אלימן הקימו חברת תיווך משלהם בשם אופישל פרטנרס, שהתמקדה בשוק דירות היוקרה והאחוזות.

אלון, אחיהם התאום של אורן, לא עסק בעיקר בתיווך נדל"ן. הוא ניהל את חברת האבטחה הפרטית של המשפחה, אך היה שותף לחיי הפאר, לנסיעות ולמסיבות שהפכו לחלק מרכזי מהפרשה הפלילית.

הקשרים החברתיים של האחים כללו גם דמויות מוכרות מעולם הבידור, האופנה והעסקים. במהלך המשפט נחשפו עדויות על מפגשים שנערכו באירועים שבהם השתתפו ידוענים, אך עצם נוכחותם של מפורסמים באותם אירועים אינה מעידה שהיו מודעים לעבירות או מעורבים בהן.

אחת העדויות הקשות במשפט נמסרה בידי אישה שהופיעה בשם הבדוי קייטי מור. היא סיפרה כי לאחר מסיבה לצפייה במשחק כדורסל, שנערכה בהשתתפות השחקן זאק אפרון, היא חשה מסוממת למרות ששתתה מעט מאוד אלכוהול. לדבריה, לאחר שאיבדה את הכרתה התעוררה כשאלון אלכסנדר נמצא מעליה ללא בגדים.

העדות הזאת הייתה אחת משורה של תיאורים שהציגו בפני חבר המושבעים כיצד הפכו מפגשים חברתיים נוצצים, שנראו בתחילה תמימים ומזמינים, לאירועים שבהם איבדו נשים את יכולתן להתגונן.

בעקבות חשיפת הפרשה החלה גם הקריירה העסקית של האחים להתפרק. הם נאלצו לעזוב את תפקידיהם בחברת התיווך שהקימו, ובהמשך נסגרה החברה. לצד ההליך הפלילי הוגשו נגדם תביעות אזרחיות נוספות.

אחת התובעות היא טרייסי טיוטור, מתווכת נדל"ן מפורסמת שהשתתפה בתוכנית הטלוויזיה "מיליון דולר ליסטינג לוס אנג'לס". טיוטור הגישה תביעה אזרחית נגד אורן אלכסנדר, שבה טענה כי הותקפה מינית במהלך אירוע מקצועי בשנת 2014. מדובר בהליך נפרד מההרשעות הפליליות, והטענות במסגרתו טעונות הכרעה משפטית עצמאית.

שלושת האחים נעצרו בדצמבר 2024 ומאז הוחזקו במעצר ללא אפשרות לשחרור בערבות. בתקופה הזאת שהו במתקן המעצר הפדרלי בברוקלין, לצד נאשמים ועצורים בפרשות פליליות חמורות אחרות.

לקראת גזר הדין העלתה השופטת קפרוני גם סוגיה יוצאת דופן: האם יש לאפשר לשלושת האחים לרצות את עונשיהם באותו בית כלא. השופטת הביעה עמדה שלפיה השפעתם ההדדית של האחים הייתה שלילית, וכי עדיף שלא יוחזקו יחד. עורכי דינם התנגדו לעמדה הזאת וביקשו לאפשר להם להישאר באותו מתקן.

ההכרעה הסופית באשר למקום שבו ירצה כל אחד מהם את עונשו תלויה גם בהחלטות שירות בתי הסוהר הפדרלי. אולם כבר עכשיו ברור שהחיים שהכירו הסתיימו: במקום טיסות פרטיות, חדרי מלון יוקרתיים ובתי פאר על חופי מיאמי, ממתינות לשלושה שנים ארוכות מאחורי סורג ובריח.

ההרשעה והעונש אינם מסיימים בהכרח את כל ההליכים המשפטיים. עורכי הדין של האחים הבהירו שבכוונתם להמשיך להיאבק בהרשעות, והליכים אזרחיים נוספים עדיין מתנהלים נגדם. בהליך הפלילי עצמו, לעומת זאת, גזר הדין שניתן היום מציב נקודת ציון משמעותית בפרשה.

מבחינת הנשים שהעידו בבית המשפט, שלושים שנות המאסר אינן יכולות להחזיר את השנים שאבדו או למחוק את הטראומה. אולם העובדה ששלושת האחים הורשעו ונשלחו לתקופת מאסר ממושכת מספקת הכרה משפטית בעבירות שבוצעו ובחומרתן.

הפרשה גם מטלטלת את ענף הנדל"ן היוקרתי של ניו יורק ומיאמי. במשך שנים התנהלו האחים במרכזו של עולם שבו כסף, קשרים ומעמד חברתי פתחו דלתות כמעט לכל מקום. התביעה טענה כי אותן דלתות שימשו אותם כדי להגיע לקורבנות, לבודד אותן ולבצע בהן תקיפות מיניות.

כעת, לאחר משפט שנמשך חמישה שבועות, עדויות של נשים רבות וגזר דין שניתן לעיני הקורבנות, נחתם אחד הפרקים המרכזיים בפרשה.

שלושת האחים שפעם מכרו דירות בעשרות ומאות מיליוני דולרים, הצטלמו על יאכטות ונחשבו לשמות מבוקשים בעולם הנדל"ן האמריקאי, עמדו היום בפני שופטת פדרלית ושמעו את אותו מספר בדיוק: שלושים.

שלושים שנות מאסר לאורן. שלושים לאלון. ושלושים לטל.

עבור שלושה גברים שעד לא מזמן נדמה היה שהעולם כולו פתוח בפניהם, מדובר בנפילה יוצאת דופן ממגדלי היוקרה של מנהטן ומיאמי אל מערכת בתי הסוהר הפדרלית של ארצות הברית.