המטוס הפך למלכודת בגובה אלפי מטרים: שני נוסעים קמו מהמושבים והצילו 174 בני אדם

במשך דקות ארוכות היו חייהם של 174 נוסעים תלויים במה שהתרחש מאחורי דלת תא הטייס. מטוס נוסעים של חברת פליי דובאי, שהיה בדרכו לישראל, הפך בסוף ספטמבר לזירת אירוע חירום בלתי נתפס: טייס המשנה תקף את הקברניט, השליטה במטוס השתבשה, והמטוס החל לאבד גובה. אלא שבין הנוסעים היו שני אנשים שלא היו אמורים להטיס את המטוס באותו יום. כעת, חודש לאחר האירוע, נחשפים שמותיהם של השניים, שפעולותיהם סייעו למנוע אסון תעופתי כבד.

הנסון סטיבן, טייס מפיג'י, ורואן טות', טייס מדרום אפריקה, עלו לטיסה כנוסעים רגילים. הם לא היו חלק מצוות ההפעלה של המטוס ולא נשאו באחריות לניהול הטיסה. אולם כאשר התפתח מצב החירום בתא הטייס, הניסיון המקצועי שלהם הפך למשאב חיוני. במקום להישאר במושביהם ולהמתין לגורלם, הם נחלצו לסייע בהשבת השליטה במטוס.

הדרמה התרחשה ב-30 בספטמבר, במהלך טיסה של חברת התעופה האמירתית לישראל. על פי הדיווחים שפורסמו לאחר האירוע, טייס המשנה תקף את הקברניט במהלך הטיסה ופצע אותו. בעקבות התקיפה התפתח מצב מסוכן בתא הטייס, והמטוס החל לצלול. הנוסעים, שרבים מהם היו בדרכם לישראל, נקלעו לאירוע חירום שהתרחש בגובה רב, הרחק מכל אפשרות לקבל סיוע מבחוץ.

במטוס נוסעים מודרני פועלות מערכות אוטומטיות מתקדמות, אולם הן אינן מבטלות את הצורך בטייסים מיומנים, במיוחד כאשר מתרחשת תקלה חריגה או אירוע אלים בתא הטייס. תקיפתו של אחד מאנשי הצוות האחראים להפעלת המטוס היא תרחיש נדיר ומסוכן במיוחד, משום שהיא עלולה לפגוע ביכולתו של הצוות לקבל החלטות, לתקשר עם פקחי הטיסה ולבצע את הפעולות הדרושות לנחיתת חירום.

בנסיבות הללו התברר עד כמה משמעותית הייתה נוכחותם של שני הטייסים בין הנוסעים. סטיבן וטות' נחלצו לסייע לצוות, ולפי הדיווחים השתתפו בהשתלטות על מערכות ההיגוי ובהבאת המטוס לנחיתה בטוחה. בסופו של דבר נחת המטוס בסעודיה, ולא המשיך ליעדו המקורי בישראל. כל 174 הנוסעים ניצלו.

סטיבן וטות' נחלצו לסייע לצוות, ולפי הדיווחים השתתפו בהשתלטות על מערכות ההיגוי ובהבאת המטוס לנחיתה בטוחה. בסופו של דבר נחת המטוס בסעודיה, ולא המשיך ליעדו המקורי בישראל. כל 174 הנוסעים ניצלו.

אף שהאירוע הסתיים ללא אסון המוני, הוא עורר שאלות קשות בנוגע לביטחון הטיסה ולדרך שבה עלול איש צוות להפוך בעצמו למקור הסכנה. במשך שנים התמקדו נהלי האבטחה בתעופה האזרחית במניעת חדירתם של גורמים עוינים לתא הטייס. לאחר פיגועי 11 בספטמבר 2001 הוחמרו הנהלים בארצות הברית ובעולם, ודלתות תאי הטייס חוזקו כדי למנוע השתלטות מבחוץ. אלא שהאירוע בטיסת פליי דובאי המחיש את הקושי המיוחד בהתמודדות עם איום שמקורו בתוך תא הטייס עצמו.

המקרה גם מזכיר עד כמה אירוע חריג אחד מסוגל לשבש את מערך הטיסות הבינלאומי לישראל. חברת פליי דובאי הפכה בשנים האחרונות לשחקנית משמעותית בתנועת הנוסעים בין ישראל לאיחוד האמירויות, ומשמשת גם נוסעים הממשיכים מדובאי ליעדים נוספים באסיה ובמזרח הרחוק. עבור ישראלים החיים בארצות הברית ומרבים לטוס בין יבשות, ההשלכות של אירועים ביטחוניים מסוג זה אינן מסתכמות רק בטיסה עצמה, אלא עשויות להשפיע גם על אפשרויות הקישור ועל מסלולי הנסיעה.

אולם הסיפור המרכזי שהתברר השבוע אינו רק מה שהתרחש במטוס, אלא דווקא מה שקרה לאחר מכן. ב-27 באוקטובר נערך באיחוד האמירויות טקס הוקרה מיוחד לאנשי הצוות שהיו מעורבים בהצלת הנוסעים. נשיא איחוד האמירויות, השייח' מוחמד בן זאיד אל נהיאן, העניק להם את עיטור זאיד השני מדרגה ראשונה, כהוקרה על אומץ לבם ועל פעולותיהם לשמירת ביטחון הנוסעים.

את העיטורים העניק בפועל יורש העצר של דובאי, השייח' חמדאן בן מוחמד בן ראשד אל מכתום, המשמש גם כסגן ראש ממשלת איחוד האמירויות וכשר ההגנה שלה. בטקס השתתפו בכירים נוספים, ובהם נציגים של הנהגת האמירויות ושל ענף התעופה המקומי. ההוקרה הרשמית הדגישה את חשיבות פעולותיהם של האנשים שהתמודדו עם מצב החירום, ואת ההערכה כלפיהם על כך שמילאו תפקיד מכריע בשמירה על חיי הנוסעים.

בין מקבלי ההוקרה היו גם אנשי הצוות שפעלו במהלך האירוע, ובהם הקברניט שנפצע בתקיפה. מבחינת הרשויות באמירויות, ההחלטה להעניק עיטור ממלכתי בכיר הייתה דרך להכיר בהתמודדות יוצאת הדופן עם אחד האירועים החמורים שפקדו את התעופה האזרחית באזור.

פרסום שמותיהם של סטיבן וטות' העניק לסיפור גם ממד אנושי חדש. במשך חודש התמקדו הדיווחים בעיקר בתקיפת הקברניט, בנסיבות ניסיון ההשתלטות ובשאלות הביטחוניות שהתעוררו בעקבותיו. כעת מקבלים גם שני הטייסים, שעלו למטוס כנוסעים, את ההכרה הציבורית על חלקם בהצלת חיי אדם.

העובדה ששני הטייסים הגיעו ממדינות שונות מוסיפה לסיפור ממד יוצא דופן. האחד מפיג'י, מדינת איים באוקיינוס השקט, והאחר מדרום אפריקה. שניהם מצאו את עצמם באותה טיסה, באותו רגע קריטי, ובנסיבות שלא ניתן היה לצפות מראש. מה שהיה אמור להיות עבורם מסע רגיל הפך לאירוע שבו נדרשו להשתמש בניסיון המקצועי שצברו כדי לסייע לאנשים שלא הכירו.

בתעופה האזרחית נהוג להתכונן לשורה ארוכה של מצבי חירום, מכשלים טכניים ועד תנאי מזג אוויר קיצוניים. אולם המקרה הזה היה שונה. הסכנה לא נבעה מתקלה במנוע או ממזג אוויר סוער, אלא מתקיפה אלימה בתוך תא הטייס. במצב כזה, גם הכשרה מקצועית ממושכת אינה יכולה להבטיח מראש כיצד יתפתח האירוע, והיכולת להגיב במהירות ובקור רוח מקבלת חשיבות מכרעת.

למרות התוצאה החיובית, לא כל השאלות סביב האירוע נענו. נסיבות התקיפה, המניע של טייס המשנה והאופן המדויק שבו התפתחו האירועים בתא הטייס מחייבים בירור מקצועי. גם חלוקת התפקידים המדויקת בין הקברניט, אנשי הצוות ושני הטייסים שנחלצו לעזרה אינה מפורטת במלואה בפרסומים הפומביים. לכן, לצד ההכרה בגבורתם, חשוב להבחין בין הפרטים שכבר פורסמו לבין שאלות שנותרו פתוחות.

בינתיים, עבור 174 הנוסעים שהיו על המטוס, התוצאה החשובה ביותר ברורה: הטיסה שהייתה עלולה להסתיים באסון הסתיימה בנחיתה בטוחה. במקום דיווח על התרסקות ומאות משפחות המתמודדות עם אובדן, נותר סיפור על אנשי מקצוע שפעלו בשעת חירום ועל שני נוסעים שהניסיון שלהם סייע להציל חיים.

חודש לאחר אותה טיסה, הנסון סטיבן ורואן טות' כבר אינם רק שני שמות ברשימת הנוסעים. הם הפכו לסמלים של אומץ לב ושל חשיבות ההכשרה המקצועית בשעת משבר. עבור הנוסעים שהגיעו בשלום לקרקע בסעודיה, שני האנשים הללו היו במקום הנכון ברגע שבו הדבר היה חשוב יותר מכל.