על פי הנתונים שפרסמה המחלקה לביטחון המולדת (DHS) ביום חמישי, במהלך שנת הכספים 2026 גורשו מארה"ב 483,200 מהגרים ששהו במדינה ללא אישור חוקי. מדובר בעלייה לעומת 442,640 גירושים בשנה הקודמת, שכללה גם חלק מתקופת כהונתו השנייה של טראמפ. בממשל מדגישים כי היקף הגירושים הנוכחי גבוה משמעותית מזה שנרשם בתקופת הנשיא הקודם ג'ו ביידן.
לשם השוואה, בשנת הכספים הראשונה של ממשל ביידן, ב-2021, נרשמו קצת יותר מ-59 אלף גירושים. ה-DHS הדגיש כי הנתון החדש גבוה פי שמונה ממספר הגירושים באותה שנה, ואף משתווה בקירוב לשלוש שנות אכיפה בתקופת הממשל הקודם. במקביל, ICE דיווחה על כמעט 475 אלף מעצרים מנהליים במהלך 2026, גם כן שיא בתולדות הסוכנות.

ממשל טראמפ מציג נתוני שיא, אבל החוקרים מצאו פער משמעותי
גורם בממשל טראמפ מסר כי כ-60% מהמהגרים שגורשו בתקופת כהונתו השנייה של הנשיא הואשמו או הורשעו בעבירות פליליות בארה"ב, מעבר לעצם השהייה הבלתי חוקית במדינה. עם זאת, ההודעה הרשמית לא כללה פירוט מלא של נסיבות הגירוש של 483,200 בני האדם שנכללו בנתונים השנתיים, ולכן לא ניתן לקבוע מתוכה כמה מהם היו בעלי עבר פלילי או עמדו בפני אישומים.
במסגרת ההודעה בחר המשרד להציג כמה מקרים של מהגרים שנעצרו לאחר שהואשמו בעבירות חמורות. בין היתר הוזכר אזרח הודי שנעצר לאחר שהואשם בגרימת מוות ברשלנות בעקבות תאונת משאית באורגון, ואזרחית ונצואלה שנעצרה בחשד למעורבות באירוע ירי המוני בשיקגו. הרשויות הציגו גם מקרים של חשודים ברצח, בעבירות מין ובפגיעה בבעלי חיים, כחלק מהמאמץ להדגיש את פעילות האכיפה נגד מהגרים החשודים בפלילים.
אלא שיום לפני פרסום הנתונים הממשלתיים, מרכז המחקר TRAC של אוניברסיטת סירקיוז שבניו יורק פרסם ממצאים שמציגים תמונה שונה לחלוטין. לפי הניתוח, מספר הגירושים בפועל בשנת 2026 צפוי לעמוד על כ-316 אלף בלבד, לעומת כ-446 אלף בשנת 2024, השנה האחרונה של ממשל ביידן. מדובר בירידה של כ-29%, בניגוד לשיא שעליו הכריז ממשל טראמפ. המחקר מבוסס על נתונים רשמיים שהושגו באמצעות חוק חופש המידע, ומספר הגירושים לשנת 2026 הוא אומדן המבוסס על נתונים עד אוגוסט.
אחד ההסברים האפשריים לפער הוא הדרך שבה הממשל מחשב את מספר העוזבים את המדינה. לפי TRAC, כאשר ICE מפרסמת נתונים על גירושים, היא כוללת לעיתים גם אנשים שעזבו את ארה"ב מרצונם, ולא רק כאלה שהורחקו בכפייה. מדובר בהבדל משמעותי מבחינה משפטית: מי שמגורש רשמית עלול להיות מנוע מלחזור לארה"ב במשך שנים, בעוד שעזיבה מרצון אינה גוררת בהכרח איסור כזה.
ההבחנה הזו חשובה במיוחד לנוכח מדיניות ממשל טראמפ, שמעודד מהגרים ללא מעמד חוקי לעזוב את המדינה בעצמם. במסגרת התוכנית מציע הממשל כרטיסי טיסה בחינם ומענק של 3,000 דולר למי שמסכים לעזוב מרצונו. אם העוזבים הללו נכללים בספירת הגירושים, הדבר עשוי להסביר לפחות חלק מהפער בין המספרים שהציג הממשל לבין הממצאים של החוקרים.
במחלקה לביטחון המולדת לא סיפקו הבהרות נוספות כאשר התבקשו להתייחס להבדלים בין הנתונים. כך, בעוד שממשל טראמפ מציג את המספרים כהוכחה להצלחת מדיניות ההגירה המחמירה שלו, הממצאים של אוניברסיטת סירקיוז מעלים שאלה מהותית: כמה מתוך כמעט חצי מיליון המהגרים שנכללו בדיווח אכן גורשו בכפייה, וכמה עזבו את ארה"ב מרצונם.