יהודי ארצות הברית בחרו בדמוקרטים: על הסיוע לישראל הם חצויים

וושינגטון - בבחירות האמצע של 2026, המצביעים היהודים בארצות הברית נתנו תשובה ברורה לשאלה את מי הם רוצים לראות בקונגרס. בשאלה מה אותו קונגרס צריך לעשות בנוגע לסיוע הצבאי לישראל, הם כבר לא דיברו בקול אחד. לפי סקר שהוזמן בידי ג׳יי סטריט ותוצאותיו המלאות הוצגו ב-5 בנובמבר, 72 אחוזים מהנשאלים הצביעו למועמדים דמוקרטים לקונגרס ו-24 אחוזים הצביעו לרפובליקנים. כשנשאלו אם ארצות הברית צריכה להמשיך להעניק לישראל סיוע צבאי שנתי, 51 אחוזים השיבו בחיוב ו-49 אחוזים התנגדו. פער כזה, שנמצא בתוך טעות הדגימה, אינו מעיד על רוב מובהק.

חברת ג׳י־בי־איי־או ערכה את הסקר באמצעות מסרונים בין 28 באוקטובר ל-3 בנובמבר, בקרב 800 מצביעים שהזדהו כיהודים. טעות הדגימה המדווחת היא 3.5 נקודות אחוז לכל כיוון. ג׳יי סטריט, שהזמין את הסקר, הוא ארגון המזוהה עם המחנה הליברלי ותומך בישראל ובפתרון מדיני לסכסוך. אלה תשובות של משתתפי סקר, לא ספירה רשמית של קולות לפי דת. גם ההשוואה לסקרים אחרים מחייבת זהירות: בסקר היציאה הארצי של רשת אן־בי־סי, למשל, 68 אחוזים מהמצביעים היהודים תמכו בדמוקרטים ו-31 אחוזים ברפובליקנים. שני הסקרים מצביעים על יתרון דמוקרטי ברור, אבל הם אינם מסכימים על גודלו.

בקרב הנשאלים האורתודוקסים נרשם פער מסוג אחר. 63 אחוזים מהם אמרו שהצביעו לרפובליקנים, לעומת 34 אחוזים לדמוקרטים

ההשוואה לבחירות האמצע הקודמות מסבירה מדוע קשה לדבר על נטישה של הדמוקרטים. בסקר המקביל של ג׳יי סטריט ב-2022 תמכו 74 אחוזים מהנשאלים במועמדים הדמוקרטים, לעומת 72 אחוזים הפעם. אבל גם שיעור התמיכה ברפובליקנים לא עלה באותה סדרת סקרים: הוא עמד על 25 אחוזים אז ועל 24 אחוזים כעת. כלומר, הירידה הקלה בתמיכה בדמוקרטים אינה מתורגמת כאן לעלייה מקבילה אצל הרפובליקנים. סקר אחר יכול להצביע על תזוזה גדולה יותר, אבל אי אפשר לדעת מהנתונים האלה לבדם כמה בוחרים עברו ממפלגה למפלגה, ואם עשו זאת בגלל ישראל.

מה שכן השתנה הוא המקום שתופסת האנטישמיות בהחלטה בקלפי. 21 אחוזים מהנשאלים דירגו אותה בין שני הנושאים החשובים ביותר בבחירתם, לעומת 11 אחוזים בסקר של 2024. גם ישראל עלתה בסדר העדיפויות: 14 אחוזים כללו אותה בין שני שיקוליהם המרכזיים, לעומת ארבעה אחוזים בבחירות האמצע של 2022. ועדיין, הנושאים שהובילו היו עתיד הדמוקרטיה האמריקנית, שאותו ציינו 44 אחוזים, ויוקר המחיה, שאותו ציינו 34 אחוזים. במילים אחרות, יותר נשאלים הביאו את הדאגה מאנטישמיות ואת היחס לישראל אל הקלפי, אבל אצל רבים אלה לא היו השיקולים הראשונים.

גם המילה ״תמיכה״ מקבלת משמעות שונה כשבוחנים את האפשרויות שהוצגו לנשאלים. בשאלה נפרדת על עמדות שהשמיעו מועמדים בקמפיין, 30 אחוזים בחרו בתמיכה בלתי מותנית בישראל. 39 אחוזים העדיפו תמיכה המותנית בכך שמדיניות ישראל תתיישב עם האינטרסים והערכים של ארצות הברית. 31 אחוזים בחרו בעמדה שלפיה ישראל ביצעה רצח עם ולכן אינה צריכה להמשיך לקבל סיוע אמריקני. זו הייתה אחת העמדות שהוצגו בסקר, לא קביעה של עורכי הסקר. זו גם שאלה שונה מהשאלה הישירה על המשך הסיוע השנתי, ולכן אין לערבב בין התשובות לשתיהן.

בקרב בני 18 עד 34, 60 אחוזים בחרו באפשרות האחרונה. בשאלה אחרת, 49 אחוזים מהצעירים אמרו שאהדתם נתונה בעיקר לפלסטינים, לעומת 20 אחוזים שאמרו שהיא נתונה בעיקר לישראלים. הפער הזה בולט, אבל גם כאן יש מגבלה: קבוצת הצעירים היא רק חלק ממדגם של 800 איש, ולכן אי־הוודאות לגביה גדולה יותר מאשר לגבי המדגם כולו. הממצא אינו אומר שכל הצעירים היהודים מתרחקים מישראל, אבל הוא כן מראה שהעמדות שהביעו הצעירים בסקר שונות במידה ניכרת מאלה שהביע כלל המדגם.

בקרב הנשאלים האורתודוקסים נרשם פער מסוג אחר. 63 אחוזים מהם אמרו שהצביעו לרפובליקנים, לעומת 34 אחוזים לדמוקרטים. האורתודוקסים היו תשעה אחוזים בלבד מהמדגם, ולכן גם את המספרים האלה יש לקרוא בזהירות. אבל הם ממחישים מדוע הכותרת ״הקול היהודי״ עלולה להטעות: הממוצע הארצי מסתיר הבדלים בין קהילות ובין דורות, בדיוק בנושאים שבהם פוליטיקאים וארגונים מבקשים לדבר בשם ציבור יהודי אחד.

הנתונים מתפרסמים בשעה שעתיד הסיוע האמריקני לישראל עומד ממילא לדיון, בעקבות הצהרת הנשיא דונלד טראמפ כי בכוונתו להפסיק אותו. הסקר אינו מנבא כיצד יצביעו חברי הקונגרס, וגם אינו מלמד שכל מי שהתנגד לסיוע ביקש לנתק את היחסים עם ישראל. הוא כן מציב גבול למה שאפשר להסיק מתוצאות הבחירות: ניצחון דמוקרטי בקרב הנשאלים היהודים אינו מנדט להפסקת הסיוע, כשם שאינו התחייבות להמשיך אותו ללא שינוי. בשאלה המפלגתית נרשם רוב ברור. בשאלה מה וושינגטון צריכה לממן, ובאילו תנאים, המחלוקת נשארה פתוחה.