ב-5 בנובמבר הודיע הארגון על הקמת סטנדווית'אס אקשן, גוף חדש שיפעל לצד הארגון הוותיק, אך במסגרת משפטית נפרדת המאפשרת מעורבות פוליטית רחבה יותר. ההכרזה הגיעה יומיים בלבד לאחר בחירות האמצע בארצות הברית, בתקופה שבה היחסים עם ישראל והמאבק באנטישמיות הפכו לנושאים מעוררי מחלוקת בזירה הציבורית.
המסר של הנהגת הארגון ברור: הסברה וחינוך כבר אינם מספיקים. לצד הפעילות בבתי הספר, בקמפוסים וברשתות החברתיות, יש צורך להשפיע גם על האנשים שמנסחים חוקים, מחלקים תקציבים ומקבלים החלטות.
"עוד לפני הבחירות השבוע הגענו למסקנה שההשלכות על אמריקה ועל העם היהודי חמורות מכדי שנוכל להמשיך לעמוד מהצד", הסבירה רוז רוטשטיין, המנכ"לית והמייסדת השותפה של סטנדווית'אס.
רוטשטיין הדגישה כי הארגון המקורי ימשיך לפעול כגוף חינוכי ללא מטרות רווח, ואילו הזרוע החדשה תתמקד בארגון פעילים ובהשפעה על מדיניות ובחירות.

המסר של הנהגת הארגון ברור: הסברה וחינוך כבר אינם מספיקים. לצד הפעילות בבתי הספר, בקמפוסים וברשתות החברתיות, יש צורך להשפיע גם על האנשים שמנסחים חוקים, מחלקים תקציבים ומקבלים החלטות.
ההבחנה הזאת חשובה. סטנדווית'אס הוותיק פועל במסגרת החוק האמריקני כארגון מסוג 501(c)(3), המעניק לתורמים הטבות מס אך מטיל מגבלות על פעילות מפלגתית ועל התערבות בבחירות. הזרוע החדשה הוקמה כארגון מסוג 501(c)(4), מסגרת המאפשרת פעילות רחבה יותר לקידום מדיניות, לובינג ומעורבות פוליטית, בכפוף למגבלות החוק.
עם זאת, בניגוד לאופן שבו הוצג המהלך בחלק מהפרסומים, ההכרזה אינה מוכיחה שהוקמה ועדת פעולה פוליטית נפרדת, המוכרת בארצות הברית כ-PAC. מדובר בשלב זה בארגון לקידום מדיניות ופעילות ציבורית. ההבדל אינו סמנטי בלבד: לכל אחד מסוגי הארגונים חלים כללים שונים לגבי תרומות, הוצאות והשתתפות במערכות בחירות.
על פי התוכנית שהציג הארגון, הפעילות תתמקד במיוחד במדינות וברשויות המקומיות. במקום להסתפק בהשפעה על הנשיא ועל חברי הקונגרס בוושינגטון, סטנדווית'אס אקשן מבקש להגיע גם למושלים, למחוקקים בבתי הנבחרים המדינתיים, לחברי מועצות מקומיות ולגורמים האחראים על מערכת החינוך.
הבחירה הזאת אינה מקרית. בשנים האחרונות התנהלו בארצות הברית מאבקים רבים הנוגעים לישראל ולאנטישמיות דווקא ברמה המקומית: החלטות של מועצות חינוך, תוכניות לימודים, הגדרת אנטישמיות, חוקים נגד חרמות על ישראל והגנה על תלמידים יהודים בבתי ספר ציבוריים.
אלה נושאים שאינם תמיד מגיעים לכותרות הארציות, אבל יכולים להשפיע באופן ישיר על חייהן של משפחות יהודיות וישראליות.
אחד המאבקים המרכזיים שבהם עסק סטנדווית'אס לאורך השנים הוא קידום ההגדרה של אנטישמיות שאימץ כוח המשימה הבינלאומי להנצחת זכר השואה. הארגון תמך גם בחקיקה נגד חרמות מפלים על ישראל ופעל מול מוסדות חינוך בעקבות תלונות על יחס עוין לתלמידים יהודים וישראלים.
הזרוע החדשה נועדה להעניק לפעילות הזאת ממד נוסף: לא רק לשכנע את מקבלי ההחלטות, אלא גם לארגן אזרחים שיוכלו להשפיע על בחירתם ועל המדיניות שיקדמו לאחר הבחירות.
ג'ייק בנט, שמונה למנכ"ל סטנדווית'אס אקשן, הסביר כי הארגון מתכוון לפעול עם שותפים משתי המפלגות ולדרוש מנבחרי ציבור לתת דין וחשבון על עמדותיהם.
לדבריו, המטרה היא לבנות כוח פוליטי מהשטח, שיאפשר לאזרחים להשפיע על החלטות הנוגעות לאנטישמיות, לזכויות האזרח של יהודים וליחסי ארצות הברית וישראל.
בצוות ההנהלה נמצאים גם מקס סמרוב, האחראי על מחקר ואסטרטגיה, הדס אלתרמן, האחראית על אסטרטגיה חקיקתית, וג'ורדן קופ, האחראי על חינוך למדיניות ציבורית. בראש הדירקטוריון הדו-מפלגתי עומד ג'דסון היל, לשעבר סנאטור במדינת ג'ורג'יה.
הארגון מדגיש כי אינו מתכוון להפוך לזרוע של המפלגה הרפובליקנית או הדמוקרטית. לדבריו, הוא יפעל עם נבחרי ציבור מכל הקשת הפוליטית, כל עוד הם תומכים במאבק באנטישמיות, בזכויות הקהילה היהודית וביחסים חזקים בין ארצות הברית לישראל.
אלא שהצהרת העצמאות המפלגתית צפויה לעמוד למבחן לא פשוט. היחס לישראל הפך בשנים האחרונות לאחד הנושאים הרגישים בפוליטיקה האמריקנית, במיוחד בתוך המפלגה הדמוקרטית. במקביל, גם בקרב הרפובליקנים קיימים קולות המתנגדים לסיוע חוץ ולמעורבות אמריקנית במזרח התיכון.
המשמעות היא שארגון המבקש להפעיל לחץ פוליטי למען ישראל עלול למצוא את עצמו מתעמת עם מועמדים משתי המפלגות, ולעיתים גם עם נבחרי ציבור שזוכים לתמיכה של חלקים מהקהילה היהודית עצמה.
כאן טמון גם אחד האתגרים הגדולים של המהלך. ארגונים יהודיים ופרו-ישראליים בארצות הברית אינם מחזיקים בעמדה אחידה בכל הנוגע לממשלות ישראל, למלחמותיה או למדיניותה כלפי הפלסטינים. השאלה כיצד להבחין בין ביקורת לגיטימית על ממשלת ישראל לבין אנטישמיות ואנטי-ציונות קיצונית ממשיכה לעורר מחלוקות.
סטנדווית'אס מבקש להציב גבולות ברורים יותר בדיון הזה, אך ככל שיגדל כוחו הפוליטי, כך גם יגבר העניין הציבורי בשאלה כיצד הוא מגדיר את הגבולות הללו ובאילו מועמדים או יוזמות יבחר לתמוך.
עבור לוס אנג'לס מדובר בהתפתחות בעלת משמעות מיוחדת. הארגון נוסד בעיר בשנת 2001, הפך לאחד מגופי ההסברה הפרו-ישראליים המוכרים בעולם, והקים לאורך השנים פעילות במדינות רבות. כעת עשוי המטה המקומי להפוך גם למוקד של פעילות פוליטית בעלת השפעה ארצית.
בקליפורניה, שבה מתקיימים מאבקים ציבוריים סביב תוכני לימוד, חופש הביטוי בקמפוסים והגנה על תלמידים יהודים, הזרוע החדשה עשויה למצוא זירת פעילות משמעותית. עם זאת, הארגון עדיין לא פרסם רשימת מועמדים שבהם יתמוך, סכומי כסף שיושקעו בבחירות או תוכנית פעולה מפורטת למדינות השונות.
גם שאלת המימון נותרה פתוחה. בניגוד לארגון החינוכי הוותיק, תרומות לזרוע החדשה אינן נהנות בדרך כלל מאותן הטבות מס. היקף התרומות שיצליח לגייס הגוף החדש, מספר הפעילים שיצטרפו אליו והיכולת לתרגם תמיכה ציבורית להשפעה ממשית על החלטות פוליטיות יקבעו במידה רבה את הצלחתו.
במקביל להכרזה על הקמת הזרוע החדשה, פרסמה יוזמת הרבנים של סטנדווית'אס מסר לנבחרי הציבור בעקבות הבחירות, ובו הבהירה כי בכוונתה לעקוב אחר הצהרותיהם, יוזמות החקיקה שלהם והצבעותיהם בנושאים הקשורים לישראל ולאנטישמיות.
המסר הזה ממחיש את השינוי המסתמן: ארגון שעסק במשך שנים בעיקר בהסברה, בחינוך ובהגנה משפטית מבקש כעת להיות נוכח גם ברגע שבו מתקבלות ההחלטות הפוליטיות.
השאלה הגדולה היא האם המהלך יצליח לחזק את התמיכה בישראל משני צדי המפה הפוליטית, או דווקא יעמיק את המחלוקות שכבר קיימות סביב הנושא.
דבר אחד כבר ברור: אחרי 25 שנים שבהן ביקש סטנדווית'אס להשפיע בעיקר על דעת הקהל האמריקנית, הוא מבקש כעת להשפיע גם על האנשים שנבחרים לייצג אותה.