עשרים מיליון דולר תמורת הסוד האיראני: ארה"ב מחפשת את האנשים שמאחורי תוכנית הגרעין

וושינגטון - עשרים מיליון דולר. זה הסכום שממשלת ארצות הברית מוכנה לשלם למי שיוכל לספק מידע בעל ערך על תוכנית הגרעין האיראנית. לא מדובר בפרס על לכידתו של מנהיג טרור מבוקש או על חשיפת מתכנני פיגוע, אלא בהצעה יוצאת דופן המכוונת אל אחד הסודות השמורים ביותר של המשטר בטהרן: האנשים, המתקנים והטכנולוגיות שמאחורי תוכנית הגרעין.

משרד החוץ האמריקני הודיע ביום שישי, 6 בנובמבר, כי במסגרת התוכנית הממשלתית "פרסים למען צדק" יוענק תגמול של עד 20 מיליון דולר למי שימסור מידע משמעותי על פעילות הגרעין האיראנית. ההודעה זכתה לחשיפה נרחבת בשבת, על רקע המלחמה המתמשכת בין ארצות הברית וישראל לבין איראן, ולאחר שהנשיא דונלד טראמפ הצהיר שוב ושוב כי התקיפות האמריקניות כבר החריבו את יכולות הגרעין של הרפובליקה האסלאמית.

ההצעה אינה מוגבלת למידע על מתקני העשרת אורניום. האמריקנים מבקשים לקבל פרטים גם על מדענים, מהנדסים ואנשי צוות העובדים בתוכנית, על ציוד וטכנולוגיות שברשותם, על ארגונים המעורבים בפעילות ועל העברתם של אנשים, חומרים או אמצעים ממקום למקום.

במילים אחרות, וושינגטון אינה מחפשת רק כתובת של מתקן גרעיני סודי. היא מבקשת לבנות תמונה רחבה של המערכת שמאפשרת לאיראן לשמר, לשקם או לפתח את יכולותיה הגרעיניות, גם לאחר שהותקפו מתקניה המרכזיים.

ההצעה אינה מוגבלת למידע על מתקני העשרת אורניום. האמריקנים מבקשים לקבל פרטים גם על מדענים, מהנדסים ואנשי צוות העובדים בתוכנית, על ציוד וטכנולוגיות שברשותם, על ארגונים המעורבים בפעילות ועל העברתם של אנשים, חומרים או אמצעים ממקום למקום.

האמריקנים מציעים גם תמריץ נוסף, שעשוי להיות חשוב לא פחות מהכסף: אפשרות לסיוע במעבר למקום מגורים בטוח. התוכנית מאפשרת במקרים מסוימים להעביר מוסרי מידע ואת בני משפחותיהם למקום אחר, כדי להגן עליהם מפני נקמה מצד הגורמים שעליהם דיווחו.

עם זאת, אין מדובר בהבטחה אוטומטית לקבלת 20 מיליון דולר או להעברתו של כל מי שימסור מידע. סכום התגמול תלוי בערך המודיעיני של המידע ובתנאים שיקבעו הרשויות האמריקניות, וגם סיוע במעבר למקום בטוח נבחן לגופו של מקרה.

בהודעה הרשמית הבהיר משרד החוץ כי ארצות הברית מחויבת למנוע כל ניסיון איראני לפתח נשק גרעיני. הוא עודד אנשים המחזיקים במידע על תוכנית הגרעין, על נכסיה ועל האנשים הקשורים אליה ליצור קשר באמצעות ערוצי תקשורת מאובטחים.

לצורך כך מפעילה התוכנית אפשרויות להעברת מידע באמצעות שירות המסרים המוצפן סיגנל, טלגרם וערוץ פניות המבוסס על רשת טור, המאפשרת להסתיר את כתובת האינטרנט של המשתמש. השימוש באמצעים האלה נועד להפחית את הסיכון הכרוך בפנייה לרשויות האמריקניות, אך אינו מבטיח חסינות מוחלטת מפני חשיפה.

העיתוי של ההכרזה מעניין במיוחד. מאז תחילת המלחמה עם איראן ב-28 בפברואר, טראמפ טען פעמים רבות כי התקיפות האמריקניות והישראליות הסבו נזק הרסני לתוכנית הגרעין האיראנית. הנשיא אף השתמש בתיאורים של השמדה מוחלטת כדי להמחיש את הצלחת הפעולות הצבאיות.

אבל עצם ההחלטה להציע פרס של עד 20 מיליון דולר תמורת מידע על התוכנית מלמדת שוושינגטון עדיין מעוניינת במידע עדכני על מצבה. אין בכך הוכחה שהמתקנים שנפגעו חזרו לפעול, אך ההכרזה מדגישה את חשיבות המעקב אחר מה שאיראן הצליחה לשמר או להעביר למקומות אחרים.

הבעיה המרכזית נוגעת למידע החסר על חומרי הגרעין ועל הציוד הדרוש להעשרת אורניום. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית דיווחה בשנת 2025 כי איראן העשירה אורניום לרמה של 60 אחוזים, שיעור גבוה במיוחד למדינה שאינה מחזיקה בנשק גרעיני. כדי להגיע לרמת העשרה המתאימה בדרך כלל לנשק גרעיני נדרשת העשרה נוספת לכ-90 אחוזים.

מומחים מעריכים כי מלאי אורניום מועשר ברמה כזאת, אם יועשר עוד ובכמות מספקת, עשוי לאפשר ייצור חומר בקיע לכמה פצצות גרעיניות. עם זאת, חומר מועשר אינו נשק גרעיני מוכן. ייצור פצצה מבצעית מחייב שלבים טכנולוגיים והנדסיים נוספים, ואין בהודעת הפרס קביעה שאיראן כבר השלימה אותם.

הסוכנות הבינלאומית התריעה בעבר כי חוסר שיתוף הפעולה האיראני פגע ביכולתה לעקוב ברציפות אחר ייצורם ומלאיהם של רכיבים מרכזיים בתוכנית, לרבות צנטריפוגות. משמעות הדבר היא שגם כאשר מתקן מסוים מושבת או נפגע, לא תמיד ניתן לדעת בוודאות מה עלה בגורל הציוד, החומרים ואנשי המקצוע שפעלו בו.

מבחינת ישראל, מדובר בשאלה ביטחונית מרכזית. התקיפות נגד מתקני הגרעין נועדו לצמצם את יכולתה של איראן להתקדם לעבר נשק גרעיני, אולם יכולת מדעית אינה נעלמת בהכרח עם הריסת מבנים. מדענים ומהנדסים בעלי ניסיון יכולים להמשיך להחזיק בידע הדרוש לשיקום חלק מהפעילות, והמשימה המודיעינית היא לברר היכן נמצאים אותם אנשים ומה נותר ברשותם.

תוכנית "פרסים למען צדק" אינה חדשה. היא נוסדה בשנת 1984 במסגרת משרד החוץ האמריקני, ונועדה בתחילה לסייע במאבק בטרור באמצעות תמריצים כספיים למסירת מידע. במשך השנים התרחבה גם לתחומים נוספים הקשורים לביטחון הלאומי של ארצות הברית.

לפי נתוני התוכנית, מאז הקמתה שולמו יותר מ-250 מיליון דולר ליותר מ-125 אנשים שמסרו מידע שסייע בהגנה על הביטחון האמריקני. בעבר אף הוצעו פרסים של מיליוני דולרים תמורת מידע על בכירים במשמרות המהפכה האיראניים ועל גורמים המעורבים בפעולות נגד אינטרסים אמריקניים.

ההכרזה החדשה מגיעה גם בתקופה של מאמצים דיפלומטיים לסיום המלחמה. קטאר פועלת כמתווכת בין וושינגטון לטהרן, וטראמפ טען בסוף השבוע כי האיראנים מעוניינים מאוד להגיע להסכם. במקביל, הנשיא ממשיך להזהיר מפני צעדים צבאיים נוספים אם לא תושג הבנה בנוגע לתוכנית הגרעין.

לפי דיווחים שפורסמו בשבת, ארצות הברית אף ביצעה תקיפה מוגבלת נוספת נגד מערך הגנה אווירית באיראן, בעוד המגעים המדיניים נמשכים. התמונה המצטיירת היא של ממשל המפעיל במקביל לחץ צבאי, דיפלומטי ומודיעיני.

הפרס החדש מצטרף למערכה הזאת, אך בניגוד למטוסי קרב, לסנקציות או לאיומים הנשיאותיים, הוא מכוון ישירות אל האנשים שעשויים להכיר את התוכנית האיראנית מבפנים.

עשרים מיליון דולר הם סכום שעשוי לשנות את חייו של אדם, אבל עבור מי שמחזיק במידע רגיש על תוכנית הגרעין האיראנית, ההחלטה לשתף פעולה עם ממשלת ארצות הברית עלולה להיות מסוכנת במיוחד. לכן ההצעה האמריקנית כוללת לא רק כסף, אלא גם אפשרות להגנה ולמעבר למקום בטוח.

ובינתיים, על רקע הצהרות הניצחון של טראמפ והאיומים הנשמעים מטהרן, השאלה החשובה ביותר נותרת פתוחה: מה באמת נשאר מתוכנית הגרעין האיראנית אחרי שמונה חודשי מלחמה?

התשובה עדיין אינה ידועה במלואה. אבל בוושינגטון מוכנים כעת לשלם עד 20 מיליון דולר למי שיוכל לעזור למצוא אותה.