בלי בינה מלאכותית? גם בלי גוגל: האולטימטום שמסעיר את בתי הספר באמריקה

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

בהודעה שפרסמה ביום שלישי, 3 בנובמבר, הכריזה גוגל על שינוי משמעותי במדיניות הבינה המלאכותית שלה בבתי הספר. החל מתחילת 2027, כלי הבינה המלאכותית של החברה יהיו כבויים כברירת מחדל בחשבונות תלמידים מהגן ועד סוף התיכון, ומנהלי בתי הספר יוכלו להחליט אם להפעיל אותם. לכאורה, מדובר בניצחון להורים ולמחנכים שהתנגדו להכנסת הטכנולוגיה לכיתות. אלא שבאותה הודעה הסתתר פרט שהפך את ההחלטה לסערה לאומית: מי שיבחר שלא להפעיל בינה מלאכותית כלל, יאבד גם את הגישה למנוע החיפוש של גוגל דרך החשבונות המנוהלים של התלמידים.

במילים פשוטות, בית ספר שירצה לאפשר לתלמידים לחפש מידע באינטרנט כפי שעשו במשך שנים, בלי לקבל תשובות שנכתבו באמצעות בינה מלאכותית, לא יוכל לעשות זאת במסגרת האפשרויות החדשות שגוגל מציעה.

סגן נשיא גוגל לתחום החינוך, כריס פיליפס, הסביר כי מנוע החיפוש והבינה המלאכותית הפכו למערכות המשולבות זו בזו באופן עמוק. בתי הספר יוכלו אמנם להפעיל את החיפוש בנפרד מצ'אטבוט ג'מיני ומכלים אחרים, אבל לא לבחור בגרסה נטולת בינה מלאכותית של מנוע החיפוש עצמו.

החברה מציעה שתי אפשרויות מרכזיות: חיפוש הכולל תשובות וסיכומים אוטומטיים של בינה מלאכותית, או חיפוש במצב של "למידה מודרכת", שאמור להוביל את התלמיד לפתרון בשלבים במקום להגיש לו תשובה מוכנה. האפשרות השלישית, חיפוש מסורתי ללא רכיבי בינה מלאכותית, אינה מוצעת.

ההבחנה הזאת חשובה. גוגל אינה חוסמת את האינטרנט כולו, ובתי ספר יכולים עקרונית להשתמש במנועי חיפוש אחרים. אולם עבור מוסדות חינוך הנשענים על מחשבי כרומבוק ועל מערכות גוגל לניהול הלמידה, מדובר בשינוי שעשוי להקשות מאוד על ההתנהלות היומיומית.

התגובה הפוליטית לא איחרה להגיע. ראש עיריית ניו יורק, זוהראן ממדאני, תקף את ההחלטה והצהיר כי שום תאגיד אינו צריך להחזיק בכוח לקבוע כיצד מלמדים ילדים. לדבריו, גוגל מנצלת את מעמדה הדומיננטי בתחום החיפוש כדי לדחוף את הבינה המלאכותית שלה אל תוך בתי הספר הציבוריים.

הסנאטור העצמאי ברני סנדרס, מהמבקרים החריפים של חברות הטכנולוגיה הגדולות, בחר במילה חריפה במיוחד לתיאור המהלך: "סחיטה". גם לינה חאן, שכיהנה כיו"ר נציבות הסחר הפדרלית, טענה כי ההחלטה ממחישה את הסכנה הטמונה בשליטתה של חברה אחת בשירות חיוני.

הסערה משמעותית במיוחד בשתי מערכות החינוך הציבוריות הגדולות בארצות הברית, ניו יורק ולוס אנג'לס, שכבר החליטו להגביל את השימוש בבינה מלאכותית בקרב תלמידים.

בתחילת ספטמבר הודיע ממדאני על הקפאה לשנת לימודים אחת של השימוש בבינה מלאכותית יוצרת המופנית לתלמידים עד כיתה ח'. ההחלטה משפיעה על כמעט 600 אלף ילדים. לצד ההגבלות הוחלט לקיים שיעורים בנושא אוריינות בינה מלאכותית בתיכונים ולאפשר מספר מצומצם של תוכניות ניסיוניות בפיקוח מורים.

בלוס אנג'לס ננקט צעד רחב אף יותר. מחוז החינוך המאוחד של העיר, השני בגודלו בארצות הברית, חסם בשנת הלימודים הנוכחית את הגישה לכלי בינה מלאכותית יוצרת במכשירים שבבעלות המחוז ומשמשים תלמידים בכל שכבות הגיל.

ההחלטה התקבלה על רקע דאגה גוברת של הורים ומורים מפני הסתמכות מוגזמת על צ'אטבוטים, פגיעה ביכולת החשיבה העצמאית והאפשרות שתלמידים ישתמשו בכלים הללו כדי להכין מטלות מבלי להבין את החומר.

כעת ניצבת מערכת החינוך של לוס אנג'לס בפני בעיה חדשה. אם הבינה המלאכותית הופכת לחלק בלתי נפרד ממנוע החיפוש, כיצד ניתן להמשיך לאפשר לתלמידים להשתמש בחיפוש רגיל ובה בעת לאכוף את מדיניות ההגבלות?

השאלה אינה תיאורטית בלבד. מחוז החינוך בלוס אנג'לס ביקש מגוגל אפשרות להמשיך להשתמש במנוע החיפוש ללא הסיכומים האוטומטיים של הבינה המלאכותית, אך האפשרות הזאת אינה נכללת בתוכנית שהחברה הציגה.

הסוגיה מקבלת משמעות נוספת לנוכח הפסיקה הפדרלית שקבעה כי גוגל החזיקה במונופול בלתי חוקי בתחום החיפוש באינטרנט. מבקרי המהלך טוענים כי החברה משתמשת כעת בכוחה בשוק החיפוש כדי להבטיח גם את נוכחותה בשוק הבינה המלאכותית המתפתח.

החששות אינם מסתכמים בהעתקת שיעורי בית. ביולי האחרון פרסם ארגון קומון סנס מדיה, העוסק בהגנה על ילדים בעולם הדיגיטלי, הערכת סיכונים חריפה בנוגע לשילוב בינה מלאכותית בחיפוש של גוגל. הארגון הגדיר את המערכת כבעלת "סיכון בלתי קביל" לילדים, לאחר שבדיקותיו העלו כי היא סיפקה לעיתים תשובות בלתי מדויקות, לא זיהתה כראוי סימנים למצוקה אצל משתמשים צעירים ואף הציעה עצות בלתי מתאימות.

אחת הבעיות המרכזיות היא תחושת הביטחון שיוצרות התשובות. כאשר תלמיד מקבל הסבר מנוסח היטב, הוא עלול להניח שהמידע נכון, גם כאשר המערכת שוגה או ממציאה פרטים. בניגוד לחיפוש מסורתי, שבו התלמיד נדרש לפתוח מקורות שונים ולהשוות ביניהם, תשובת בינה מלאכותית עשויה ליצור אשליה שהחיפוש כבר הסתיים.

גוגל טוענת כי מצב הלמידה המודרכת נועד להתמודד בדיוק עם הבעיה הזאת. במקום לספק תשובה סופית, המערכת אמורה לשאול שאלות, להציע רמזים ולעודד חשיבה עצמאית. החברה גם מתכננת לאפשר למורים לעקוב אחר חלק מהאינטראקציות של התלמידים עם הכלים הלימודיים.

אלא שהמחלוקת אינה עוסקת רק בשאלה האם הטכנולוגיה מועילה ללמידה. היא נוגעת גם לאינטרסים העסקיים של החברה שמפתחת אותה.

בינואר השנה נחשפו מסמכים פנימיים של גוגל במסגרת הליכים משפטיים בארצות הברית, שמהם עלה כי החברה ראתה בהרחבת נוכחותה בבתי הספר דרך לבנות בסיס משתמשים עתידי. באחת המצגות תוארה הפעילות החינוכית כאמצעי ליצירת "צנרת של משתמשים עתידיים", מתוך תפיסה שהרגלי השימוש הנרכשים בגיל צעיר עשויים ללוות את הילדים גם בבגרותם.

המסמכים עוררו ביקורת על המודל העסקי העומד מאחורי החדירה הנרחבת של גוגל למערכת החינוך. החברה מצידה טענה כי הצגתם אינה משקפת באופן הוגן את פעילותה ואת השקעתה במוצרים המיועדים לבתי ספר.

הנוכחות הזאת עצומה. כ-150 מיליון תלמידים ואנשי חינוך ברחבי העולם משתמשים בפלטפורמת קלאסרום של גוגל. מחשבי כרומבוק, דואר אלקטרוני, אחסון בענן וכלי ניהול למידה הפכו לחלק בלתי נפרד מהפעילות של מוסדות חינוך רבים. ככל שהמערכת מתבססת, כך קשה יותר להחליף אותה במערכת מתחרה.

הסוגיה מקבלת משמעות נוספת לנוכח הפסיקה הפדרלית שקבעה כי גוגל החזיקה במונופול בלתי חוקי בתחום החיפוש באינטרנט. מבקרי המהלך טוענים כי החברה משתמשת כעת בכוחה בשוק החיפוש כדי להבטיח גם את נוכחותה בשוק הבינה המלאכותית המתפתח.

מנגד, גוגל מתעקשת שהמטרה היא דווקא להעניק לבתי הספר שליטה רחבה יותר. החברה מדגישה שכלי ג'מיני והחיפוש ניתנים להפעלה בנפרד, שמנהלים יכולים להגדיר מדיניות שונה לקבוצות גיל שונות ושמוצריה החדשים פותחו כדי לסייע לתלמידים ללמוד, ולא רק לספק להם תשובות.

אבל גם לאחר ההסברים, נותרת השאלה המרכזית ללא מענה מספק: מדוע בית ספר אינו יכול לבחור בחיפוש של גוגל ללא תשובות שנוצרו בבינה מלאכותית?

עבור מיליוני הורים בארצות הברית, זאת כבר אינה רק מחלוקת טכנולוגית. מדובר בשאלה מי מחזיק בסמכות לקבוע אילו כלים ייכנסו לכיתה, כיצד ישתמשו בהם הילדים ומה יקרה כאשר בית הספר והחברה שמספקת את הטכנולוגיה אינם מסכימים.

גוגל מבטיחה שהבינה המלאכותית תעזור לילדים ללמוד טוב יותר. מתנגדיה אינם בהכרח שוללים את האפשרות הזאת. הם דורשים דבר בסיסי יותר: את הזכות להחליט מתי, כיצד והאם להשתמש בה.

ובינתיים, אחת השאלות הפשוטות ביותר בעולם החינוך הופכת למסובכת באופן מפתיע: האם תלמיד באמריקה יוכל בסך הכול לפתוח את גוגל ולחפש תשובה בעצמו?