ביום חמישי פרסם הגסת' סרטון חריג באורך כשש דקות, שצולם בכניסה לפנטגון. כשהוא ניצב מול המצלמה, הגן שר ההגנה על הישגי ממשל טראמפ, תקף את מבקריו והבהיר שאין בכוונתו לסגת. הוא תיאר את המלחמה באיראן כמהלך היסטורי שנועד להבטיח שטהרן לא תשיג נשק גרעיני, והאשים את יריביו הפוליטיים בניסיון לפגוע בצבא ובמדיניות הנשיא.
אלא שהסרטון לא הרגיע את הסערה. להפך. ביום שישי דיווח הוושינגטון פוסט כי ארגוני פיקוח ממשלתיים העלו חשש שהפקת הסרטון באמצעות עובדי משרד ההגנה ומשאבים ציבוריים הפרה מגבלות חוקיות על פעילות פוליטית במימון ממשלתי. משרדו של הגסת' אישר כי אנשי הפנטגון השתתפו בהפקה, אך לא מסר פרטים על העלויות או על הבדיקות המשפטיות שנערכו.

לפי דיווחים אמריקניים, הגסת היה בין הדמויות שדחפו לתקיפה באיראן לפני תחילת המלחמה, והציג הערכות אופטימיות לגבי משך המערכה והאפשרות להשיג במהירות את מטרותיה.
המשבר סביב שר ההגנה קשור ישירות לתוצאות הבחירות ביום שלישי. הדמוקרטים הצליחו להשתלט על שני בתי הקונגרס, לאחר מערכת בחירות שבה הפכה המלחמה באיראן לאחד הנושאים המרכזיים. ההתייקרות במחירי האנרגיה, הפגיעה בכוח הקנייה וחוסר הוודאות לגבי סיום הלחימה עוררו ביקורת ציבורית על החלטת ממשל טראמפ לפתוח במערכה בפברואר.
אפילו סגן הנשיא ג'יי.די. ואנס קשר בין המלחמה לבין ההפסד הרפובליקני. ואנס, שהתנגד בעבר למעורבות צבאית אמריקנית ממושכת במזרח התיכון, טען שהציבור רוצה שהממשל יסיים את המלחמה, יתמקד ביוקר המחיה ויבחן מחדש את מערכת היחסים עם ישראל. דבריו הגבירו את הדיון בשאלה מי בממשל אחראי להחלטות שהובילו למערכה הארוכה.
הגסת' נמצא במרכז הדיון הזה. לפי דיווחים אמריקניים, הוא היה בין הדמויות שדחפו לתקיפה באיראן לפני תחילת המלחמה, והציג הערכות אופטימיות לגבי משך המערכה והאפשרות להשיג במהירות את מטרותיה. אלא שכעת, בחודש התשיעי ללחימה, מתמודדת ארצות הברית עם מלחמה מתמשכת, מחירים גבוהים ודרישות גוברות להסביר כיצד מתכוון הממשל להביא לסיומה.
הביקורת כבר אינה מגיעה רק מהדמוקרטים. חבר הקונגרס הרפובליקני תומאס מאסי מקנטקי, המתנגד למלחמה, מקדם הליך הדחה נגד שר ההגנה בטענה שהממשל ממשיך את הפעולות הצבאיות ללא אישור הקונגרס כנדרש. הצבעה בנושא עשויה להתקיים כבר בשבוע הבא, אם כי גם אם בית הנבחרים יאשר את סעיפי ההדחה, הרשעה בסנאט תדרוש רוב של שני שלישים.
ביום שישי הצטרף לביקורת גם ג'יימס קומר, יו"ר ועדת הפיקוח של בית הנבחרים ואחד מבעלי בריתו הבולטים של טראמפ. בריאיון לרשת ניוזניישן סירב קומר לומר אם יש להשאיר את הגסת' בתפקידו, והדגיש כי למחוקקים יש שאלות רבות בנוגע להתנהלותו. לדבריו, עדיין לא ברור מהי האסטרטגיה האמריקנית להמשך המלחמה באיראן.
במקביל, המנהיג הדמוקרטי בבית הנבחרים, חאכים ג'פריס, תהה בפומבי מדוע הגסת' עדיין מכהן בתפקידו. הדמוקרטים מתכוננים לנצל את השליטה החדשה בקונגרס כדי לפתוח בחקירות בנוגע לניהול המלחמה, להחלטות צבאיות ולשימוש בתקציבי הפנטגון. הגסת', שמבקש לאשר תקציב ביטחון של כ-1.5 טריליון דולר, עלול למצוא את עצמו בעימות ממושך עם המחוקקים.
למרות כל אלה, טראמפ מסרב בשלב זה להיפרד משר ההגנה שלו. כשנשאל ביום רביעי אם הוא שוקל להחליפו, השיב הנשיא בשלילה ושיבח את עבודתו. גם דובר הפנטגון הבהיר שהגסת' מתכוון להמשיך בתפקיד עד לסיום כהונת טראמפ, וכי לא יירתע מניסיונות פוליטיים להדיחו.
אבל בוושינגטון מזכירים תקדים היסטורי בולט. בנובמבר 2006, אחרי שהרפובליקנים ספגו הפסד קשה בבחירות האמצע על רקע ההתנגדות למלחמה בעיראק, הנשיא ג'ורג' בוש הודיע על החלפת שר ההגנה דונלד רמספלד. עשרים שנה לאחר מכן, שוב מתמודד נשיא רפובליקני עם תבוסה בבחירות על רקע מלחמה לא פופולרית במזרח התיכון.
לפי דיווח באקסיוס, אחד מיועציו של טראמפ הגדיר את מעמדו של הגסת' כרעוע, אף שהדגיש שאין פירוש הדבר שהנשיא כבר החליט להדיחו. גורמים אחרים בסביבת הממשל מעריכים שהנשיא עשוי לבצע שינויים פרסונליים כדי להגיב לתוצאות הבחירות.
לפרשה יש גם משמעות ישירה לישראל. המלחמה באיראן, שהוצגה בתחילתה כמהלך שנועד להתמודד עם האיום הגרעיני על ארצות הברית ובעלות בריתה, הפכה לנושא מחלוקת חריף בפוליטיקה האמריקנית. השאלה כיצד תסתיים המערכה, ומה יהיה היקף המעורבות האמריקנית במזרח התיכון לאחריה, נוגעת גם לביטחונה של ישראל וליחסיה עם וושינגטון.
בינתיים, הגסת' נותר בתפקידו וזוכה לתמיכת הנשיא. אולם האיום בהליך הדחה, הביקורת הרפובליקנית והאפשרות לחקירות נרחבות בקונגרס ממחישים עד כמה השתנה מצבו הפוליטי בתוך ימים ספורים.
השאלה המרחפת כעת מעל הפנטגון אינה רק אם פיט הגסת' יצליח לשרוד את הסערה. היא גם האם דונלד טראמפ יהיה מוכן להגן על האיש שהיה ממובילי המלחמה באיראן, כאשר אותה מלחמה הפכה לאחד ההסברים המרכזיים לתבוסה הפוליטית של מפלגתו.