עבור סמנתה סאלי, חופשה אחת בחו"ל היה הדבר שניתק אותה בבת אחת מחייה השקטים והנורמליים בארה"ב, והטיל אותה לתוך חיים של אימה, אלימות, אונס סדרתי, עינויים וסרטי תעמולה של הח'ליפות האסלאמית שעל הקמתה הכריז ארגון דאעש בעיראק ובסוריה.
נותקה מהחיים הנורמליים כדי להיות אשת דאעש. סמנתה סאלי
חופשה בחו"ל היה מה שבעלה מוסא אלחסני הבטיח לה כאשר היא נסעה להונג קונג ב- 2014. בני הזוג תכננו לעבור למרוקו כדי להתחיל שם חיים חדשים, והיו צריכים לעבור דרך הונג קונג כדי להעביר כסף.
סאלי מספרת שמספר ימים לאחר מכן היא כבר עמדה על הגבול התורכי עם סוריה, על קצה השטח שבשליטת דאעש, כאשר בעלה מחזיק את בתה שרה, בעוד היא מחזיקה את בנה מתיו שהיה אז בן 7, ואז ניצבה בפניה בחירה בלתי אפשרית: לנטוש את בתה לידי אנשי דאעש ולהציל את בנה, או ללכת בעקבות בעלה לתוך השטח של דאעש. לדבריה, הליכה בעקבותיו הייתה הדרך היחידה להגן על בתה.
"הייתי צריכה להחליט האם להישאר שם עם בני ולראות את בתי עוזבת עם בעלי", אומרת סאלי (32) בראיון ל- CNN בצפון סוריה. "יתכן שלא אראה עוד את בתי לעולם, ואיך אוכל במקרה כזה להמשיך לחיות את שארית חיי?"
סאלי שוחחה עם CNN כשהיא תחת מעצר של הכוחות הכורדים בצפון סוריה ונתונה במצב של חוסר ודאות, לאחר שנעצרה בעקבות התבוסה של דאעש בעיר א-רקה, וכעת היא אינה יודעת אם תשוב לראות את ארה"ב פעם נוספת.
סיפור הגעתה של סאלי למקום הזה הוא מסכת של אומללות, חמלה ואכזריות חייתית שמתאימה היטב למוניטין שיצא לדאעש. בתוך כל זאת, סאלי מצטיירת כמי שנעה בין דמות של עקרת בית נאיבית שניתנת לתמרון, לבין אישה נבונה ופרגמטית שמסוגלת לשרוד את העולם האכזרי הנשלט על ידי גברים של דאעש. כעת היא יושבת בכלא הכורדי בצפון סוריה ומחכה להחלטת ממשלת ארה"ב שתקבע את גורלה.
המסע של סאלי לאזור הח'ליפות של דאעש מתחיל בעיירה Elkhart במדינת אינדיאנה, שבה היא ובעלה אלחסני עבדו בחברת משלוחים. הם חיו בביתם עם מתיו, בנה מנישואיה הראשונים לחייל אמריקאי, ועם בתם שרה. אלחסני אהב מכוניות ספורט וסרטוני וידיאו משפחתיים, ולפי דברי סאלי גם השתמש בסמים ובגד בה, תוך שהוא מראה סימנים קלושים בלבד לאדיקות דתית. חיי הנישואין שלהם ידעו משברים, אך אלחסני הציע לה תכנית לעבור לארץ הולדתו מרוקו למשך שנה, באומרו ששם היא תוכל להשיג ניתוח זול לברכיים שלה, ואולי גם תהיה להם שם 'התחלה חדשה'.
היא מספרת שנסעה לפניו למרוקו כדי לבדוק אם יוכלו לחיות שם, ולאחר שקיבלה רושם חיובי נסעה להונג קונג כדי לעזור בהעברת חלק מהכסף שלהם. מהונג קונג בני הזוג נסעו יחדיו לתורכיה, במה שסאלי מתארת כחופשה רומנטית שבמהלכה אלחסני הרעיף עליה מתנות לרוב.
ראוי לציין שבאותה עת נסיעה לא ישירה לאסיה לפני שמגיעים לגבול תורכיה-סוריה, והעברת כספים להונג קונג, היו שיטות ידועות להתחמק מרשויות אכיפת החוק שנקט בהן מי שרצה להצטרף לדאעש. אבל סאלי מתעקשת ששום דבר לא נראה לה לא כשורה לפני שהם הגיעו לעיירת הגבול התורכית Sanliurfa.
הראה סימנים קלושים לאדיקות דתית. סאלי ואלחסני
כשהגיעו לשם, סירב אלחסני לתת לה לצאת מהמלון בטענה שהעיר "יותר מדי מסוכנת". "ברגע שהגענו לשם הכול השתנה", היא אומרת. "הייתי כמו אסירה בחדר".
כאשר היא נשאלת כיצד קורה שאישה שהייתה אסרטיבית מספיק כדי להתגרש מבעלה הראשון בשנות ה-20 לחייה הופכת להיות כה כנועה דווקא בעיר התורכית הזאת, היא משיבה: "קדמו לכך שנים של הכנה. הוא הפריד אותי ממשפחתי. לא הצלחתי לראות שהוא זה שהיה לא בסדר. תמיד הייתי אומרת "לא, בעלי צודק".
מספר ימים לאחר מכן הם מצאו את עצמם על הגבול, שם עמדה סאלי בפני הבחירה המייסרת. היא מציינת שמעבר הגבול נכפה עליה, ושהיא גם הרגישה באותו רגע שתוכל לחזור לתורכיה מאוחר יותר. "אנשים יכולים לחשוב מה שהם רוצים, אך הם מעולם לא נאלצו לעשות בחירה מהסוג הזה", היא אומרת.
בתוך שטח הח'ליפות של דאעש היחסים בינה לבין אלחסני השתנו. "לפני כן הוא היה מפנק אותי והיינו מאוהבים במידה רבה. הרומנטיקה לא נעלמה אף פעם. אבל ברגע שהגענו לכאן הכול השתנה. אני הפכתי לכלב. לא היתה לי כל בחירה. הוא הפך להיות מאד אלים, ולא היה שום דבר שיכולתי לעשות בעניין הזה. שום דבר".
סאלי אומרת שהיא פחדה להתגרש ממנו מכיוון שזה היה הופך אותה ואת ילדיה לחשופים עוד יותר לפגיעה מצד אנשי דאעש. היא מספרת שבשלב מסוים הוכנסה לכלא על ידי דאעש למשך שלושה חודשים בעת שהייתה בהריון בגלל שניסתה להימלט וכן בטענה שריגלה לטובת ארה"ב.
לדבריה, היא הוחזקה בכלא בבידוד ועברה שם עינויים, כולל התעללות מינית. מאוחר יותר שוחררה וחזרה לבית הקטן של משפחתה בפרברי א-רקה, אליו היה אלחסני חוזר מדי פעם מהלחימה בחזית, ובזמנים שבין התקפי האלימות שלו היה מגדל ביחד עמה את שני הילדים שילדה לו בסוריה.
חיי הבדידות שלה גרמו לאלחסני להציע 'תוספת' לביתם, שבמונחים המעוותים של הח'ליפות היתה אז דבר שבשגרה. ב- 2014 ארגון הטרור של דאעש לקח בשבי מאות מאנשי העדה היזידית לאחר שכבש את אזור סינג'אר בעיראק, ורבות מהנשים הצעירות נמכרו כשפחות, חלקן למטרות עבדות מינית, פשוטו כמשמעו.
תמונה של סאלי משנת 2014
אלחסני אמר ששפחות יזידיות יוכלו להוות חברה לסאלי בזמן שהוא לא בבית, ולקח אותה לשוק העבדים. שם היא ראתה את סועאד. "ברגע שפגשתי את סועאד לא יכולתי לחשוב על כסף אלא רק רציתי לעזור לה", אומרת סאלי. הנערה המתבגרת עלתה לה 10,000 דולר – מחצית מהכסף שלדבריה הצליחה להוציא מהחסכונות שלה בארה"ב. היא הביאה את סועאד לביתה, ותוך זמן קצר בעלה אלחסני החל לאנוס אותה.
אך זה לא היה הכול. אלחסני החליט לאחר מכן "לקנות" לעצמו שפחה משלו, והשתמש בעוד 7500 דולר מהחסכונות שלהם כדי לרכוש את בדרין, אשר היתה אפילו צעירה יותר מסועאד. גם היא נאנסה על ידי אלחסני. בהמשך קנתה המשפחה גם נער צעיר תמורת 1500 דולר נוספים.
סאלי מגינה על ההחלטה לקנות את הנערות וטוענת כי היא הציעה להן הגנה וסביבה דואגת שלא היו מקבלות בבתים אחרים. "אני ניסיתי לשמור על הכסף הזה כי ידעתי שבשלב כלשהו הוא (אלחסני) ימות ואז אני אצטרך את הכסף. לקנות את הנערות לא הייתה התכנית". כאשר היא נשאלת האם היא מרגישה שבכך אפשרה למעשה את האונס הסדרתי של הנערות היא משיבה: "בכל בית שבו היא הייתה לפני כן זה מה שהיה קורה, אך שם היא לא קיבלה את אותה תמיכה ממישהי כמוני. אנחנו דיברנו כל הזמן על ללכת לפגוש את אמא שלה. אני התכוונתי להוציא אותה והיא רצתה לחזור הביתה. אף אחד לעולם לא יידע מה זה לראות את הבעל שלך אונס נערה בת 14. לעולם. ואז היא באה אלי בוכה ואני מחבקת אותה ואומרת לה שבסוף הכול יהיה בסדר. שהכול יהיה טוב ושהיא רק צריכה להתאזר בסבלנות".
"אני לא אתנצל לעולם על כך שהבאתי את הנערות האלה לביתי. היה להן אותי ולי היה אותן. ואנחנו ידענו שאם רק נהיה סבלניות אז נוכל להישאר ביחד. אתם מבינים? בכל סיטואציה אחרת הן היו ננעלות בתוך חדר שינה ומקבלות לאכול רק תה בכל יום. אבל כשאני הייתי איתן אז בישלנו ביחד, ניקינו ביחד, שתינו קפה ביחד, ישנו באותו חדר ביחד. אני הייתי כמו אמא שלהן".
מבחינת המראה החיצוני סאלי לא נראית כמו אישה מסורה של איש דאעש. יש לה כתובת קעקע כחולה וגדולה של שפתיים מכווצות על הצד הימני של צווארה ונזם באף. היא מעשנת, ונראית נחושה להכחיש לחלוטין כל רמיזה על כך שהייתה אמורה לדעת יותר ממה שהיא מודה בו על כוונותיו של בעלה להצטרף לארגון הטרור. חשוב לזכור שהיא תושאלה על ידי ה- FBI וכל הודאה בהצטרפות לדאעש מרצונה החופשי עלולה לסבך אותה מבחינה חוקית, ואלי אף להביא להגשת כתב אישום נגדה.
גם הילדים שלה הפכו לקורבנות
כתבי CNN שוחחו עם מספר חברים שלה בעיר הולדתה, אשר אמרו שלא היו כל סימנים גלויים לכך שהיא הופכת להיות קיצונית בדעותיה, ומתארים אם יחידנית גרושה ומסורה שמצאה באלחסני מפרנס נדיב שהפך להיות מנצל שתלטן. "היא היתה אדם מדהים, נפלא ונדיב, חברה טובה באמת ואמא נהדרת למתיו ושרה", אומרת חברתה אנדריאה ליגטנר. "אני מאמינה בכל לבי שהיא לעולם לא הייתה מוכנה לקחת את ילדיה" כדי שיצטרפו לדאעש.
חברה טובה של אנדריאה שסירבה להחשף אומרת שסאלי הפכה לפחות נגישה לפני שעזבה את ארה"ב ובאופן מוזר לא שיתפה את חבריה בכוונותיה לעבור למרוקו. היא עזבה את עבודתה ואמרה שהיא יוצאת לחופשה בהונג קונג, אבל החברה מתארת את מה שהיה למעשה פרידתן הסופית: "אני אמרתי שאני כבר לא יכולה לחכות עד שהיא תחזור הביתה ומצפה לראות אותה בקרוב, והיא התנהגה כפי שהתנהגה בכל יום רגיל".
כתבי CNN גם איתרו את סועאד, המבוגרת מבין שלושת הילדים היזידים שסאלי ובעלה אלחסני קנו. היא עכשיו בת 17 ונמצאת במחנה פליטים בעיראק, שם התאחדה מחדש עם משפחתה ויש לה רק הכרת תודה כלפי האישה האמריקאית שקנתה אותה לחיים של אונס מתמשך. היא שלחה לסאלי סרטון שבו היא אומרת: "אני ממש רוצה לפגוש אותך, אפילו אם זה יהיה לפעם אחת אחרונה. אני מתגעגעת אליך מאד ומתגעגעת לילדים שלך. אם יש משהו שאוכל לעשות כדי לעזור לך להשתחרר אני אעשה זאת. אני אוהבת אותך נורא".
הילדים של סאלי הפכו לקורבנות גם בדרכים אחרות. בנה מתיו, שהוא אזרח אמריקאי מכל בחינה שהיא, הפך לחלק מסרט וידאו של דאעש כאשר הם ביקשו להכניס ילדים להפקות החולניות של סרטי התעמולה שלהם. אחד הלוחמים של דאעש שהיה מעורב בהפקת הסרטים האלה הגיע לסאלי ולמתיו עם תסריט שחלקו באנגלית וחלקו בערבית כדי שמתיו ידקלם אותו בסרט.
"אחרי שאני ראיתי את התסריט התחילו המכות", אומרת סאלי, כשהיא מתייחסת לבעלה. " אמרתי לו שזה לא מקובל לחלוטין, אבל כל מה שיכולתי לעשות זה לדבר. הוא הפך להיות אלים מאד והפחיד את בני על מנת שהוא ישתף פעולה. בסופו של דבר היו לי שתי צלעות שבורות בגלל הוידיאו הזה. אני נלחמתי, נלחמתי! זה קרה שלושה ימים אחרי הניתוח שהיה לי איתה", היא אומרת, ומצביעה על הבת הצעירה שלה. "לא ילדתי אותה באופן טבעי אלא בניתוח קיסרי. למעשה לא יכולתי אפילו להיאבק בחזרה. לא יכולתי לעשות דבר".
מתיו, שישב לצד אמו לכל אורך הריאיון, מתערב ואומר: "אלו היו מכות קשות מאד". וסאלי מוסיפה: "הם למדו את התסריט אך זה היה מפרך. הימים שלו היו ארוכים והוא היה חוזר הביתה בוכה כל יום ואומר שהוא נורא עייף".
הסרטון הזה הוא אחד הידועים לשמצה של דאעש, ורואים בו את מתיו כשהוא נאלץ ללכת דרך מסגד הרוס ורחובות העיר כשהוא נשבע לנקום בנשיא דונלד טראמפ ולבצע התקפות על המערב.
כאשר פיו מלא בסוכריות שניתנו לו על ידי שוביו הכורדים הסורים מתיו אומר: "זה היה מאד מלחיץ וקשה. אני הייתי אומר מילה אחת ואז הם היו מכריחים אותי להגיד מילה אחרת בערבית. אני לא ידעתי בכלל ערבית לפני כן. לא רציתי לעשות את זה. הוא היה מכה אותי ומלחיץ אותי, בגלל כל הדברים האלה". כשנשאל לאן היה רוצה ללכת עכשיו הוא עונה: "בחזרה לארץ שלי, בחזרה לאמריקה".
סאלי וילדיה. רוצים לחזור לארצות הברית
הבריחה של המשפחה מא-רקה הפכה להיות קרובה יותר כאשר התקפה של מל"ט הרגה את אלחסני באמצע השנה שעברה. "עכשיו יכולתי לנשום", נזכרת סאלי. "כאילו אמרתי לעצמי – או קיי, אנחנו יכלים להתחיל את שלב 2. לפחות עכשיו כולנו יכולים לנשום".
הקואליציה שהקימו האמריקאים בסוריה החלה לאט לאט להדק את המצור על העיר, אך סאלי אומרת שהיא לא ראתה כל דרך להימלט ביחד עם אלפי האזרחים שברחו מהעיר בזמן המתקפה.
"כל מה שידעתי הוא שאם מישהו מנסה לעזוב, הצלפים - שזו היתה העבודה של בעלי – קיבלו רשות להרוג אותו. לכן חשבתי שאם אני אנסה לברוח אני לוקחת על עצמי סיכון של מוקשים אם אני יורדת מהדרך הראשית, או אני מסכנת את עצמי באש הצלפים".
הם נשארו ברקה ממש עד הימים האחרונים, אומרת סאלי, כחלק מקבוצה של כמה מאות מלוחמי דאעש האחרונים – ובהם הרבה קיצונים זרים – שהיציאה שלהם מהעיר הייתה נושא למשא ומתן עם הלוחמים הכורדים שנתמכו על ידי ארה"ב. היא עזבה עם השיירה הזאת לכיוון מזרח ואז פנתה צפונה, שם לבסוף נעצרה.
תקופת שהותה של סאלי בח'ליפות נמשכת מההתחלה הברוטאלית שלה ב- 2015 ועד רגעיה האחרונים ממש, ובמידה מסוימת הדבר הזה מציב קושי בפני טענתה שהיתה רק עוברת אורח תמימה. וכך היא אומרת: " לא אכפת לי מה אנשים חושבים ומה אנשים אומרים. ברגע שעזבתי חשתי הקלה עצומה כי במשך שלוש שנים לא יכולתי לנשום, עד עכשיו. כל מה שראיתי זו חבורה של בריונים משתמשי סמים שלא היה להם שום מקום. הם הקימו את המדינה שלהם כאן וקראו לה בשמו של האל".
בכל מקרה, האמינות של הסיפור שלה – על עקרת בית קלה להשפעה שלאחר מכן נוצלה והפכה למושיעתם של שלושה ילדים עבדים – היא זו שתקבע את גורלה ואת גורל ילדיה כאשר שלטונות ארה"ב יחליטו על צעדיהם הבאים. "אני אעשה הכול כדי להבטיח שילדיי יחזרו למקום שאליו הם שייכים", אומרת סאלי. "גם אם אצטרך להיכנס לכלא ל- 15 שנים זה עדיין יותר טוב מכל דבר שקורה כאן".
הם חולמים לחזור הביתה אך סוכני ה- FBI שביקרו אותם במעצר כדי לתשאל אותם עדיין צריכים להחליט האם להביא להם כתבי אישום או כרטיסי טיסה הביתה. "אני והילדים שלי מדברים על כמה אנחנו רוצים לאכול מק'דולנד" היא אומרת. "אנחנו רוצים לחיות שוב חיים נורמאליים".
