הצעירים באמריקה מפסיקים לחפש עבודה: אחד מכל ארבעה כבר מנסה להיות הבוס של עצמו

במשך עשרות שנים המסלול להצלחה באמריקה היה כמעט קבוע מראש: מסיימים אוניברסיטה, שולחים קורות חיים, מתקבלים למשרה התחלתית בחברה גדולה, מתקדמים בהדרגה בסולם הדרגות ואולי, אחרי עשר או עשרים שנה, מקימים עסק עצמאי. אלא שבשנת 2026 יותר ויותר צעירים אמריקאים מחליטים לדלג על השלבים האלה. הם אינם מעוניינים לחכות לקידום הבא, וחלקם אפילו אינם טורחים לחפש את המשרה הראשונה. במקום זאת, הם פותחים חברה משלהם.

לפי נתונים שפרסם וול סטריט ג'ורנל ביום שני, 9 בנובמבר, לפחות 23% מהאמריקאים בגילי 18 עד 34 ניהלו בשנת 2025 עסק עצמאי או פעילות עסקית צדדית, לעומת 19% בשנת 2021. הנתונים מבוססים על המחקר השנתי של מכללת בבסון במסצ'וסטס, העוקב אחר פעילות יזמית בארצות הברית. בקרב הצעירים בני 18 עד 24, שיעור המעורבות ביזמות יותר מהוכפל במהלך העשור האחרון.
הנתונים אינם מלמדים שכל אותם צעירים התפטרו מעבודתם או הקימו חברות גדולות. חלקם מנהלים עסקים קטנים לצד לימודים או משרה קבועה, ואחרים נמצאים רק בתחילת הדרך. אבל המגמה ברורה: צעירים אמריקאים נכנסים לעולם היזמות בקצב מהיר במיוחד, ומאתגרים את התפיסה שלפיה יש לצבור שנות ניסיון כשכירים לפני שאפשר להקים חברה.

הנתונים אינם מלמדים שכל אותם צעירים התפטרו מעבודתם או הקימו חברות גדולות. חלקם מנהלים עסקים קטנים לצד לימודים או משרה קבועה, ואחרים נמצאים רק בתחילת הדרך. אבל המגמה ברורה: צעירים אמריקאים נכנסים לעולם היזמות בקצב מהיר במיוחד

אחד הגורמים המרכזיים לשינוי הוא דווקא הטכנולוגיה שמאיימת על מקומות העבודה שלהם. הבינה המלאכותית מאפשרת לחברות לבצע משימות שבעבר הוטלו על עובדים מתחילים: כתיבת קוד בסיסי, הכנת מצגות, מחקר שוק, שירות לקוחות, ניתוח נתונים ויצירת תוכן שיווקי. כתוצאה מכך, חלק מהמשרות ששימשו בעבר שער כניסה לעולם העבודה נמצאות תחת לחץ גובר.

אבל אותה בינה מלאכותית גם מאפשרת לצעירים להקים עסקים בעלויות נמוכות בהרבה. מה שבעבר דרש צוות של מתכנתים, מעצבים, אנשי שיווק ויועצים עסקיים, יכול כיום להתבצע בחלקו באמצעות כלים דיגיטליים. יזם אחד יכול לבנות אתר, להכין תוכנית עסקית, לפתח מוצר ראשוני ולנהל קמפיין פרסומי בלי להעסיק עשרות עובדים.

סיפורו של ג'אי בהטיה, בן 21, ממחיש את השינוי. בהטיה למד מדעי המחשב באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, ובמקום להתחיל לעבוד בחברת טכנולוגיה גדולה, הקים יחד עם חברו אריאן ויג', בן 24, את חברת טרנסטון, המפתחת מערכת של עובדים וירטואליים מבוססי בינה מלאכותית.

לשניים היו הצעות עבודה, אך הם החליטו לדחות אותן ולהתמקד בפיתוח החברה. עוד בזמן שלמדו לבחינות הגמר הצליחו לגייס חצי מיליון דולר מתוכנית ההאצה היוקרתית וואי קומבינטור, שסייעה בעבר לחברות טכנולוגיה מוכרות רבות.

החברה שלהם פועלת כיום מדירת שני חדרי שינה בסן פרנסיסקו, שבה הם גם מתגוררים. למרות התנאים הצנועים, הם כבר מעסיקים שני מהנדסים ועובד שיווק. מבחינת בהטיה, ההחלטה הייתה קשורה גם לחשש שהמקצוע שלמד ישתנה באופן דרמטי בגלל הבינה המלאכותית. במקום להיכנס לתעשייה ולהמתין לראות אילו עבודות ייעלמו, הוא העדיף להשתמש בטכנולוגיה כדי לבנות משהו משלו.
סיפור דומה מגיע מקתרין מיד, בת 28, שעזבה משרה כיועצת בתחום הנתונים והאנליטיקה כדי להקים פלטפורמה המאפשרת למורים ליצור ולהתאים חומרי לימוד באמצעות בינה מלאכותית.

מיד השתמשה בכלי בינה מלאכותית כדי לבצע מחקר שוק, לכתוב חלקים משמעותיים מהקוד ואף להבין כיצד לרשום חברה באופן חוקי. בסך הכול השקיעה כ-9,000 דולר בהקמת העסק, מהם כ-1,600 דולר בכלי בינה מלאכותית. היא עובדת מביתה, ונעזרת בביטוח הבריאות של בן זוגה כדי לצמצם הוצאות.

בעבר, הקמת חברה מסוג זה הייתה עלולה לדרוש השקעה ראשונית גדולה בהרבה. כעת, לדבריה, היתרון אינו רק החיסכון הכספי, אלא תחושת השליטה בגורלה הכלכלי. במקום להמתין להחלטת הנהלה בחברה גדולה לגבי פיטורים או קידום, היא מעדיפה לשאת באחריות הישירה לעסק שהיא מנהלת.

והיא אינה יוצאת דופן. בסקר נפרד שערכה חברת גוסטו בקרב יותר מאלף אנשים שהקימו עסקים בשנת 2025, יותר מ-70% מהיזמים בני דור הזד דיווחו שהשתמשו בבינה מלאכותית במסגרת הקמת העסק. שיעור זה היה גבוה מזה שנרשם בקרב דורות מבוגרים יותר.

גם המשקיעים אינם מתעלמים מההתפתחות. לפי נתוני פיצ'בוק ואיגוד קרנות ההון סיכון האמריקאי, בשלושת הרבעונים הראשונים של 2026 נרשמו כ-8,625 עסקאות מימון ראשונות לחברות בארצות הברית, יותר ממספר העסקאות מסוג זה שנרשם בכל שנת 2021. עם זאת, לא כל המימון הזה הגיע ליזמים צעירים, ואין לראות בו הוכחה שכל עסק חדש מסוגל לגייס כסף.
לצד סיפורי ההצלחה, המציאות הכלכלית של יזמים צעירים מורכבת. עסק עצמאי אינו מבטיח משכורת קבועה, ביטוח בריאות, חופשה בתשלום או פנסיה. ההכנסות עשויות להשתנות מחודש לחודש, ויזמים נדרשים להתמודד בעצמם עם גביית תשלומים, מסים, ביטוחים, שיווק והוצאות בלתי צפויות.

אחד היזמים שסוקרו בוול סטריט ג'ורנל, ג'סטוס שו, הקים עסק למכירת קפה שהניב הכנסות של יותר מ-100 אלף דולר. אולם חלק גדול מהכסף הושקע בחזרה בעסק, תזכורת לכך שמחזור מכירות גבוה אינו בהכרח רווח גבוה, ושבעל עסק צעיר אינו תמיד מרוויח יותר מעובד שכיר.

יש גם סכנה נוספת: צעירים שמדלגים על שנות העבודה הראשונות בחברה מסודרת עלולים לוותר על הזדמנויות ללמוד מניהול מנוסה, לפתח קשרים מקצועיים ולהכיר לעומק את התעשייה שבה הם פועלים. הבינה המלאכותית יכולה לכתוב קוד או להכין תחזית פיננסית, אבל אינה מחליפה לחלוטין ניסיון בניהול עובדים, במשא ומתן או בהתמודדות עם לקוחות.

השינוי הזה מעורר שאלות גם בקרב ההורים. עבור דור שהתחנך על חשיבות התואר האקדמי והמשרה היציבה, ההחלטה של בן 22 לוותר על הצעת עבודה ולהקים חברת טכנולוגיה מהסלון עלולה להיראות כהימור. אלא שעבור רבים מבני הדור הצעיר, דווקא ההסתמכות על מעסיק יחיד נראית כיום מסוכנת.

המשמעות הרחבה היא שינוי אפשרי ביחסים שבין עובדים למעסיקים. אם יותר צעירים יעדיפו לבנות עסקים משלהם, חברות גדולות עלולות להתקשות למשוך עובדים מוכשרים באמצעות ההבטחות המסורתיות של שכר, תנאים ואפשרויות קידום. במקביל, הן עשויות למצוא את עצמן רוכשות שירותים מחברות קטנות שהוקמו בידי אותם צעירים שבעבר היו מועמדים למשרות אצלן.

ועדיין, מוקדם לקבוע שמסלול הקריירה המסורתי עומד להיעלם. רוב הצעירים האמריקאים אינם מנהלים עסק עצמאי, ורבים מהיזמים החדשים ממשיכים לעבוד כשכירים כדי לממן את פעילותם. הנתונים מצביעים על התרחבות משמעותית של היזמות, לא על נטישה מוחלטת של שוק העבודה השכיר.

אבל מאחורי המספרים מסתתר שינוי תפיסתי שעשוי להיות חשוב לא פחות. במשך דורות אמרו לצעירים האמריקאים ללמוד מקצוע טוב כדי שחברה גדולה תרצה להעסיק אותם. עכשיו, בעידן שבו תוכנת מחשב יכולה לבצע חלק מעבודות הכניסה למקצוע, יותר ויותר מהם שואלים שאלה אחרת: אם הטכנולוגיה מסוגלת לעשות עבורי חלק גדול מהעבודה, מדוע שלא אקים חברה בעצמי?