חמישה אוטובוסים, מלאים בחברי שבט נלהבים ונרגשים, שזה עתה נפרדו ממשפחותיהם, עזבו את השבט ביום שישי אחר הצהריים בדרכם לקמפ דוויד עובד בהרי סן ברנדנו.

לאחר נסיעה ארוכה הגענו למחנה, התארגנות קלה בחדרים ומיד לחדר האוכל בו נערכה קבלת שבת שבטית עם 250 ילדים ונוער יהודי- ישראלי- אמריקאי לבושים בחולצות לבנות, יושבים מסביב לשולחנות ועורכים קידוש ביחד.

החניכים שלנו קיוו וציפו שגם השנה יירד שלג בזמן שהם במחנה, אבל מזג האוויר החליט להתל בנו ורק קור עז ורוחות חיכו לנו השנה.

לכן, אם השלג לא יורד עלינו, החלטנו להגיע לשלג. ביום שבת בבוקר אחרי המסדר יצאו הגדודים לפעילות מסביב למחנה, הם טיפסו על קיר טיפוס, יצאו לטיול בטבע וגלשו באומגה שכדי להגיע אליה, היו צריכים לעלות על עץ אורן ענקי, קלעו בחץ וקשת והכינו חנוכיות. אבל התחנה שלה כולם חיכו הייתה מחוץ למחנה, מרחק נסיעה קצר לפארק גלישה באבובים על שלג, אומנם לא אמיתי, אבל ההנאה הייתה מרובה.

מיד עם צאת הכוכבים היה אפשר להדליק את האח בסלון המרכזי והחניכים נהנו מסמורס מתוק ודביק. בשל הקור העז בחוץ, ההורים צלו את המרשמלו באח בזמן שהחניכים רוקדים ושרים מסביב.את הנר השישי של חנוכה הדליקו חניכי שבט חן מיד אחרי ההבדלה, כל החניכים יושבים מסביב בחדר האוכל, מברכים ושרים שירי חנוכה. אומנם לא חיכתה לאף אחד מתנה בסוף ההדלקה אבל כולם הבינו שמחנה החורף הוא אחת המתנות הטובות ביותר שהם קיבלו השנה.

המסורת בשבט חן היא לקיים תחרות שירים בשם ״פסטיחן״ שנערכת בין הגדודים כל מחנה החורף. ההופעותהיו מושקעות והתחרות בין הגדודים הייתה קשה, אבל לאחר דיונים, השופטים החליטו להעניק את הניצחון לגדוד צמי״ד ולשכב"צ, הפעילים שהופיעו ביחד בשיר שסחף את כל השבט.

ביום ראשון בבוקר, אחרי אריזות, נקיונות (כן, כן, הילדים שלנו אפילו מנקים ודואגים לעצמם כשהם לא איתנו) ועוד מספר פעולות ואפילו הכנת נרות חנוכה, התכנסו כולם לטקס הסיום וחלוקת תעודות לחניכים ומדריכים מצטיינים.

זהו, מחנה החורף הגיע לסיומו ועלינו על האוטובוסים חזרה הביתה עייפים אבל מאד מרוצים. למרות הכפור, החניכים נהנו כל דקה מהביחד עם עוד חברים ישראלים יהודים אמריקאים כמוהם.

להצלחה של המחנה החורף שותפים בראש ובראשונה מאי לנציאנו מרכזת השבט הבוגרת שלנו, המדריכים וחברי השכבה הבוגרת שמשקיעים שעות וימים מזמנם בהכנות והעברת פעילות לשכבות הצעירות. לארבעת המרכזות הצעירות שלנו: קים פיל, אורין אליהו ואלה ועדי אנקורי שלא נחו לרגע במשך המחנה.

למאיר אברג׳יל שלנו שקיבל צו מילואים והגיע למחנה וניהל אותו כמו שרק מאיר יודע. ליוסי סימסולי מחברת Next Level Apparel שתרם לשבט את הסווטצ׳רטים למחנה, ל-IAC שתומך בפעילות השבט במשך השנה. לדור אמירה שהצטרפה לצוות ההדרכה הבוגר של השבט. להורים המלווים שלנו: אסף רפפורט, ירון ישר, ירון קטלן, שגיב מחבוש ונורית פרטוש שעבדו ועזרו ללא הפסקה. ואחרונים חביבים, חברי וועד ההורים: תמיר, שמוליק, חגית , עדי, יובל, יניב ומרב שנותנים ותורמים שעות וימים כדי שהילדים שלנו ייהנו ויגדלו במסגרת יהודית ישראלית. חופשת חורף מהנה ושנה אזרחית טובה לכולם.

ניפגש שוב ב-7 לינואר, מצפים לראותכם!

שבט חן ״הכי ישראלי באמריקה״!