הראשון לנטוש את טראמפ? הדיווחים על עזיבת מרקו רוביו מטלטלים את הבית הלבן

האם אחד האנשים החזקים והנאמנים ביותר לדונלד טראמפ מתכונן לעזוב את הספינה? שלושה ימים בלבד אחרי שהרפובליקנים ספגו מפלה קשה בבחירות האמצע, שמו של מזכיר המדינה מרקו רוביו עומד במרכז דיווחים על אפשרות לפרישה מהירה מהממשל. ואם הדיווחים יתממשו, זו עלולה להיות אחת העזיבות המשמעותיות ביותר של כהונתו השנייה של הנשיא.

לפי דיווחים שפורסמו ביום חמישי בבלומברג ובעיתון הבריטי האינדיפנדנט, רוביו, בן 55, בוחן יחד עם יועציו את המשך דרכו הפוליטית ואת האפשרות לסיים את תפקידיו כמזכיר המדינה וכיועץ לביטחון לאומי. גורמים המעורים בדיונים טענו כי הוא כבר העלה בפני בכירים בבית הלבן את האפשרות לפרוש, אך התבקש להישאר.

אלא שהפרסום עורר תגובה חריפה במיוחד מצד הממשל. דוברי הבית הלבן ומחלקת המדינה הכחישו את הדיווחים מכל וכל, ובהמשך הגיע גם רוביו עצמו עם הכחשה מפורשת.

בריאיון לניו יורק טיימס הבהיר מזכיר המדינה כי תוכניתו הייתה תמיד לשרת את טראמפ עד תום כהונתו בינואר 2029. כשנשאל על האפשרות שיתמודד לנשיאות בשנת 2028, סירב להמשיך בדיון בנושא ואמר כי אינו מתכוון לדבר עוד על הבחירות הבאות.

אבל עצם העובדה ששמו של רוביו עולה כעת בהקשר של פרישה מעידה עד כמה השתנה האקלים הפוליטי בוושינגטון בתוך ימים ספורים.

עבור רוביו, האפשרות להתרחק מהממשל עשויה להיות דרך לבנות מחדש תדמית פוליטית עצמאית. אלא שיש כאן מלכוד: מי שעמד בחזית מדיניות החוץ של טראמפ יתקשה לטעון שלא היה שותף להחלטותיה.

רוביו אינו עוד שר בממשלת טראמפ. הסנאטור לשעבר מפלורידה הפך לאחת הדמויות המרכזיות בעיצוב מדיניות החוץ האמריקנית, בעיקר בכל הקשור לאיראן, ונצואלה וקובה. הוא נחשב לאחד מבעלי הברית הבולטים של ישראל במפלגה הרפובליקנית, ומילא תפקיד מרכזי בהגנה על מדיניות הממשל במהלך המלחמה באיראן.

דווקא הקשר הזה עלול להפוך לבעיה פוליטית אם יחליט להתמודד על הנשיאות.

הבחירות שנערכו ביום שלישי חשפו את עומק התסכול הציבורי ממדיניות הממשל, ובמיוחד מהמלחמה באיראן ומהשלכותיה הכלכליות. סגן הנשיא ג'יי די ואנס כבר החל לנתח בפומבי את הסיבות להפסד הרפובליקני, ובין היתר הצביע על מחירה הפוליטי של המלחמה.

עבור רוביו, האפשרות להתרחק מהממשל עשויה להיות דרך לבנות מחדש תדמית פוליטית עצמאית. אלא שיש כאן מלכוד: מי שעמד בחזית מדיניות החוץ של טראמפ יתקשה לטעון שלא היה שותף להחלטותיה.

העניין מסובך במיוחד משום שרוביו עצמו היה בעבר יריבו של טראמפ. בשנת 2016 התמודדו השניים זה מול זה בפריימריז הרפובליקניים והחליפו התקפות אישיות חריפות. מאז עבר רוביו מהפך פוליטי, התקרב לנשיא והפך לאחד מאנשי אמונו.

כעת נשאלת השאלה אם הדרך חזרה לעצמאות פוליטית עוברת דווקא דרך עזיבת הבית הלבן.

לפי בלומברג, האפשרויות שנבחנות אינן מוגבלות להתמודדות נשיאותית מיידית. רוביו עשוי גם לחזור למגזר הפרטי, לבנות בסיס כלכלי ופוליטי עצמאי ולהמתין להזדמנות שתגיע אחרי מערכת הבחירות של 2028. גורמים המקורבים אליו מעריכים כי ייתכן שיעדיף שלא להיכנס לעימות ישיר מול ואנס על מועמדות המפלגה.

הדילמה אינה פשוטה. ואנס נחשב לאחד האנשים הבולטים בשיח על עתיד המפלגה הרפובליקנית, ורוביו כבר התבטא בעבר בחיוב על האפשרות שסגן הנשיא יהיה מועמדה הבא. התמודדות בין השניים עלולה להפוך למאבק על מורשת טראמפ ועל השאלה מי יוביל את המחנה השמרני לאחר סיום כהונתו.

יש גם שיקול פוליטי דחוף הרבה יותר. בעקבות תוצאות בחירות האמצע, הדמוקרטים צפויים לקבל כוח משמעותי בקונגרס, לרבות בסנאט. אם רוביו יפרוש לפני ינואר, טראמפ יוכל לנסות למנות מחליף בעוד הרפובליקנים מחזיקים בשליטה הנוכחית בסנאט. לאחר חילופי השליטה, הליך אישור של מועמד חדש עלול להיות מורכב בהרבה.

המשמעות היא שעזיבה אפשרית של רוביו אינה רק שאלה של שאיפות אישיות. היא עשויה להשפיע על יציבות הממשל, על אופן ניהול מדיניות החוץ ועל יכולתו של טראמפ להמשיך ולהוביל אותה בשנתיים האחרונות לכהונתו.

גם בירושלים יש סיבה לעקוב אחרי ההתפתחויות. רוביו נחשב במשך שנים לאחד התומכים העקביים בישראל בוושינגטון. עוד לפני שנכנס לממשל היה מבקר חריף של איראן, של חמאס ושל ארגונים הפועלים נגד ישראל בזירה הבינלאומית. בתקופת כהונתו הוא מילא תפקיד מרכזי בקשרים המדיניים והביטחוניים בין שתי המדינות.

עזיבתו, אם תתרחש, לא תעיד בהכרח על שינוי במדיניות האמריקנית כלפי ישראל, אבל היא תסלק מאחד התפקידים החשובים בוושינגטון דמות בעלת היכרות עמוקה עם הסוגיות הישראליות ועם המערכת הפוליטית בירושלים.

בינתיים, במשרד החוץ האמריקני מתעקשים שאין כל תוכנית פרישה. דילן ג'ונסון, בכיר במחלקת המדינה, כינה את הפרסומים חדשות כזב המבוססות על מקורות אנונימיים. גם דוברת הבית הלבן בני ריי הרמוני דחתה את הטענות והדגישה שרוביו ממשיך לפעול בנאמנות למען הנשיא.

כך שבשלב זה אין מכתב התפטרות, אין מועד עזיבה ואין הכרזה על התמודדות לנשיאות. יש דיווחים מפורטים הנשענים על מקורות אנונימיים, ומולם הכחשה ישירה של האיש שבמרכז הסיפור.

אלא שהסערה סביב רוביו ממחישה את השינוי הגדול שעובר על המפלגה הרפובליקנית מאז יום שלישי. לראשונה זה שנים, השיחה הפוליטית אינה מתמקדת רק במה שטראמפ מתכוון לעשות, אלא גם בשאלה מי יישאר לצדו עד הסוף ומי יתחיל כבר עכשיו להכין את היום שאחריו.

מרקו רוביו אומר שהוא נשאר. בוושינגטון, לפחות לפי הדיווחים, לא כולם משוכנעים שהסיפור נגמר.