התביעה הוגשה ב-10 בנובמבר לבית המשפט הפדרלי במחוז הדרומי של ניו יורק, ופרטיה פורסמו למחרת על ידי המרכז הלאומי לקידום זכויות יהודים, National Jewish Advocacy Center, המייצג את העובדים. לצד העירייה ומחלקת הבריאות ובריאות הנפש העירונית, מופיעה בין הנתבעים גם סיי-און אהן, האחראית על תחום שוויון ההזדמנויות בתעסוקה במחלקה.
בלב הפרשה ניצבת קבוצת עובדים בשם HINENU, שפירושה בעברית "הננו". הקבוצה הוקמה כדי לספק לעובדים היהודים מסגרת חברתית ותרבותית, לחזק את תחושת השייכות שלהם ולאפשר להם לדון בחוויות משותפות הקשורות למוצאם, למורשתם ולזהותם. אלא שלטענת התובעים, דווקא העירייה שמפעילה תוכניות לעידוד גיוון והכלה במקומות העבודה סירבה להעניק להם את ההכרה שהיא מעניקה לקבוצות אחרות.

התובעים מצביעים גם על מה שהם רואים כסתירה במדיניות העירונית. אחת משש הקבוצות שכבר זכו להכרה מבוססת, לדבריהם, על מוצא משותף של עמים ילידיים מדרום-מערב אסיה ומצפון אפריקה, ומאגדת אנשים המשתייכים לדתות שונות. לטענתם, אם המחלקה מסוגלת להכיר בזהות תרבותית ואתנית מורכבת במקרה הזה, אין הצדקה לשלול הכרה דומה מעובדים יהודים.
מחלקת הבריאות מפעילה תוכנית רשמית של קבוצות משאבים לעובדים, המכונות ERG, שנועדה לאפשר לעובדים בעלי רקע משותף להתארגן, לקיים פעילויות ולזכות בתמיכה מוסדית. שש קבוצות כבר נהנות מהכרה כזאת, המקנה להן בין היתר חשבון דואר אלקטרוני ארגוני, עמוד במערכת המידע הפנימית, אפשרות לפרסם אירועים בלוח השנה המחלקתי ותקציב שנתי של 5,000 דולר לכל קבוצה.
אולם כאשר ביקשו העובדים היהודים לקבל מעמד דומה, בקשתם נדחתה. על פי כתב התביעה, ההסבר שנמסר להם היה שיהדות היא זהות דתית, בעוד שתוכנית קבוצות העובדים אינה מיועדת לארגונים המבוססים על דת.
מבחינת העובדים, זהו בדיוק לב הבעיה. הם טוענים כי ההחלטה מתעלמת מהעובדה שיהדות אינה רק דת, אלא גם זהות אתנית, היסטורית, משפחתית ותרבותית, המשותפת ליהודים דתיים וחילונים כאחד. במסמכי היסוד של קבוצת HINENU אף הובהר במפורש כי היא אינה מיועדת לתפילות, ללימודי דת או לפעילות פוליטית, אלא לעיסוק במורשת היהודית ובתחושת השייכות לעם היהודי.
התובעים מצביעים גם על מה שהם רואים כסתירה במדיניות העירונית. אחת משש הקבוצות שכבר זכו להכרה מבוססת, לדבריהם, על מוצא משותף של עמים ילידיים מדרום-מערב אסיה ומצפון אפריקה, ומאגדת אנשים המשתייכים לדתות שונות. לטענתם, אם המחלקה מסוגלת להכיר בזהות תרבותית ואתנית מורכבת במקרה הזה, אין הצדקה לשלול הכרה דומה מעובדים יהודים.
אלא שהעימות סביב ההכרה בקבוצה היה רק תחילתו של הסכסוך.
בדצמבר 2025, בעקבות מתקפת הירי הקטלנית בחגיגת חנוכה בחוף בונדי שבסידני, החליטו חברי HINENU לארגן מפגש תמיכה מקוון לעובדים יהודים. הם שלחו הודעה לכ-85 עובדים, הביעו צער על רצח המשתתפים באירוע והזמינו עמיתים שחשים פחד, אבל או מצוקה להשתתף בשיחה.
לפי כתב התביעה, במקום לזכות בתמיכה מצד הנהלת המחלקה, נדרשו מארגני המפגש להפסיק להשתמש בחשבון הדואר האלקטרוני של הקבוצה. בהמשך נפתחה חקירה פנימית נגד שמונה ממנהיגיה, בחשד לאפליה על רקע גזעי ודתי.
החקירה נמשכה כמעט ארבעה חודשים. לטענת העובדים, החוקרים לא הסתפקו בבדיקת הדברים שנאמרו במפגש התמיכה, אלא שאלו אותם גם על השקפותיהם ביחס לציונות ולמדינת ישראל. התובעים רואים בכך ניסיון לקשור בין זהותם היהודית לבין עמדות פוליטיות, ולהפוך מפגש שנועד לאפשר לעובדים להתאבל יחד לאירוע המצדיק חקירה משמעתית.
ביוני 2026 הסתיימה החקירה ללא קביעת ממצאים נגד העובדים. על פי המסמכים, המחלקה הודיעה שאינה מסוגלת להגיע למסקנות בנוגע לטענות שנבדקו. אלא שגם בכך לא הסתיימה הפרשה: 16 ימים לאחר סגירת החקירה נדחתה פעם נוספת בקשתה של HINENU להכרה רשמית, הפעם במשפט אחד בלבד, שוב בנימוק שהקבוצה מבוססת על זהות דתית.
בתביעה נטען כי ההתנהלות הזאת אינה אירוע מבודד, אלא חלק מאווירה עוינת כלפי עובדים יהודים במחלקת הבריאות העירונית מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023.
בין הדוגמאות שמציגים התובעים מופיעה הודעה שנשלחה לעובדים על ידי סגנית נציב במחלקה, ובה התייחסות להקמת מדינת ישראל במונחים של קולוניאליזם התיישבותי. במקרה אחר, כך נטען, במהלך הכשרה מקצועית שתועדה בהקלטה תיאר אחד המשתתפים את מתקפת 7 באוקטובר כ"התנגדות חמושה", מבלי שנרשמה התנגדות לדברים מצד מנהלי ההכשרה.
התובעים מתייחסים גם להרצאה שנערכה במטה מחלקת הבריאות במסגרת פעילות של קבוצת עבודה שעסקה בדיכוי עולמי ובבריאות הציבור. לטענתם, ההרצאה כללה האשמות חריפות נגד ישראל, ואחד ממארגניה הסביר כי הקבוצה הוקמה בתגובה למלחמה ברצועת עזה. אותו גורם, כך נטען, היה בהמשך גם המתלונן המרכזי בחקירה שנפתחה נגד מנהיגי HINENU.
האירועים האלה כבר עוררו בעבר תשומת לב פוליטית בוושינגטון. בפברואר 2026 פנתה חברת הקונגרס הרפובליקנית אליס סטפניק למשרד הבריאות הפדרלי בדרישה לבדוק אם משאבים ציבוריים שימשו לפעילות של קבוצת העבודה, והאם נוצרה סביבת עבודה עוינת ליהודים. במארס הצטרף לביקורת גם הסנאטור הרפובליקני ביל קאסידי, שהזהיר מפני השלכות אפשריות על המימון הפדרלי למחלקת הבריאות. הפניות האלה אינן מהוות קביעה שהמחלקה הפרה את החוק, אך הן מלמדות שהמחלוקת כבר חרגה מגבולות מקום העבודה.
התביעה החדשה מזכירה גם את ראש עיריית ניו יורק, זוהראן ממדאני, ואת עמדותיו הביקורתיות כלפי ישראל. עורכי הדין של העובדים טוענים כי ההתנהלות במחלקת הבריאות משקפת מדיניות עירונית רחבה יותר שאינה מכירה כראוי בזהות הלאומית והתרבותית של יהודים. עם זאת, מדובר בפרשנות של התובעים, ולא בקביעה משפטית לגבי מדיניותו של ראש העיר.
מארק גולדפדר, מנכ"ל המרכז הלאומי לקידום זכויות יהודים, אמר עם הגשת התביעה כי העירייה העבירה לעובדיה היהודים מסר שלפיו כל זהות זוכה להכרה מלבד זהותם, ולאחר מכן חקרה אותם משום שביקשו להתאבל על קורבנות מתקפת טרור. לדבריו, רשויות העיר רשאיות להחזיק בעמדות פוליטיות כלפי ישראל, אך אינן רשאיות להפוך יחס עוין לזהות היהודית לתנאי בלתי רשמי להעסקה בעירייה.
עורך הדין אלן שיינר, המייצג את התובעים, הדגיש כי עובדים יהודים זכאים לאותה הגנה ולאותם משאבים שהחוק והעירייה מעניקים לקבוצות אתניות ותרבותיות אחרות. לטענתו, החלטות מחלקת הבריאות הפכו את סביבת העבודה לבלתי מסבירת פנים עבור עובדים הרואים בקשר לעם היהודי ולישראל חלק משמעותי מזהותם.
ההליך המשפטי, הנושא את השם כהן נגד עיריית ניו יורק, כולל טענות להפרת זכויות אזרח מכוח החוק הפדרלי, חוקי זכויות האדם של מדינת ניו יורק ושל העיר ניו יורק, והתיקונים הראשון וה-14 לחוקה האמריקנית.
העובדים מבקשים מבית המשפט להורות לעירייה להכיר בקבוצת HINENU בתנאים זהים לאלה של קבוצות העובדים האחרות, למחוק מתיקיהם את רישומי החקירה הפנימית ולפסוק להם פיצויים בגין הנזקים שלטענתם נגרמו להם, לרבות פיצויים עונשיים.
נכון למועד פרסום התביעה, לא פורסמה תגובה רשמית מפורטת של מחלקת הבריאות לטענות הספציפיות שהועלו נגדה. חשוב להדגיש כי מדובר בטענות המובאות בכתב תביעה אזרחי, ואלה טרם הוכחו או הוכרעו בבית המשפט.
אבל מעבר לשאלת הפיצויים ולהכרה בקבוצת העובדים, הפרשה מציבה בפני מערכת המשפט האמריקנית שאלה רחבה הרבה יותר: כיצד צריכים מוסדות ציבוריים להתייחס ליהדות במסגרת תוכניות גיוון, שוויון והכלה? האם זהות יהודית יכולה להיחשב זהות אתנית ותרבותית בדיוק כמו זהויות אחרות, או שמותר למעסיק ציבורי לסווג אותה כדת בלבד ולהחריג אותה מתוכנית שנועדה לתמוך בקבוצות מיעוט?
עבור שבעת העובדים שהגישו את התביעה, התשובה ברורה. הם אינם מבקשים זכויות מיוחדות, אלא הכרה ומשאבים זהים לאלה שמקבלים עמיתיהם. כעת יידרש בית המשפט הפדרלי במנהטן לבחון אם ההבחנה שערכה העירייה הייתה יישום לגיטימי של כללי התוכנית, או אפליה אסורה נגד עובדים יהודים.
מקורות: הודעת המרכז הלאומי לקידום זכויות יהודים ופרטי התביעה מ-11 בנובמבר 2026; דיווח VINnews; הודעת חברת הקונגרס אליס סטפניק; ודיווח Jewish Insider על פניית הסנאטור ביל קאסידי.