הסוף של ג'נסן הואנג? שלושה ישראלים בין המועמדים לרשת את אימפריית אנבידיה

האיש שהפך את מעיל העור השחור לסמל של מהפכת הבינה המלאכותית עלול למצוא את עצמו בקרוב מחוץ לחברה שהקים. ג'נסן הואנג, המייסד והמנכ"ל של אנבידיה במשך יותר משלושה עשורים, ניצב בפני המשבר החמור ביותר בקריירה שלו, לאחר שורה של גילויים על קשרים רומנטיים מחוץ לנישואים, שאחד מהם נקשר בחשדות לריגול סיני. כעת, לפי דיווחים בארצות הברית, דירקטוריון החברה כבר מתכונן לאפשרות של החלפתו, ובין המועמדים הפוטנציאליים לתפקיד נמצאים גם שלושה ישראלים.

לפי דיווח של וול סטריט ג'ורנל, דירקטוריון אנבידיה נערך להדחתו של הואנג, בן 63, בעקבות החשיפה כי ניהל מערכת יחסים עם אשת העסקים הסינית אליס הואנג, שנחשדת בקשרים עם המודיעין הסיני. בהמשך נחשף בניו יורק טיימס כי הואנג ניהל לכאורה קשר רומנטי נוסף עם קימברלי פאוול, סגנית נשיא באנבידיה האחראית לתחום הבריאות. הגילויים עוררו שאלות לא רק על התנהלותו האישית של המנכ"ל, אלא גם על האפשרות שנחשף להשפעה זרה ולניגודי עניינים במסגרת עסקיו. החשדות הנוגעים לריגול טרם הוכחו בהליך משפטי.

ביום רביעי בערב התכנסו חברי הדירקטוריון לדיונים על עתידו. סוכנות רויטרס דיווחה כי החברה טרם הודיעה על החלטה סופית, אולם כבר נעזרת בגורם חיצוני לאיתור מועמדים אפשריים. ההערכה בשוק היא שאם יוחלט על הדחה, אנבידיה עשויה למנות תחילה מנכ"ל זמני כדי למנוע זעזוע גדול מדי בפעילותה.

המבנה הניהולי של אנבידיה הופך את שאלת הירושה למסובכת במיוחד. הואנג מעורב באופן אישי במוצרים, באסטרטגיה, בשיווק ובקשרים עם הלקוחות הגדולים, ועשרות מנהלים מדווחים אליו ישירות. בניגוד לחברות ענק אחרות, שבהן יש בדרך כלל יורש טבעי הממתין בצמרת, אנבידיה מעולם לא הציגה מועמד ברור להחלפת המייסד.

הסערה כבר הגיעה לבורסה. מניית אנבידיה איבדה כ-8% במסחר המאוחר בעקבות הדיווחים, והחששות מזעזוע בצמרת החברה מחקו מאות מיליארדי דולרים משווייה מאז תחילת הפרשה. מדובר בחברה ששווייה נאמד ביותר מארבעה טריליון דולר, ואשר השבבים שלה הפכו לתשתית מרכזית של מהפכת הבינה המלאכותית. עזיבתו האפשרית של האיש המזוהה עמה יותר מכל אדם אחר אינה עניין פרטי של בעלי המניות: היא עלולה להשפיע על תעשיית הטכנולוגיה העולמית כולה.

הואנג הקים את אנבידיה בשנת 1993 יחד עם שני שותפים, בתקופה שבה שוק המעבדים הגרפיים התמקד בעיקר במשחקי מחשב. תחת הנהגתו הפכה החברה לכוח מרכזי בפיתוח מערכות מחשוב מתקדמות, ולימים לספקית השבבים החשובה ביותר למרכזי נתונים ולמודלים של בינה מלאכותית. הואנג גם בנה קשרים אישיים הדוקים עם מנהלי מיקרוסופט, אמזון, גוגל ויצרניות השבבים באסיה. לפי הערכות אנליסטים, מדובר במערך יחסים שיהיה קשה לשחזר.

אלא שהמבנה הניהולי של אנבידיה הופך את שאלת הירושה למסובכת במיוחד. הואנג מעורב באופן אישי במוצרים, באסטרטגיה, בשיווק ובקשרים עם הלקוחות הגדולים, ועשרות מנהלים מדווחים אליו ישירות. בניגוד לחברות ענק אחרות, שבהן יש בדרך כלל יורש טבעי הממתין בצמרת, אנבידיה מעולם לא הציגה מועמד ברור להחלפת המייסד.

אחד השמות המובילים הוא איאן באק, מהמנהלים הטכנולוגיים החשובים בחברה. באק הצטרף לאנבידיה ב-2004 והיה מהאדריכלים של פלטפורמת CUDA, שאפשרה להשתמש במעבדים גרפיים לביצוע חישובים מורכבים והניחה את היסודות למהפכת הבינה המלאכותית. הוא מכיר מקרוב את הטכנולוגיה שמניעה את עסקי החברה ואת הלקוחות הגדולים המפעילים חוות שרתים בהיקפי ענק. יתרונו הוא הידע ההנדסי, אך הוא אינו בעל ניסיון מוכח בניהול תאגיד בסדר הגודל של אנבידיה.

מועמדת בולטת נוספת היא קולט קרס, סמנכ"לית הכספים של החברה מאז 2013. קרס ליוותה את אנבידיה בתקופת הצמיחה העצומה שלה, והיא מכירה היטב את המשקיעים ואת המערכת הפיננסית. על פי הדיווחים, כמה מחברי הדירקטוריון תומכים באפשרות שתמונה למנכ"לית זמנית. מהלך כזה עשוי לספק לחברה יציבות עד לבחירת יורש קבוע, אך יותיר פתוחה את שאלת ההנהגה הטכנולוגית.

וכאן נכנסת לתמונה הזווית הישראלית.

השם הישראלי הראשון הוא מיכאל כגן, סמנכ"ל הטכנולוגיות הראשי של אנבידיה ואחד ממייסדי מלאנוקס הישראלית. כגן הצטרף לצמרת אנבידיה לאחר רכישת מלאנוקס בשנת 2020, בעסקה של כ-7 מיליארד דולר. הוא נמנה עם האנשים שמכירים לעומק את מערכות התקשורת המהירות המחברות בין אלפי המעבדים במרכזי הנתונים. אלה הפכו בשנים האחרונות למרכיב חיוני בהצלחת אנבידיה, וכגן מחזיק בניסיון טכנולוגי עמוק ובמעמד בכיר בתוך החברה.

שם ישראלי נוסף הוא אייל וולדמן, מי שהקים את מלאנוקס והוביל אותה להצלחה בינלאומית לפני שנמכרה לאנבידיה. בניגוד לכגן, וולדמן כבר כיהן כמנכ"ל של חברת שבבים ציבורית גדולה, ניהל אלפי עובדים ופיתח קשרים עם לקוחות ברחבי העולם. הוא אינו חבר כיום בהנהלת אנבידיה, ולא דווח על פנייה רשמית אליו, אך ניסיונו הופך אותו לאחד הישראלים הבולטים שעשויים להישקל בדיונים על עתיד החברה.

הישראלי השלישי הוא ג'וני סרוג'י, מבכירי אפל ואחד האנשים שעומדים מאחורי מהפכת השבבים שלה. סרוג'י, בוגר הטכניון, הוביל את פיתוח המעבדים המתקדמים של האייפון והמק, והיה אחראי מרכזי למעבר ההיסטורי של מחשבי אפל ממעבדי אינטל למעבדים מתוצרת עצמית. בניגוד לכגן ולוולדמן, שמו של סרוג'י כבר הוזכר בדיווחים אמריקניים כמועמד אפשרי להחלפת הואנג. עם זאת, אין אישור לכך שקיבל הצעה או שהוא מעוניין לעזוב את אפל.

גם מחוץ למעגל הישראלי נבחנים שמות מוכרים. ליסה סו, מנכ"לית AMD, נחשבת לאחת המנהלות המוערכות בתעשיית השבבים, לאחר שהובילה את החברה להתאוששות מרשימה והפכה אותה למתחרה משמעותית של אינטל ושל אנבידיה. אלא שמעבר שלה אל המתחרה הגדולה יהיה צעד עסקי חריג במיוחד. שם נוסף הוא רנה האס, מנכ"ל ARM, שבעברו מילא תפקידים בכירים באנבידיה. גם ביחס אליהם אין אישור למגעים רשמיים.

בינתיים, המשבר חורג מגבולות הדירקטוריון. לקוחות ושותפים עסקיים באסיה כבר נערכים לאפשרות של עידן חדש בחברה. ספקיות השבבים הגדולות, בהן TSMC הטייוואנית וסמסונג הדרום קוריאנית, התרגלו לעבוד ישירות מול הואנג. חלק מהאנליסטים חוששים שמחליפו יתקשה לשמור על אותו קצב השקעות ועל אותה מערכת קשרים אישיים שאפשרה לאנבידיה להגדיל במהירות את כושר הייצור שלה.

הדירקטוריון ניצב כעת בפני החלטה היסטורית: האם להיפרד מהאיש שבנה את אחת האימפריות העסקיות הגדולות בעולם, דווקא בשיאה של מהפכת הבינה המלאכותית, או להותיר אותו בתפקיד תחת פיקוח מוגבר ובצל החקירה.

נכון לבוקר יום חמישי, לא פורסמה הודעה רשמית על הדחתו של הואנג, ולא מונה לו מחליף. אולם עצם העובדה שאנבידיה כבר בוחנת מועמדים חלופיים מלמדת עד כמה השתנתה המציאות בצמרת החברה בתוך ימים ספורים.

אם אכן יגיע עידן ג'נסן הואנג לסיומו, אחת השאלות המסקרנות ביותר תהיה האם מי שיירש את אימפריית השבבים הגדולה בעולם יהיה מנהל אמריקני מתוך החברה, אחד ממנהלי המתחרות - או דווקא ישראלי שהיה שותף לבניית התשתית הטכנולוגית שעליה נשענת הצלחתה.