המספרים האלה יוצאי דופן אפילו בשוק הטכנולוגיה האמריקני, שכבר התרגל לעסקאות ענק. אנתרופיק, שהוקמה רק בשנת 2021 בידי שבעה חוקרים שעזבו את OpenAI, מתקרבת לשווי של כמה מהתאגידים הגדולים בעולם. אבל בעוד המשקיעים מתכוננים להסתער על המניות, מתרבים גם הקולות שמזהירים מפני תמחור מוגזם של תעשיית הבינה המלאכותית.
על פי פרטי ההנפקה שפורסמו, אנתרופיק מתכננת להציע לציבור 825 מיליון מניות במחיר של 70 עד 78 דולר למניה. המחיר הסופי צפוי להיקבע ביום רביעי, בהתאם לביקוש מצד המשקיעים המוסדיים. בקצה העליון של הטווח מדובר בגיוס של כ-64.35 מיליארד דולר, סכום שיהפוך את האירוע לאחת מהנפקות המניות הגדולות שנראו אי פעם.

דריו ודניאלה אמודיי, מייסדי אנתרופיק. החברה שפיתחה את קלוד נערכת לאחת ההנפקות הגדולות בהיסטוריה.
וזה עדיין לא כל הכסף. שבע ענקיות טכנולוגיה, ובהן גוגל, מיקרוסופט, אנבידיה, AMD ויצרנית השבבים הטייוואנית TSMC, צפויות להזרים לחברה עוד 26 מיליארד דולר במסגרת השקעות נפרדות. גוגל ואנבידיה לבדן אמורות להשקיע עשרה מיליארד דולר כל אחת.
בסך הכול, לפי התוכניות שדווחו, אנתרופיק עשויה להכניס לקופתה בין 84.6 ל-93.7 מיליארד דולר. מדובר בסכומים שיכולים לממן הקמת חוות שרתים עצומות, רכישת שבבים מתקדמים ופיתוח דורות חדשים של מערכות בינה מלאכותית.
העניין מצד המשקיעים כבר עצום. לפי דיווחי בלומברג ורויטרס המובאים בפרסום, הביקוש למניות הגיע לפי שישה מהכמות שהחברה מציעה. המשמעות היא שגם משקיעים שמוכנים לשלם את מחיר ההנפקה לא בהכרח יקבלו את מספר המניות שביקשו.
באופן חריג, אנתרופיק מתכננת להקצות כ-20% מהמניות למשקיעים פרטיים, לעומת שיעור מקובל של כ-5% עד 10% בהנפקות גדולות. עבור ישראלים ואמריקנים המעוניינים להשקיע, הדרך הפשוטה ביותר צפויה להיות רכישת המניה לאחר תחילת המסחר בנאסד"ק. אלא שמחיר הפתיחה עשוי להיות גבוה משמעותית ממחיר ההנפקה, במיוחד אם הביקוש החריג יימשך.
מאחורי החברה עומדים האחים דריו ודניאלה אמודיי, שניים מהשמות הבולטים בתעשיית הבינה המלאכותית. דריו משמש מנכ"ל אנתרופיק ודניאלה נשיאת החברה. השניים היו חלק מקבוצת חוקרים שעזבה את OpenAI בעקבות חילוקי דעות בנוגע לכיוון הפיתוח ולמידת הזהירות הנדרשת בבניית מערכות בינה מלאכותית מתקדמות.
בשנת 2023 השיקה החברה את קלוד, מערכת שהתפתחה במהירות למתחרה מרכזית של ChatGPT. בניגוד לחברות המתמקדות בעיקר במשתמשים פרטיים, אנתרופיק בנתה חלק גדול מהעסק שלה סביב לקוחות ארגוניים, מפתחים וחברות תוכנה.
אחד ממנועי הצמיחה הבולטים שלה הוא Claude Code, כלי שמסייע למתכנתים לכתוב קוד, לבדוק תוכנות ולבצע משימות פיתוח מורכבות. ההצלחה בתחום הזה סייעה לאנתרופיק להרחיב את פעילותה בקרב חברות גדולות, וכיום היא מעסיקה כ-5,300 עובדים.
קצב הצמיחה שלה כמעט בלתי נתפס. בשנת 2023 הסתכמו הכנסות החברה ב-41 מיליון דולר בלבד. שנה לאחר מכן הן הגיעו ל-386 מיליון דולר, וב-2025 כבר זינקו ל-4.59 מיליארד דולר. בתשעת החודשים הראשונים של 2026, לפי הנתונים שפורסמו, הגיעו ההכנסות ל-33.24 מיליארד דולר, פי 13 מהתקופה המקבילה בשנה הקודמת.
אלא שהכנסות אינן רווחים, וכאן מתחיל החלק הפחות נוצץ בסיפור. אנתרופיק דיווחה על הפסד חשבונאי של כ-104 מיליארד דולר השנה, אף שלפי הדיווח כ-94 מיליארד דולר מתוכו נובעים מסעיפים חשבונאיים שאינם קשורים ישירות לפעילות השוטפת. ההפסד התפעולי הוערך בכ-1.26 מיליארד דולר.
גם ההוצאות העתידיות מדאיגות חלק מהמשקיעים. אנתרופיק התחייבה, לפי הפרסום, להוצאות בהיקף של כ-900 מיליארד דולר בשנים הבאות, בעיקר על תשתיות מחשוב, מרכזי נתונים ושבבים. ההשקעות הללו מבוססות על ההנחה שהביקוש לבינה מלאכותית ימשיך לגדול בקצב מהיר מאוד.
אם הצמיחה תאט, החברה עלולה למצוא את עצמה עם התחייבויות אדירות ותשתיות יקרות שההכנסות מהן אינן עומדות בציפיות. לכך מצטרפת תלות במספר מצומצם יחסית של לקוחות גדולים: חמשת הלקוחות המרכזיים אחראים לככרבע מהכנסותיה.
גם מערכת היחסים של החברה עם ממשל טראמפ הפכה למקור של חוסר ודאות. לפי הדיווח, אנתרופיק הסתכסכה עם הממשל לאחר שסירבה לאפשר שימוש בטכנולוגיה שלה לצורכי נשק אוטונומי ומעקב המוני. העימות הוביל להגבלות על התקשרויות ממשלתיות ולמאבקים משפטיים, והמחיש עד כמה חברות בינה מלאכותית תלויות כיום לא רק בשוק הפרטי אלא גם בהחלטות פוליטיות וביטחוניות.
במקביל, החברה התמודדה עם תביעה של סופרים שטענו כי יצירותיהם שימשו לאימון מערכות הבינה המלאכותית ללא אישור. בספטמבר 2025 היא הסכימה לשלם 1.5 מיליארד דולר כדי ליישב את ההליך.
גם מי שישקיע במניות החברה לא בהכרח יקבל השפעה על ניהולה. אנתרופיק פועלת במבנה תאגידי שנועד לשלב מטרות עסקיות עם מחויבות מוצהרת לטובת הציבור. לפי תנאי השליטה המתוכננים, המייסדים יחזיקו בזכויות הצבעה מיוחדות, וגוף עצמאי יהיה מעורב במינוי רוב חברי הדירקטוריון.
כלומר, המשקיעים יוכלו ליהנות מעליית ערך המניה, אם אכן תתרחש, אבל יכולתם להשפיע על ההחלטות המרכזיות תהיה מוגבלת.
השאלה הגדולה היא אם מחיר ההנפקה משקף את הפוטנציאל האמיתי של החברה. לפי הנתונים שהובאו בדיווח, חברת המחקר מורנינגסטאר מעריכה את השווי ההוגן של מניית אנתרופיק ב-92 דולר, אך מציגה גם תרחיש פסימי של 25 דולר בלבד ותרחיש אופטימי של 188 דולר.
הפער העצום בין ההערכות ממחיש עד כמה קשה לתמחר חברה הפועלת בשוק חדש, שמשתנה במהירות ושבו עלויות הפיתוח עצומות. המשקיעים אינם קונים רק את הפעילות הנוכחית של אנתרופיק, אלא בעיקר את ההנחה שהיא תהפוך לאחת התשתיות המרכזיות של הכלכלה העולמית.
לתוצאות ההנפקה עשויה להיות השפעה הרבה מעבר לחברה אחת. גם OpenAI, מפתחת ChatGPT, צפויה לפי הדיווחים לבחון כניסה לבורסה בשנה הבאה. הצלחה של אנתרופיק עשויה לעודד משקיעים להמשיך להזרים סכומי עתק לתעשייה, בעוד אכזבה עלולה להצית גל חדש של חששות מפני בועת בינה מלאכותית.
ביום חמישי, אם לוח הזמנים לא ישתנה, יתחיל המסחר במניית ANT. מיליוני משקיעים יוכלו אז לראשונה להמר ישירות על עתידה של אחת החברות המדוברות בעולם הטכנולוגיה.
אבל מאחורי השאלה כמה תעלה מניה אחת מסתתרת שאלה גדולה בהרבה: האם וול סטריט מתמחרת את תחילתה של מהפכה כלכלית שתשנה את העולם, או שהיא שוב משלמת היום מחיר דמיוני על הבטחה שעדיין לא הוכיחה את עצמה?