לפי ניתוח של סקר הכספים של הפדרל ריזרב, כמחצית ממשקי הבית המשתייכים ל-1% העשירים ביותר בארה"ב מגדלים שלושה ילדים או יותר - השיעור הגבוה ביותר מבין קבוצות ההכנסה שנבדקו. בקרב יתר משקי הבית, השיעור עומד על כ-40%.
הפער מקבל משמעות גדולה עוד יותר כשמסתכלים על העלות. לפי ההערכות שמובאות בדוח, גידול ילד בארה"ב עולה בממוצע כ-300 אלף דולר עד גיל הבגרות - עוד לפני שכר לימוד בקולג'. עבור משפחה אמריקאית עם הכנסה חציונית של כ-87 אלף דולר בשנה, ילד נוסף יכול להפוך להוצאה שמכבידה על התקציב לאורך שנים.

כך התהפכה מגמת הילודה בקרב המשפחות העשירות בארה"ב
עבור המאיון העליון, התמונה שונה לגמרי. כדי להשתייך ל-1% בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר נדרשת הכנסה שנתית של לפחות כ-660 אלף דולר, ולפי הנתונים גם הון של לפחות 13.7 מיליון דולר. במצב כזה, העלות הכרוכה בגידול ילד נוסף הופכת להרבה פחות משמעותית ביחס להכנסה ולהון הכולל.
מייק קונצל, סגן נשיא Economic Security Project שביצע את הניתוח, אמר ל-Washington Post כי עבור משפחות רבות ילדים הם "הוצאה גדולה ומרוכזת מאוד". לדבריו, ילד שלישי הוא כבר החלטה כלכלית קשה הרבה יותר עבור מי שאינו נהנה מהכנסה גבוהה.
הממצאים מסמנים היפוך של מגמה דמוגרפית שנמשכה במשך שנים. מחקר שפורסם ב-2018 על ידי חוקרים מאוניברסיטת סן פרנסיסקו ואוניברסיטת תל אביב, והתמקד באמהות לבנות, מצא כי ב-1980 נשים עשירות נטו להביא פחות ילדים. שלושה עשורים לאחר מכן כבר נראתה תמונה אחרת: נשים עשירות ונשים בעלות הכנסה נמוכה נטו יותר למשפחות עם שלושה ילדים, בעוד שבקרב מעמד הביניים שני ילדים היו הנורמה הנפוצה יותר.
הפער בין מספר הילדים שאמריקאים רוצים לבין מספר הילדים שהם מביאים בפועל מחזק את ההסבר הכלכלי. לפי סקר Gallup מ-2025, כ-42% מהאמריקאים אמרו שבאופן אידיאלי היו רוצים שלושה ילדים או יותר, והממוצע הרצוי עמד על 2.7 ילדים. בפועל, שיעור הפריון בארה"ב עומד על כ-1.6 ילדים לאישה.
אליוט הספל, עמית בכיר במכון Capita שעוסק במדיניות משפחה, אמר ל-Washington Post כי העלויות הן ככל הנראה אחד הגורמים המרכזיים לפער. לדבריו, הורים וזוגות רבים אינם מוותרים על ילדים משום שאינם יכולים להביא אותם מבחינה רפואית - אלא משום שהם מרגישים שאינם יכולים להרשות לעצמם את המשפחה שהיו רוצים.