סניף 603 של ארגון ותיקי המלחמות היהודים בארצות הברית, שמרכזו בווסט הילס, זכה השנה בתואר המרשל הגדול של מצעד יום הווטרנים בעמק סן פרננדו. חברי הסניף הובילו את האירוע כשהם נוסעים באוטובוס דו-קומתי לאורך שדרת לורל קניון, באחד מאירועי ההוקרה הבולטים לווטרנים באזור לוס אנג'לס.
המצעד יצא לדרכו בשעה 11:11 בבוקר, כמיטב המסורת האמריקנית של יום הווטרנים. השעה אינה מקרית: ב-11 בנובמבר 1918, בשעה 11 בבוקר, נכנסה לתוקפה שביתת הנשק שסיימה את הקרבות בחזית המערבית במלחמת העולם הראשונה. מאז הפך התאריך לסמל של זיכרון והוקרה לחיילים ששירתו במדי ארצות הברית.
לאורך מסלול המצעד שולבו כלי רכב, משתתפים המייצגים את הכוחות המזוינים ופעילויות לציון תרומתם של הווטרנים. מעל האירוע נערך גם מטס של מטוסי אימון משוחזרים מתקופת מלחמת העולם השנייה, שהוסיף למצעד ממד היסטורי וחיבר בין דורות שונים של לוחמים.

עבור חברי סניף 603 בווסט הילס, הבחירה להוביל את המצעד בעמק סן פרננדו הייתה ביטוי להכרה בתרומתם המתמשכת לחברה האמריקנית. הסניף פועל באזור שבו מתגוררת אוכלוסייה יהודית גדולה, ובה גם משפחות ישראליות רבות. העובדה שארגון יהודי הוצב בחזית האירוע המרכזי העניקה לנוכחות היהודית בעמק ביטוי ציבורי בולט במיוחד.
אבל מאחורי המראה החגיגי עמדה השנה גם אמירה בעלת משמעות עמוקה עבור הקהילה היהודית בדרום קליפורניה. הבחירה בווטרנים היהודים להוביל את התהלוכה העניקה הכרה פומבית לתרומתם של יהודים לצבא האמריקני, בתקופה שבה שאלות של זהות יהודית, אנטישמיות ושייכות לאומית ממשיכות לעמוד במרכז השיח הציבורי בארצות הברית.
הארגון, ששמו הרשמי הוא "ותיקי המלחמות היהודים של ארצות הברית", נוסד בשנת 1896 בידי 63 יהודים ששירתו במלחמת האזרחים האמריקנית. באותה תקופה נשמעו בציבור האמריקני טענות אנטישמיות שלפיהן יהודים נמנעו משירות צבאי והותירו לאחרים להילחם למען המדינה. המייסדים, שחלקם לחמו בעצמם בשדות הקרב, ביקשו להציג את האמת ההיסטורית: יהודים שירתו בצבא האמריקני, סיכנו את חייהם והיו שותפים להגנת המדינה.
מאז התפתח הארגון לאחד מארגוני הווטרנים הוותיקים בארצות הברית. חבריו שירתו במלחמות העולם, במלחמת קוריאה, בווייטנאם, בעיראק, באפגניסטן ובמבצעים צבאיים נוספים. לאורך השנים הרחיב הארגון את פעילותו והפך לגוף הפועל למען זכויותיהם של יוצאי הצבא, מסייע לווטרנים ולבני משפחותיהם, נאבק באנטישמיות ומביע תמיכה בישראל.
עבור חברי סניף 603 בווסט הילס, הבחירה להוביל את המצעד בעמק סן פרננדו הייתה ביטוי להכרה בתרומתם המתמשכת לחברה האמריקנית. הסניף פועל באזור שבו מתגוררת אוכלוסייה יהודית גדולה, ובה גם משפחות ישראליות רבות. העובדה שארגון יהודי הוצב בחזית האירוע המרכזי העניקה לנוכחות היהודית בעמק ביטוי ציבורי בולט במיוחד.
המצעד, שנערך השנה בפעם ה-23, עבר במסלול של כ-1.8 קילומטרים. הוא החל בפינת שדרות סן פרננדו מישן ושדרת לורל קניון, המשיך דרומה דרך פאקוימה והסתיים במרכז הנופש ריצ'י ולנס. על פי המארגנים, האירוע משך לאורך השנים אלפי תושבים, משפחות ויוצאי צבא, שהגיעו לחלוק כבוד לגברים ולנשים ששירתו בכוחות המזוינים.
לצד הווטרנים היהודים זכו לכבוד גם יוצאי צבא נוספים, ובהם בני משפחת אלטמירנו ואוסוולדו ולנסואלה, שנכללו ברשימת המרשלים הגדולים של האירוע. הנוכחות המשותפת של ותיקי שירות מרקעים שונים המחישה את אחד המסרים המרכזיים של יום הווטרנים: השירות הצבאי חיבר במשך דורות אמריקנים בני דתות, קהילות וקבוצות אתניות שונות.
במקביל למצעד בעמק סן פרננדו התקיימו ברחבי מחוז לוס אנג'לס אירועי הוקרה נוספים. בפסדינה נערך טקס מיוחד שבו שולב מטס של טייסת קונדור, שהפעילה מטוסי אימון משוחזרים מסוגים ששימשו בתקופת מלחמת העולם השנייה. המטס, שנערך אף הוא בשעה 11:11, היה חלק מאירועי יום הווטרנים בפסדינה ולא מהמצעד בפאקוימה.
גם בווסט הוליווד, בסנטה מוניקה ובערים נוספות בדרום קליפורניה נערכו טקסים שכללו הנפת דגלים, רגעי דומייה, נגינת ההמנון האמריקני והוקרה ליוצאי צבא. בסנטה מוניקה השתתפו באירוע גם נציגי הצבא ואישי ציבור, ובווסט הוליווד נערך הטקס באנדרטה המנציחה את זכרם של יוצאי הכוחות המזוינים.
יום הווטרנים האמריקני החל את דרכו כיום שביתת הנשק, שנקבע לציון סיום מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1954, לאחר מלחמת העולם השנייה ומלחמת קוריאה, שונה שמו ליום הווטרנים כדי להוקיר את כלל האמריקנים ששירתו בצבא, ולא רק את לוחמי מלחמת העולם הראשונה.
בניגוד ליום הזיכרון האמריקני, המוקדש בעיקר לחללים שנפלו בשירות צבאי, יום הווטרנים נועד להוקיר גם את מי שחזרו הביתה והמשיכו בחייהם האזרחיים. עבור רבים מהם, השירות הצבאי נותר חלק מרכזי בזהותם גם עשרות שנים לאחר שפשטו את המדים.
בקהילות היהודיות בארצות הברית קיבל היום הזה לאורך השנים משמעות נוספת. הוא אפשר להבליט את חלקם של יהודים בהיסטוריה הצבאית האמריקנית ולהזכיר כי תרומתם להגנת המדינה הייתה חלק בלתי נפרד מסיפורה של הקהילה היהודית המקומית, עוד לפני גלי ההגירה הגדולים של המאה ה-20.
דווקא על רקע העלייה בדיווחים על תקריות אנטישמיות בארצות הברית, הבחירה בארגון ותיקי המלחמות היהודים להוביל את מצעד יום הווטרנים נשאה משמעות החורגת מהאירוע המקומי. היא הציגה בפני הציבור האמריקני את סיפורם של יהודים שלא רק השתלבו בחברה, אלא גם התגייסו להגן עליה.
130 שנה לאחר ש-63 ותיקי מלחמה יהודים התאחדו כדי להשיב להאשמות אנטישמיות, חברי הארגון זכו לעמוד בראש מצעד פטריוטי בלב עמק סן פרננדו. הפעם הם לא נדרשו להוכיח שהיהודים שירתו בצבא האמריקני. הכבוד שהוענק להם סיפר את הסיפור בעצמו.