כעת מגיע ניסיון משמעותי לשנות את המשוואה. הקרן למחנות קיץ יהודיים הכריזה ב-29 באוקטובר על תוכנית בהיקף 45 מיליון דולר לחמש שנים, שנועדה להפחית את המחיר למשפחות ולחזק את המחנות עצמם. התוכנית תפעל בשנים 2027-2031 ותשלב סיוע בתשלום, השקעה בתשתיות והכשרה מקצועית לצוותים. במרכז עומד רעיון פשוט: לא די לשכנע הורים בחשיבות המחנה היהודי. צריך גם לאפשר להם לשלם עליו.
מתוך הסכום הכולל, 27 מיליון דולר יוקדשו לסבסוד ההשתתפות. במסגרת מסלול הסיוע מתוכננים כ-6,000 מענקים לאורך חמש שנות התוכנית. אין מדובר בהכרח ב-6,000 ילדים שונים: אחד החידושים החשובים הוא האפשרות לקבל תמיכה גם בקיצים הבאים, כל עוד המשפחה ממשיכה לעמוד בתנאים ומגישה בקשה מחדש.
ההנחות עשויות להיות משמעותיות. משקי בית שהכנסתם השנתית נמוכה מ-200 אלף דולר יהיו זכאים להנחה של 40% בשכר המחנה. משפחות שהכנסתן נעה בין 200 אלף ל-300 אלף דולר יוכלו לקבל הנחה של 30%. הסיוע מיועד לחניכים חדשים וגם לילדים חוזרים, כך שההטבה אינה מסתיימת בהכרח לאחר ההתנסות הראשונה.
אבל לפני שהורים ברחבי אמריקה מתחילים לחשב את החיסכון, חשוב להבהיר את המגבלה המרכזית: בשלב הראשון התוכנית מיועדת לתושבי מסצ'וסטס בלבד, שילדיהם ישתתפו באחד מ-11 המחנות הכלולים בה. המחנות נמצאים באזור ניו אינגלנד, אך מיקומו של המחנה אינו מחליף את דרישת המגורים. משפחה מקליפורניה, מפלורידה או מניו יורק אינה זכאית אוטומטית להנחה רק משום שבחרה לשלוח ילד למחנה משתתף.
תנאי נוסף הוא הרשמה למסלול של 12 ימים לפחות. גם משפחות עם יותר מילד אחד יוכלו להגיש בקשות עבור כמה ילדים העומדים בתנאים. לעומת זאת, נסיעות לישראל ותוכניות טיולים דומות שמפעילים המחנות אינן נכללות במסלול. באתר התוכנית מצוין כי הגשת הבקשות תיפתח בקרוב, ובינתיים ניתן להירשם לקבלת הודעה ולבדוק את תנאי הזכאות.

הקרן למחנות קיץ יהודיים הכריזה ב-29 באוקטובר על תוכנית בהיקף 45 מיליון דולר לחמש שנים, שנועדה להפחית את המחיר למשפחות ולחזק את המחנות עצמם. התוכנית תפעל בשנים 2027-2031 ותשלב סיוע בתשלום, השקעה בתשתיות והכשרה מקצועית לצוותים. במרכז עומד רעיון פשוט: לא די לשכנע הורים בחשיבות המחנה היהודי. צריך גם לאפשר להם לשלם עליו.
עבור משפחות ישראליות המתגוררות במסצ'וסטס, לתוכנית עשויה להיות משמעות החורגת מהחיסכון הכספי. מחנה יהודי יכול להיות מסגרת שבה הקשר למסורת ולזהות אינו נשאר רק בבית או בשיחה עם הסבים בישראל. הוא הופך לחוויה חברתית עם ילדים אחרים. עם זאת, אין מדובר בתוכנית המיועדת לישראלים דווקא, ואין להציג אותה כהטבה הניתנת על בסיס אזרחות ישראלית.
ההחלטה לתמוך גם בחניכים חוזרים נוגעת באחת מנקודות התורפה של מודל המלגות. מענק לקיץ הראשון יכול לפתוח את הדלת, אבל הוא אינו מבטיח שהמשפחה תוכל לממן את השנה הבאה. ילד שכבר מצא חברים והרגיש שייך עלול לגלות שהחוויה הייתה חד-פעמית. התמיכה המתמשכת נועדה לצמצם את הפער בין הכניסה למחנה לבין היכולת להישאר חלק ממנו.
ג'יימי סיימון, מנכ"לית הקרן, הסבירה כי לצד הגדלת הנגישות, יש צורך להבטיח שהמחנות יציעו חוויה איכותית. לכן התוכנית אינה מסתפקת בהעברת כסף למשפחות. כ-5.5 מיליון דולר יוקצו למענקי תשתית, שיאפשרו למחנות לשפר מתקנים ולהיערך לקליטת חניכים נוספים. השאיפה היא להגדיל את הקיבולת ביותר מ-200 מקומות מדי שנה.
יתר התקציב יופנה לליווי, לייעוץ ולהתפתחות מקצועית בתחומים כמו ניהול, כוח אדם, טכנולוגיה ותכנון מתקנים. זהו הצד הפחות נוצץ של ההכרזה, אבל הוא חיוני: הנחה במחיר אינה מספיקה אם אין מיטות פנויות, צוות מתאים או יכולת להעניק לילדים את החוויה שהובטחה להם. הרחבת הביקוש צריכה להגיע יחד עם היכולת לקלוט אותו.
בין המחנות המשתתפים נמצאים רמה בניו אינגלנד, יבנה, פמברוק, טביה, תל נוער, עבודה, באוארקרסט, ג'ורי, אייזנר, קריין לייק ומחנה יהודה הצעיר. הרשימה כוללת מסגרות בעלות אופי שונה, וההורים יצטרכו לבדוק לא רק את המחיר אלא גם את ההתאמה לילד: גילאים, משך השהייה, אורח החיים הדתי והתוכנית החינוכית.
אפשרות חשובה נוספת היא שילוב ההנחה עם מקורות סיוע אחרים. משפחות עשויות להיות זכאיות גם לתמיכה ישירה מהמחנה, ובמקרים המתאימים למענקי הקרן לחניכים המשתתפים לראשונה. אין פירוש הדבר שכל ההטבות יינתנו לכל משפחה, אך בהחלט כדאי לבדוק את התמונה המלאה לפני שמסיקים שהמחיר המפורסם אינו בהישג יד.
את המהלך תומכות כמה קרנות פילנתרופיות גדולות, ובהן קרן מייקל וסוזן דל, קרן ג'ים ג'וזף והפילנתרופיות של צ'ארלס ולין שוסטרמן. לאחר השנה השלישית מתוכננת בחינה של התוצאות, שתסייע להחליט כיצד ניתן להרחיב את המודל. בשלב זה, התרחבות למדינות נוספות היא שאיפה ולא הבטחה.
גם אחרי הנחה של 40%, מחנה קיץ עשוי להישאר הוצאה משמעותית. התוכנית אינה הופכת את הקיץ לחינם ואינה פותרת לבדה את יוקר החיים היהודיים באמריקה. אבל היא מציעה שינוי מוחשי בסדר העדיפויות: להשקיע לא רק בהבאת ילדים למחנה בפעם הראשונה, אלא גם ביכולת שלהם לחזור אליו. עבור משפחה שמתלבטת אם לוותר על הקיץ הבא, זה עשוי להיות ההבדל שבין להישאר בבית לבין להרגיש חלק.