בניתוח שפרסם היום (חמישי) העיתונאי עמיחי שטיין ב'ג'רוזלם פוסט', הוא מסביר כי הקרבה של ואנס לטראמפ, שנחשבה עד כה ליתרון הגדול ביותר שלו, עלולה להפוך דווקא לחיסרון. כסגן הנשיא, ואנס מזוהה באופן ישיר עם מדיניות הממשל ועם ההחלטות שהובילו, לדעת חלק מהבוחרים, לתוצאה הקשה בבחירות. כעת הוא נדרש לשכנע את הבסיס הרפובליקני שהוא עדיין האדם המתאים להוביל את המפלגה ביום שאחרי טראמפ.
ואנס כבר מנסה להתאים את המסרים שלו לקולות הביקורת בתוך המחנה השמרני. בעקבות הבחירות טען כי רבים ממצביעי טראמפ ב-2024 עברו להצביע לדמוקרטים בגלל המלחמה באיראן, יוקר המחיה והתחושה שהממשל התרחק מהבטחתו להציב את אמריקה במקום הראשון. הוא אף הצביע על הרצון לשנות את היחסים עם ישראל כאחת הסיבות לנטישת המצביעים. לפי הניתוח, מדובר בניסיון להתקרב לאגף המכונה "הימין החדש", המבקש לשמר את הלאומיות והפופוליזם של טראמפ, אך גם לצמצם את המעורבות האמריקאית בעולם ולבחון מחדש את היחסים עם בעלות בריתה, ובהן ישראל.

אחד הראשונים שהצביעו על השינוי במעמדו של ואנס היה ניוט גינגריץ', יו"ר בית הנבחרים לשעבר ואחת הדמויות הוותיקות במפלגה הרפובליקנית. "אם הממשל היה רושם ניצחון גדול, לסגן הנשיא ג'יי די ואנס היה את הטיעון המושלם מדוע הוא צריך להיות המועמד", כתב ברשת X. אלא שלדבריו, התוצאה שינתה את התמונה לחלוטין. "כעת יש לא מעט אנשים שרוצים לשכנע את מזכיר המדינה המצוין מרקו רוביו להתמודד".
גינגריץ' לא הסתפק ברוביו. הוא הזכיר גם את הסנאטורים טד קרוז וטום קוטון, מושל פלורידה רון דה-סנטיס, שר ההגנה פיט הגסת' ומושל וירג'יניה גלן יאנגקין כמועמדים אפשריים. "מספר מפתיע של אנשים עשויים להחליט שזו ההזדמנות שלהם לנצל את הכאוס של תבוסה מדהימה ולנסות להיות מי שיציל את המפלגה ואת המדינה", כתב. הדברים ממחישים עד כמה השתנתה האווירה במפלגה, שבה ואנס נראה עד לאחרונה כמי שנהנה מיתרון ברור לקראת 2028.
אחד השמות הבולטים הוא דה-סנטיס, מושל פלורידה היוצא, שכבר ניסה להתמודד מול טראמפ בפריימריז הרפובליקניים ב-2024 ונכשל. כשנשאל לאחר הבחירות אם ישקול להתמודד שוב לנשיאות, הוא נמנע מלשלול את האפשרות והשיב כי ב-5 בינואר יסיים את כהונתו כמושל ויהפוך לאזרח פרטי. במקביל הציג את פלורידה כהוכחה לכך שהרפובליקנים עדיין מסוגלים לנצח. "זה היה המקבילה הפוליטית לפגיעת מטאור שעברה בכל רחבי ארצות הברית, במדינות כחולות ואדומות ובכל מה שביניהן", אמר. לדבריו, פלורידה הייתה המדינה שהצליחה לעמוד בפני הגל הזה.
גם הסנאטור טד קרוז מטקסס אינו מסתיר את הביקורת שלו על התנהלות הממשל. קרוז, ששמו הוזכר בעבר כמועמד אפשרי לנשיאות, הגדיר את תוצאות הבחירות כ"בעיטה בתחת" עבור הרפובליקנים. הוא מתח ביקורת על מדיניות המכסים של טראמפ, שלטענתו תרמה להתייקרות החיים, וטען כי המלחמה באיראן נמשכה זמן רב מדי. "לא עשינו מספיק כדי להתמודד עם הקשיים שאנשים מרגישים", הודה, וקרא למפלגה לחזור להיות "המפלגה של מעמד העובדים".
אבל לפי הניתוח של שטיין, השם המסקרן ביותר הוא דווקא מרקו רוביו. מזכיר המדינה נחשב לדמות מרכזית בממשל טראמפ, אך גם לפוליטיקאי המזוהה עם גישה רפובליקנית מסורתית יותר, במיוחד בנושאי חוץ וביטחון. במשך חודשים ההערכה הייתה שרוביו יעדיף שלא להתמודד ב-2028 ולהמתין להזדמנות אחרת. גם הפרשן השמרני בן שפירו טען לאחרונה שמוטב לו להישאר מחוץ למרוץ הקרוב. כעת, בעקבות המפלה, ייתכן שהשיקולים הללו ישתנו.
האפשרות שרוביו יתמודד משקפת שאלה רחבה יותר שמעסיקה את הרפובליקנים: האם עליהם להמשיך ולהעמיק את הדרך הפוליטית של טראמפ, או לבחור במועמד שישמור על חלק מעקרונותיה אך יציע גישה אחרת בניהול הכלכלה, מדיניות החוץ והממשל? עבור ישראל, לשאלה הזאת עשויה להיות משמעות מיוחדת. בעוד ואנס מתקרב לקולות המבקשים לבחון מחדש את היחסים עם ירושלים, מועמדים אחרים עשויים להציג גישה מסורתית יותר לברית בין שתי המדינות.
עם זאת, שטיין מדגיש כי מוקדם להספיד את ואנס. טראמפ עדיין מחזיק בהשפעה עצומה על המפלגה הרפובליקנית, ותמיכתו במועמד מסוים עשויה להיות משמעותית יותר מסקרים מוקדמים או מהצהרות של בכירי המפלגה. ואנס גם יכול לטעון שאין להטיל עליו לבדו את האחריות לתבוסה, ושהוא עדיין האדם המתאים ביותר לשמר את הקואליציה שהחזירה את טראמפ לבית הלבן.
ובכל זאת, התמונה לקראת 2028 כבר אינה נראית כפי שנראתה לפני הבחירות. אם עד השבוע נדמה היה שהמרוץ על הירושה הפוליטית של טראמפ כמעט סגור, כעת הוא עשוי להפוך למאבק פתוח בין כמה מהדמויות הבולטות בימין האמריקאי. כפי שעולה מהניתוח בג'רוזלם פוסט, התבוסה הרפובליקנית לא רק שינתה את מאזן הכוחות בוושינגטון, אלא גם פתחה מחדש את אחת השאלות החשובות ביותר לעתיד המפלגה: מי יוביל אותה אחרי טראמפ, ולאיזה כיוון.