בטקס שנערך בחדר הכחול בבניין העירייה במנהטן, בנוכחות יו"ר מועצת העיר ג'ולי מנין וראש העיר לשעבר ביל דה בלאזיו, חתם ממדאני על החוק החדש האוסר בהדרגה את פעילות כרכרות הסוסים בעיר. החל מ-1 ביוני 2028 לא יורשו עוד כרכרות רתומות לסוסים להסיע נוסעים ברחובות ניו יורק ובסנטרל פארק. בכך יגיע לסיומו ענף תיירותי שפעל בעיר במשך דורות והפך לאחד מסמליה המזוהים ביותר.
ממדאני הסביר כי העיר השתנתה וכי החוקים חייבים להשתנות יחד איתה. לדבריו, ההחלטה אינה נובעת רק מהשאיפה להגן על בעלי החיים, אלא גם מהצורך להבטיח את שלומם של התיירים, הנהגים והולכי הרגל. ראש העיר הדגיש כי מדובר בסגירה הדרגתית של הענף, שנועדה לאפשר לעובדים להיערך למציאות החדשה.
אלא שהחוק לא עבר ללא מאבק. דקות ספורות לאחר החתימה הגיש איגוד עובדי התחבורה האמריקני, המייצג את נהגי הכרכרות, תביעה לבית המשפט הפדרלי במנהטן בניסיון לבטל את ההחלטה. לטענת האיגוד, העירייה פוגעת באופן בלתי חוקתי בפרנסתם של מאות עובדים ובזכויותיהם של בעלי העסקים, מבלי להעניק להם הגנות מספקות.

ממדאני הסביר כי העיר השתנתה וכי החוקים חייבים להשתנות יחד איתה. לדבריו, ההחלטה אינה נובעת רק מהשאיפה להגן על בעלי החיים, אלא גם מהצורך להבטיח את שלומם של התיירים, הנהגים והולכי הרגל. ראש העיר הדגיש כי מדובר בסגירה הדרגתית של הענף, שנועדה לאפשר לעובדים להיערך למציאות החדשה.
החוק החדש נקרא על שמו של רומאנץ' מהאג'אן, תייר הודי בן 18 שנהרג ביוני האחרון בתאונה במהלך נסיעה בכרכרת סוסים בסנטרל פארק. לפי הדיווחים, הסוס שנשא את הכרכרה נבהל, איבד שליטה והנער הושלך ממנה. מותו עורר סערה ציבורית והעניק תנופה מחודשת למאבק ארוך השנים של ארגונים למען בעלי חיים ושל פעילי בטיחות שביקשו להוציא את הכרכרות מהפארק.
במשך שנים טענו המתנגדים לכרכרות כי אין מקום לסוסים גדולים וכבדים בסביבה עירונית צפופה, בין מכוניות, אוטובוסים, רוכבי אופניים והמוני תיירים. לדבריהם, בעלי החיים חשופים לרעש, לחום, לקור ולסכנות תחבורתיות, והם נאלצים לעבוד בתנאים שאינם מתאימים לצורכיהם הטבעיים.
מנגד, נהגי הכרכרות טוענים כי מדובר בענף מפוקח, שהסוסים בו מקבלים טיפול וטרינרי, מנוחה ותנאי מחיה המוגדרים בחוק. הם סבורים שהאיסור הגורף אינו מוצדק וכי ניתן לשפר את הבטיחות באמצעות אכיפה, הכשרה ותשתיות מתאימות, בלי למחוק ענף שלם.
מאחורי הוויכוח על רווחת הסוסים מסתתר גם מאבק כלכלי משמעותי. בעיר פועלים יותר מ-200 נהגים, בעלי רישיונות ועובדי אורוות המתפרנסים ישירות מהכרכרות. עבור רבים מהם, העבודה הזאת אינה עיסוק זמני אלא מקצוע שעבר במשפחה במשך שנים. סגירת הענף פירושה אובדן מקור הכנסה, ניסיון מקצועי והשקעות כספיות שנעשו לאורך זמן.
הנהגים אינם מוכנים לקבל את ההבטחות של העירייה כפשוטן. הם חוששים שהסיוע המובטח לא יספיק כדי לפצות אותם על אובדן העסק, ושמציאת עבודה חלופית תהיה קשה במיוחד לעובדים מבוגרים שהקדישו שנים רבות לטיפול בסוסים ולהסעת תיירים.
ממדאני מודע לביקורת הזאת. בטקס החתימה הבטיח כי העירייה תקים תוכנית מיוחדת שתסייע לעובדי הכרכרות לעבור למקצועות אחרים. התוכנית אמורה לכלול רכישה חוזרת של רישיונות ההפעלה, מענקי תמיכה לנהגים ולעובדי האורוות, הכשרה מקצועית, ייעוץ תעסוקתי וסיוע למי שירצו לפתוח עסקים חדשים.
לפי ראש העיר, העירייה מתכוונת לשתף את נציגי העובדים בגיבוש התוכנית, כדי להבטיח שהמעבר לא יותיר אותם ללא פרנסה. אולם בשלב זה לא פורסמו סכומי הפיצויים שיינתנו לנהגים ולבעלי הרישיונות, ולא ברור כמה כסף תידרש העירייה להוציא מכספי משלמי המסים.
הרשויות התחייבו להציג תוכנית מעבר מפורטת עד אפריל 2027. עד אז צפוי להימשך המשא ומתן עם נציגי העובדים, במקביל להליך המשפטי שנפתח נגד החוק.
המאבק על הכרכרות אינו חדש. כבר לפני כמעט שני עשורים החלו ארגונים למען בעלי חיים לקדם הצעות חוק להפסקת פעילותן, אך הניסיונות נתקלו בהתנגדות פוליטית וציבורית. גם ראש העיר לשעבר ביל דה בלאזיו, שהבטיח בעבר להוציא את הכרכרות מהסנטרל פארק, לא הצליח לממש את התוכנית בתקופת כהונתו.
הפעם נראה כי השילוב בין התאונה הקטלנית ביוני, תמיכת הנהגת העירייה והלחץ המתמשך של ארגוני בעלי החיים שינה את מאזן הכוחות. מועצת העיר אישרה את החקיקה ב-22 באוקטובר, ולאחר הליכי שימוע ודיונים ציבוריים הגיעה ההחלטה לשולחנו של ממדאני.
יו"ר מועצת העיר, ג'ולי מנין, אמרה בטקס החתימה כי מותו של רומאנץ' מהאג'אן לא יישכח. לדבריה, קריאת החוק על שמו נועדה להבטיח שהטרגדיה שהביאה למותו לא תהיה לשווא. משפחתו של הצעיר הייתה בין הגורמים שתמכו בקידום החקיקה בעקבות התאונה.
ארגוני זכויות בעלי חיים בירכו על ההחלטה והגדירו אותה הישג היסטורי אחרי שנים של מאבק. מבחינתם, סיום פעילות הכרכרות הוא שינוי מתבקש בעיר מודרנית, שבה אין עוד הצדקה להשתמש בסוסים לצורכי בידור ותיירות כאשר קיימות חלופות תחבורה אחרות.
אחת האפשרויות שעלו בדיונים היא החלפת הכרכרות המסורתיות בכלי רכב חשמליים המעוצבים בסגנון עתיק, שיאפשרו לתיירים ליהנות מחוויית נסיעה דומה בלי להשתמש בסוסים. אולם ההצעה הזאת מעוררת שאלות חדשות בנוגע לבטיחות, לרישוי ולשילוב כלי הרכב בשבילי הפארק.
גם בקרב תושבי ניו יורק הדעות חלוקות. יש הרואים בכרכרות אטרקציה מיושנת שאין לה מקום בעיר של המאה ה-21, ואחרים סבורים שסגירתן מוחקת עוד חלק מהקסם ההיסטורי של מנהטן.
עבור מיליוני תיירים, ובהם ישראלים רבים המבקרים בניו יורק מדי שנה, הכרכרות הן חלק מהתמונה הקלאסית של העיר: נסיעה זוגית בשלג, סיבוב בין עצי השלכת או טיול משפחתי מול גורדי השחקים הנשקפים מעבר לפארק. מעטים מהם מכירים את המאבק הפוליטי והמשפטי הממושך שמתנהל מאחורי האטרקציה הזאת.
חשוב להדגיש כי הכרכרות לא ייעלמו מחר בבוקר. החוק מעניק לענף תקופת מעבר עד סוף מאי 2028, ובמהלכה יוכלו בעלי הרישיונות הקיימים להמשיך לפעול בהתאם לכללים. גם התביעה שהגיש איגוד הנהגים עשויה להשפיע על לוחות הזמנים אם בית המשפט יחליט להתערב.
מבחינת ממדאני, החתימה על החוק היא אחד הצעדים הבולטים של כהונתו הצעירה, והיא ממחישה את נכונותו לקדם שינויים עמוקים גם כאשר הם נוגעים למסורות ותיקות במיוחד. מנגד, ההתנגדות המשפטית המיידית מלמדת שהמאבק רחוק מסיום.
בסופו של דבר, השאלה אינה רק אם סוסים צריכים למשוך כרכרות בלב מנהטן. היא נוגעת לאופן שבו עיר מתחדשת מתייחסת למסורת שלה, לבעלי החיים ולמי שהתפרנסו ממנה במשך דורות.
אם החוק ייכנס לתוקף כמתוכנן, בעוד כשנה וחצי תצא הכרכרה האחרונה מסנטרל פארק. הסוסים ייעלמו מהשבילים, הנהגים יצטרכו למצוא פרנסה אחרת, ואחד הסמלים הרומנטיים והוותיקים ביותר של ניו יורק יהפוך לחלק מההיסטוריה שלה.