שמונה הרוגים ועשרות אזהרות: משפחות הנדל"ן שמאחורי אסון הבנייה בברוקלין

ניו יורק. ביום רביעי, 11 בנובמבר, מעט אחרי השעה ארבע אחר הצהריים, הפך בניין מגורים בן שלוש קומות בשדרות פלטבוש בברוקלין לערמת הריסות. הבניין, ששכן במספר 1321, קרס לתוך בור חפירה באתר בנייה סמוך. בתוך שניות הפכו דירות המגורים, שבהן חיו משפחות עם ילדים, לזירת אסון שנחשב לאחד מאירועי הבנייה הקטלניים בניו יורק בשנים האחרונות.

שמונה בני אדם נהרגו בקריסה, בהם שני ילדים בני תשע ועשר ושני פועלי בניין. 18 נוספים נפצעו, ובהם ארבעה כבאים שהשתתפו במאמצי החילוץ. יותר מ-250 אנשי כוחות חירום הוזעקו למקום, וחיפשו במשך כמעט יממה ניצולים בין קירות שהתמוטטו, קורות בטון ושברי לבנים. ביום חמישי אחר הצהריים הסתיימו פעולות החיפוש, לאחר שנקבע כי לא נותרו לכודים נוספים.
אחד ההרוגים היה חוסה לואיס קגואנה קוסקיו, פועל בניין בן 26 שהגיע לארצות הברית מאקוודור לפני כשש שנים. הוא הותיר אחריו ילד קטן ואישה בהיריון מתקדם. אחיו סיפר כי חוסה היה המפרנס העיקרי של משפחתו, וכי מותו הותיר את אשתו במצב קשה. בין הקורבנות גם ניקול דניאלה סלוואדה רודריגס, בת תשע, וקווין סנטיאגו רייס גונסאלס, בן עשר. מאחורי המספרים היבשים של האסון עומדות משפחות מהגרים שבאו לניו יורק כדי לבנות לעצמן חיים חדשים.
אלא שככל שהתקדמו פעולות החילוץ, החלה להיחשף פרשה נוספת, שעשויה להיות משמעותית לא פחות מבחינת האחריות לאסון. תחקירים של Crain's New York Business, ניו יורק דיילי ניוז, Gothamist וכלי תקשורת נוספים מפנים את תשומת הלב לשתי קבוצות בעלות נפרדות: זו שהחזיקה בבניין שקרס, וזו שהייתה קשורה לפרויקט הבנייה שהתנהל בצמוד אליו. מאחורי הנכסים נמצאים בעלי עסקים וחברות נדל"ן שפעלו במשך שנים בשוק הברוקלינאי, וחלקם כבר התמודדו בעבר עם תלונות, הפרות תקנות והליכים משפטיים.

על פי מסמכי העירייה שפורסמו לאחר האסון, בבניין בפלטבוש עצמו נרשמו 98 הפרות פתוחות של תקנות הדיור והתחזוקה. בין הליקויים שתועדו היו חיווט חשמלי לא בטיחותי, מחסור בגלאי עשן, בעיות באספקת מים למערכת המתזים, נזילות ומפגעי פשפשים. חלק מהליקויים עסקו בתחזוקה השוטפת ולא ביציבות המבנית, ולכן עצם קיומם אינו מוכיח שגרמו לקריסה. עם זאת, היקף ההפרות מעלה שאלות קשות לגבי מצב הבניין ואיכות הפיקוח עליו.

הבניין שקרס נמצא בבעלות חברת איסולאג ריאלטי, הקשורה לאולופמי פלאדה, בעל נכסים בעל היסטוריה חריגה במיוחד מול רשויות הפיקוח. בשנת 2006 נשלח פלאדה ל-12 ימי מאסר לאחר שלא תיקן מאות הפרות בטיחות ותחזוקה בבניינים אחרים שהחזיק. באותה תקופה טענו הרשויות כי דיירים נאלצו לחיות בתנאים בלתי ראויים, שכללו בין היתר מפגעי תברואה וחיווט חשמלי מסוכן.

על פי מסמכי העירייה שפורסמו לאחר האסון, בבניין בפלטבוש עצמו נרשמו 98 הפרות פתוחות של תקנות הדיור והתחזוקה. בין הליקויים שתועדו היו חיווט חשמלי לא בטיחותי, מחסור בגלאי עשן, בעיות באספקת מים למערכת המתזים, נזילות ומפגעי פשפשים. חלק מהליקויים עסקו בתחזוקה השוטפת ולא ביציבות המבנית, ולכן עצם קיומם אינו מוכיח שגרמו לקריסה. עם זאת, היקף ההפרות מעלה שאלות קשות לגבי מצב הבניין ואיכות הפיקוח עליו.
מעברו השני של בור החפירה ניצבת קבוצת בעלות אחרת. המגרש ברחוב בדפורד 2625 נרכש בשנת 2024 תמורת כארבעה מיליון דולר בידי חברות הקשורות לפייגי פישמן ולג'ודי סווימר. ברישומי הפרויקט מופיע גם איש העסקים רוברט פישמן. היזמים ביקשו להפוך מגרש שעליו עמד מבנה מסחרי חד-קומתי לפרויקט מגורים חדש. תחילה הוגשו תוכניות לבניין בן שלוש קומות, ובהמשך תוכנית שאפתנית יותר למבנה בן תשע קומות, שטרם אושרה בזמן האסון.
אבל התוכניות להקמת הבניין החדש הסתבכו עוד לפני הקריסה. בחודש מרץ האחרון הורתה מחלקת הבניינים של ניו יורק לעצור את עבודות ההריסה במגרש לאחר שהתגלה כי הקבלן לא התקין אמצעי הגנה מתאימים למבנים הסמוכים. הרשויות הטילו קנס של 2,500 דולר והוציאו צו הפסקת עבודה. כאשר הפקחים שבו לאתר באפריל, הם גילו כי עבודות ההריסה נמשכו למרות הצו. בעקבות זאת נרשמה הפרה נוספת. רק בחודש מאי, לאחר תיקון הליקויים, הוסר הצו והותר להמשיך בעבודה.
הגילוי המדאיג ביותר הגיע בעקבות בדיקת מסמכי הנדסה שהוגשו לרשויות עוד לפני תחילת החפירות. סקר שנערך בחודש מרץ תיעד סדקים בחזיתות הבניין הישן, בשלושה מצדדיו. אחד הסדקים אף סומן בחץ אדום. למרות זאת, לדברי נציב הבניינים העירוני, אחמד טיגאני, הסדקים לא הובילו לרישום הפרות בנייה. מהנדס הבנייה אנתוני פרונטינו, שבחן את המסמכים עבור ערוץ NY1, אמר כי הסדקים היו צריכים לעורר דאגה מיוחדת לנוכח עבודות ההריסה והחפירה המתוכננות במגרש הצמוד.
תוכניות הבנייה חייבו התקנת מערכות תמיכה לייצוב הקרקע והמבנים הסמוכים, לצד מכשירים למדידת רעידות ותזוזות. כעת מנסים החוקרים לקבוע אם אמצעי הבטיחות אכן הותקנו כנדרש, ואם החפירות בוצעו בהתאם לתוכניות שאושרו. מומחי בנייה מזהירים כי חפירה עמוקה בסמיכות למבנה לבנים ישן עלולה לערער את יציבותו אם לא ננקטים אמצעי תמיכה מתאימים. בשלב זה לא נקבע שהחפירה היא שגרמה לקריסה, והאפשרות הזאת עדיין נבדקת.
ראש עיריית ניו יורק, זוהראן ממדאני, הודיע כי הרשויות זיהו חמש ישויות עסקיות הקשורות לאתר הבנייה, אשר מעורבות בכמאה אתרי בנייה נוספים ברחבי העיר. בעקבות האסון החלה מחלקת הבניינים בבדיקות גם באתרים האלה, כדי לברר אם קיימים בהם מפגעים דומים. במקביל, התובע המחוזי של ברוקלין, אריק גונזלס, בוחן אם יש בסיס לפתיחת הליכים פליליים נגד גורמים שהיו מעורבים בפרויקט.
הפרשה מעוררת עניין גם בקהילות הנדל"ן המקומיות בברוקלין, ובכללן קהילות חרדיות הפעילות בשוק הבנייה. חלק מהשמות המופיעים ברישומי הבעלות מוכרים בהקשר של פעילות עסקית באזור, אך אין בכך כדי ללמד על אחריותם לקריסה. כל מעורבות משפטית תיבחן לפי תפקידם המדויק של בעלי הנכסים, היזמים, המהנדסים והקבלנים, ולא לפי זהותם הקהילתית.

עבור תושבי פלטבוש, השאלות הללו אינן רק עניין משפטי או כלכלי. במשך חודשים הם חיו בסמוך לאתר שבו נערכו עבודות הריסה וחפירה. כעת הם מגלים כי במסמכי העירייה כבר היו אזהרות, הפרות בטיחות וסימנים לפגיעה אפשרית במבנה. האסון ממחיש את המתח הגובר בין תנופת הבנייה בברוקלין לבין הצורך להגן על בנייני המגורים הוותיקים ועל הדיירים שחיים בהם.

גם לאחר סיום פעולות החילוץ, שלושה מבנים סמוכים נותרו תחת צווי פינוי, והרשויות ממשיכות לבחון את יציבותם. משפחות שאיבדו את יקיריהן מבקשות תשובות, בעוד החוקרים מנסים להרכיב את רצף ההחלטות והפעולות שהוביל ליום רביעי הקטלני.

השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא אם מדובר בכשל הנדסי שלא ניתן היה לצפות, או באסון שהיו לו סימני אזהרה מוקדמים. בין 98 הפרות תחזוקה בבניין שקרס, צו הפסקת עבודה שהופר באתר הסמוך וסדקים שתועדו חודשים קודם לכן, הרשויות יצטרכו להסביר לא רק מדוע התמוטט הבניין, אלא גם האם ניתן היה למנוע את מותם של שמונת בני האדם שהיו בו ובסביבתו.