בכרזה שהפיצו המארגנים נכתב באנגלית: "אין עסקים לציונים", ובהמשך מופיעה הדרישה: "המוסדות הציוניים האלה חייבים להיעלם. לא בעיר שלנו". שמותיהם של שישה בתי עסק מופיעים על גבי הכרזה, לצד סימני איסור אדומים. עבור בעליהם, ועבור רבים בקהילה היהודית, מדובר בניסיון להרחיק אותם מהמרחב הציבורי והכלכלי של עיר מגוריהם.
העיתוי מוסיף לסערה. האירוע נקבע ל-8 בנובמבר, יממה לפני יום השנה ה-88 לליל הבדולח, הפוגרום הנאצי בנובמבר 1938, שבמהלכו הותקפו יהודים, נשרפו בתי כנסת ונופצו חלונותיהם של אלפי עסקים יהודיים בגרמניה ובאוסטריה. לא הוכח שהמארגנים בחרו במועד דווקא בגלל יום השנה, אך ארגונים יהודיים מזהירים כי ההקבלה ההיסטורית קשה במיוחד להתעלמות.

העיתוי מוסיף לסערה. האירוע נקבע ל-8 בנובמבר, יממה לפני יום השנה ה-88 לליל הבדולח, הפוגרום הנאצי בנובמבר 1938, שבמהלכו הותקפו יהודים, נשרפו בתי כנסת ונופצו חלונותיהם של אלפי עסקים יהודיים בגרמניה ובאוסטריה. לא הוכח שהמארגנים בחרו במועד דווקא בגלל יום השנה, אך ארגונים יהודיים מזהירים כי ההקבלה ההיסטורית קשה במיוחד להתעלמות
ברשימת העסקים שסומנו מופיעים דיזנגוף, מסעדה ישראלית מוכרת; גולדי, המתמחה בפלאפל; קפה כפר; מסעדת הסנדוויצ'ים הודה; מעדניית שלזינגר'ס; ומק מארט, עסק המתמחה במנות מקרוני וגבינה. שלושת העסקים הראשונים קשורים לאימפריית המסעדנות של השף הישראלי-אמריקני מייקל סולומונוב, שהפך לאחד השמות המזוהים עם המטבח הישראלי בפילדלפיה.
אבל לא כל בעלי העסקים ברשימה ישראלים. חלקם יהודים אמריקנים, והביקורת על המארגנים מתמקדת בכך שלא הוצגה טענה קונקרטית נגד פעילותן של כל שש המסעדות. במקום זאת, המחאה מתמקדת בזהות הבעלים ובזיהוים כציונים.
את האירוע, המכונה "רכיבת החרם", מובילה קבוצת פילי בייק און יור לפט, בשיתוף פעילים המזוהים עם ארגונים פרו-פלסטיניים, בהם קבוצת החרם על עסקיו של סולומונוב וארגון כותבים נגד המלחמה בעזה. המארגנים מציגים את הרכיבה כהפגנת סולידריות עם הפלסטינים וכחלק ממאבק פוליטי נגד הציונות.
אלא שבהודעות שפורסמו ברשתות החברתיות נעשה שימוש בביטויים חריפים בהרבה מביקורת על ממשלת ישראל. באחד הפרסומים נקראו המשתתפים להראות לבעלי העסקים עד כמה הם נתפסים בעיני הפעילים כאנשים מתועבים. גם לאחר שהתעוררה הסערה, חזרו גורמים המעורבים במחאה על הדרישה שעסקים המזדהים עם הציונות לא יפעלו בעיר.
התגובות לא איחרו להגיע. ראש עיריית פילדלפיה, שרל פארקר, פרסמה ביום חמישי הודעת גינוי ברורה. היא הדגישה כי חופש הביטוי והזכות לחיות ללא פחד אינם ערכים סותרים, וכי אין לפגוע באדם או בעסק בשל אמונתו, זהותו או מוצאו.
פארקר הבהירה שהמשטרה תשמור על הסדר הציבורי לאורך המחאה, תגן על עסקים, תושבים ובתי תפילה סמוכים ותכבד את זכותם החוקתית של המפגינים להביע את עמדותיהם בדרכי שלום. לצד זאת הזהירה כי איומים, הפחדה או התנהגות בלתי חוקית לא יתקבלו.
גם מושל פנסילבניה, ג'וש שפירו, יהודי בעצמו, הצטרף לגינויים. לשכתו תיארה את האירוע כניסיון להפחיד בעלי עסקים יהודים ולדחוק אותם אל מחוץ לקהילה, והודיעה על תיאום עם גורמי אכיפת החוק לקראת יום ראשון.
התובע הכללי של פנסילבניה, דייב סאנדיי, הדגיש כי אין מדובר רק במחאה נגד מדיניות ישראל, אלא בפעולה המכוונת כלפי תושבים מקומיים על בסיס זהותם היהודית. גם שני הסנאטורים המייצגים את פנסילבניה בוושינגטון, הדמוקרט ג'ון פטרמן והרפובליקני דייב מקורמיק, גינו את המחאה והביעו תמיכה בבעלי העסקים.
ארבעה ארגונים יהודיים מרכזיים - הליגה נגד השמצה, הוועד היהודי האמריקני, הפדרציה היהודית של פילדלפיה וארגון סטנדווית'אס - פרסמו הודעה משותפת שבה הגדירו את המהלך כאנטישמיות. לדבריהם, סימון עסקים יהודיים וקריאה לסלקם מהעיר אינם דרך לגיטימית לנהל ויכוח פוליטי על מדיניות ישראל.
אחד מבעלי העסקים שסומנו הוא אלן דומב, חבר מועצת העיר לשעבר ויזם נדל"ן מוכר, המחזיק במעדניית שלזינגר'ס. בראיון לתקשורת המקומית סיפר שהופתע לגלות את העסק שלו ברשימת היעדים. לדבריו, הוא פנה למשטרה וקיבל הבטחות לסיוע באבטחה. דומב ציין כי לצד הדאגה הוא מקבל תמיכה משמעותית מתושבים המתנגדים לחרם.
גם יהודה סישל, בעלי מסעדת הודה, אינו מתכוון להסתתר. בראיון לסוכנות הידיעות היהודית סיפר כי מאז פרסום הכרזה הוא מוצף בהודעות תמיכה. הקהילה היהודית מארגנת ליום ראשון מפגן סולידריות קולינרי, שבמסגרתו יגיעו תושבים לסעוד דווקא במסעדות שהמארגנים מבקשים להחרים.
מפגן התמיכה אמור להתחיל סמוך למסעדת הודה באותה שעה שבה מתוכננת רכיבת המחאה. המארגנים היהודים מבקשים שהאירוע יהיה שקט וחיובי, ללא עימותים, ושבעלי העסקים ירגישו שאינם עומדים לבדם.
נכון ליום שישי, יומיים לפני ההפגנה המתוכננת, לא דווח על ביטולה. המשטרה מודעת לאירוע ונערכת לשמירה על הביטחון באזור.
וכך, ביום ראשון בבוקר, עשויה כיכר ריטנהאוס להפוך לזירה שבה יתנגשו שתי תפיסות שונות של מחאה: מצד אחד פעילים המבקשים לקדם חרם על עסקים שהם מזהים כציוניים, ומצד שני בעלי מסעדות ותושבים הרואים במהלך ניסיון להדיר יהודים מהחיים הציבוריים.
השאלה שתעמוד למבחן לא תהיה רק כמה רוכבי אופניים יגיעו, אלא האם תצליח פילדלפיה להבטיח גם את חופש המחאה וגם את ביטחונם של בעלי העסקים שסומנו כמטרות.