הרופא האוסטרי שעל שמו נקרא סינדרום אספברגר סייע לנאצים לרצוח ילדים בעלי מוגבלויות במהלך מלחמת העולם השנייה, כך עולה ממחקר חדש שפורסם ביום חמישי.
האנס אספברגר, רופא ילדים שזיהה לראשונה את הסינדרום בשנת 1944, היה בקשר טוב עם הנאצים והעביר ילדים לאחת מ"מרפאות המוות" הידועות לשמצה. כך טוען היסטוריון הרפואה הרוויג צ'ח, מהאוניברסיטה הרפואית של וינה, במקר שפרסם במגזין Molecular Autism.
קרוב ל-800 ילדים שלא התאימו לתנאים שהציב הרייך השלישי כ"ראויים לחיים" - חסרי טוהר גזע, וחוסר ערך מולד - הומתו בקליקה בוינה בין השנים 1940 ו-1945.
ד"ר אספברגר הפנה ילדים בעלי מוגבלויות למרפאה, כך עולה ממסמכים שלא פורסמו עד כה מארכיוני אוסטריה, כולל התיקים האישיים של אספברגר עצמו ותיקים רפואיים של חולים.
הילדים, שהיו "פגומים" לדעתו מבחינה פיזית או נפשית, הוגדרו כלא רצויים ונרצחו ברעב ובזריקות רעל. למרות זאת, סיבת המוות שנרשמה להם הייתה דלקת ריאות.
בעוד שאספבגר התגאה בכך שהגן על מטופליו מציפורני הנאצים, מתברר כי הוא היה עוד בורג במכונת ההשמדה הנאצית, ואף קיבל הוקרה על פועלו על ידי הזדמנויות מקצועיות, גילה צ'ח.
"הוא היה אחראי למניעת החופש של ילדים רבים, אותם הוא ראה כלא מסוגלים לחיות מחוץ למוסדות", אמר צ'ח בראיון. במסגרת מחקרו, מצא צ'ח תמונה של הרטה שרייבר, ילדה בת 3 שסבלה מגדלקת המוח ומתה שלושה חודשים לאחר שאושפזה במרפאה בהוראתו של אספברגר.
הרופא העביר אותה בגלל ש"אין ספק שהיא מהווה נטל כבד על אמה", כך לפי כתביו, ומשום שהיא אינה ברת ריפוי. דגימה של מוחה של הילדה נמצא במרתף במרפאה בסוף שנות התשעים של המאה הקודמת, ונטמנה בשנת 2002.
אספברגר גם האשים ילדים רבים בכך שהביאו על עצמם תקיפות מיניות שחוו, ושילב אנטישמיות בדיאגנוזות שלו. עם זאת, הרופא מעולם לא הודה שהנאצים שמו את היהודים למטרה, גם לאחר סיום מלחמת העולם.
"אספברגר לא רק עשה כמיטב יכולתו כדי לשרוד בתנאים של אותם ימים, אלא היה שותף לרוח הנאצית ששמה לעצמה למטרה את האנשים הכי פגיעים", הוסיף עורך המגזין שבו התפרסם המחקר.
אספברגר המשיך את עבודתו כרופא במשך יותר משלושה עשורים לאחר התמוטטות המשטר הנאצי, ומת בשנת 1980. בשנת 1981, הפסיכיאטרית הבריטית לונרה וינג שינתה את שמה של "הפסיכופטיה האוטיסטית" ל"תסמונת אספברגר".
צ'ח מודע לכך שהממצאים שלו עשויים לכאוב לסובלים מהתסמונת ולבני משפחותיהם. "זו היתה טעות מבחינתי להסתיר את המידע הזה", אמר צ'ח, "עם כמה שזה עשוי להיות קשה לציבור".
עם זאת, הוא הוסיף כי אין שום ממצא לכך שהמחקר שעוסק בתסמונת היה מוטה בעקבות תפקידו הנורא בזמן הרייך השלישי. "להוציא את המונח 'אספברגר' מהלקסיקון הרפואי לא יהיה מועיל", אמר צ'ח, במקום זאת, יש לנצל זאת כהזדמנות להכיר את העבר וללמוד ממנו".