הפרשה החלה בהכנות לאירוע שנקרא "ערב אמנויות ותרבויות", ביוזמת ממשלת הסטודנטים של המכללה. הרעיון היה להפגיש אגודות המייצגות קהילות וזהויות שונות, כדי להציג לסטודנטים את התרבויות הפועלות בקמפוס.
בין הארגונים שהוזמנו להשתתף היו אגודת הסטודנטים הפרואנים, אגודת הסטודנטים הסינים, אגודת הסטודנטים הטייוואנים, ארגון סטודנטים למען צדק בפלסטין, וכן סניף הלל המקומי, הקרוי על שמה של ריטה לוין רבין.
לכאורה היה מדובר באירוע סטודנטיאלי שגרתי, כזה שמכללות אמריקניות מקיימות לעיתים קרובות כדי לעודד מפגש בין אוכלוסיות שונות. אלא שבימים שקדמו לקיומו התברר כי השילוב בין הארגונים אינו מוסכם על כל המשתתפים.
ביום שבת פרסמה הנהגת הסטודנטים הודעה חריגה ברשתות החברתיות. במקום לקדם את האירוע, המארגנים הודו כי נעשו טעויות בתהליך התכנון והצהירו כי האירוע אינו תואם את הערכים שלהם או את הערכים של הסטודנטים שאותם הם מייצגים.
בהודעה נוספת שפורסמה ביום ראשון כבר נמסר כי האירוע מבוטל. הפעם הצביעו המארגנים גם על שיקולי בטיחות, והדגישו שהם מחויבים לסביבה מכילה ומכבדת עבור סטודנטים מכל התרבויות, הדתות והרקעים.

סניף הלל בהאנטר קולג' הבהיר מצידו כי אנשיו ציפו להשתתף באירוע ולא היו מעורבים בהחלטה לבטלו. מנהלת הארגון, מירב פיין בראון, מסרה כי התגובות האנטישמיות שהתפרסמו לאחר הודעת הביטול היו בלתי ראויות וחמורות, והדגישה שהארגון ימשיך לפעול לקידום חיים יהודיים עשירים ופתוחים בקמפוס.
אלא שהניסוחים הללו עוררו שאלות נוספות. מדוע אירוע שנועד לעודד סובלנות וגיוון הפך לפתע למשהו שלטענת המארגנים אינו תואם את ערכיהם? ומדוע דווקא השתתפות ארגון יהודי הפכה, על פי החשדות, לנקודת המחלוקת המרכזית?
לפי דיווחים שהתפרסמו בתקשורת המקומית ובכלי תקשורת יהודיים, כמה אגודות סירבו להמשיך להשתתף באירוע בעקבות צירופו של הלל. עם זאת, נכון ליום שלישי, 17 בנובמבר, הנהלת המכללה עדיין לא קבעה רשמית שזו הייתה הסיבה לפרישתן, ולא פרסמה ממצאי חקירה סופיים.
ההתפתחות המשמעותית הגיעה ביום שני, כאשר האנטר קולג' פרסם הודעה רשמית חדשה ובה אישר כי נפתחה בדיקה של נסיבות הביטול.
בהודעה הסבירה ההנהלה כי האירוע בוטל משום שמספר האגודות שהסכימו לשמש שותפות בארגונו היה קטן מדי. עם זאת, המכללה הביעה דאגה עמוקה מהדיווחים שלפיהם חלק מהאגודות נסוגו משום שהלל נכלל ברשימת המשתתפים, והודיעה כי היא חוקרת את הנושא.
בהנהלת האנטר הדגישו כי אירועי סטודנטים חייבים להיות פתוחים ומזמינים עבור כלל הסטודנטים, וכי למכללה יש נהלים שנועדו להגן על העיקרון הזה. עוד הבהירה ההנהלה שלא תהסס לאכוף את הנהלים אם יתברר שהופרו.
התגובה התקיפה יחסית הייתה שינוי משמעותי לעומת הודעה קודמת שפרסמה המכללה ב-15 בנובמבר, שבה התמקדה בעיקר בקשיים הארגוניים ובניסיון של ממשלת הסטודנטים לקיים אירוע התואם את יעדיה. ההודעה החדשה כבר התייחסה במפורש לחשד להדרה בשל השתתפות הלל.
הסערה עוררה תגובות מצד ארגונים יהודיים מרכזיים בניו יורק, ובהם הפדרציה היהודית של ניו יורק והליגה נגד השמצה. הארגונים דרשו מהמכללה וממערכת האוניברסיטאות הציבוריות של ניו יורק לברר האם סטודנטים יהודים הופלו בשל השתייכותם הדתית או בשל הקשר של הארגון שלהם לישראל.
גם חברת מועצת העיר ניו יורק וירג'יניה מלוני, המייצגת את האזור שבו נמצאת המכללה, קראה לבדיקה יסודית. לדבריה, אם יתברר שהאירוע בוטל בשל השתתפותו של ארגון סטודנטים יהודי, מדובר באנטישמיות ברורה.
אריק דינוביץ, העומד בראש השדולה היהודית במועצת העיר ניו יורק, קרא למערכת האוניברסיטאות הציבוריות לפתוח בחקירת זכויות אזרח. הוא הצביע על התקרית כחלק מדאגה רחבה יותר בנוגע ליחס לסטודנטים יהודים בקמפוסים של המערכת.
סניף הלל בהאנטר קולג' הבהיר מצידו כי אנשיו ציפו להשתתף באירוע ולא היו מעורבים בהחלטה לבטלו. מנהלת הארגון, מירב פיין בראון, מסרה כי התגובות האנטישמיות שהתפרסמו לאחר הודעת הביטול היו בלתי ראויות וחמורות, והדגישה שהארגון ימשיך לפעול לקידום חיים יהודיים עשירים ופתוחים בקמפוס.
ממשלת הסטודנטים, מנגד, לא סיפקה בתגובותיה הראשונות הסבר מפורט שיבהיר אם ההתנגדות נגעה לעצם השתתפותו של הלל, לעמדות פוליטיות המיוחסות לארגון, או למחלוקות אחרות בין האגודות.
ההבחנה הזאת נמצאת בלב הפרשה. מחלוקת פוליטית בין ארגוני סטודנטים היא חלק מוכר מהחיים בקמפוסים אמריקניים, במיוחד מאז החרפת העימותים סביב ישראל והמלחמה בעזה. אולם מניעת השתתפותו של ארגון יהודי באירוע רב-תרבותי בשל זהותו היהודית עשויה להעלות שאלות חמורות של אפליה והפרת כללי המוסד.
הלל פועל במאות מוסדות להשכלה גבוהה בארצות הברית ומעניק לסטודנטים יהודים מסגרת לחיים חברתיים, דתיים ותרבותיים. פעילותו כוללת ארוחות שבת, חגים, לימוד, אירועים קהילתיים ופעילות הקשורה לישראל. לא כל הסטודנטים המשתתפים בפעילויותיו מחזיקים באותן עמדות פוליטיות, והארגון משמש עבור רבים מהם קודם כול בית יהודי בקמפוס.
האנטר קולג' הוא חלק ממערכת האוניברסיטאות העירונית של ניו יורק, המוכרת בשם קיוני. המערכת, המשרתת אוכלוסיית סטודנטים גדולה ומגוונת, מתמודדת בשנים האחרונות עם טענות חוזרות בדבר אנטישמיות, הטרדות ועימותים סביב ישראל בקמפוסים השונים.
האירוע בהאנטר אינו היחיד שעורר לאחרונה מחלוקת מהסוג הזה. באוניברסיטת נורת'ווסטרן באילינוי בוטל בשבוע שעבר פסטיבל אוכל סטודנטיאלי בעקבות התנגדות להשתתפותו של ארגון פרו-ישראלי. שני המקרים מעלים שאלות דומות בנוגע לגבולות המחאה הפוליטית וליכולת של מוסדות אקדמיים לקיים אירועים משותפים גם כאשר קיימים חילוקי דעות עמוקים בין המשתתפים.
בהאנטר קולג' עדיין ממתינים למסקנות החקירה. בשלב זה לא הוכרז על צעדים משמעתיים נגד האגודות או נגד חברי ממשלת הסטודנטים, ולא נקבע באופן רשמי כי הביטול נבע מאפליה אנטישמית.
ובכל זאת, עצם העובדה שאירוע שנועד לחגוג גיוון תרבותי בוטל על רקע מחלוקת הנוגעת להשתתפות ארגון יהודי הפכה את המקרה לנושא שמעסיק את הקהילה היהודית בניו יורק.
השאלה שעומדת כעת בפני הנהלת המכללה פשוטה אך טעונה: האם כל קבוצת סטודנטים יכולה להשתתף בחיי התרבות בקמפוס באופן שוויוני, או שהשתתפותם של יהודים תלויה בהסכמתן של אגודות אחרות?
התשובה שייתנו החוקרים עשויה לקבוע לא רק כיצד תסתיים הפרשה בהאנטר קולג', אלא גם איזה מסר יקבלו סטודנטים יהודים במוסדות נוספים ברחבי ניו יורק.