החודש ראה אור ספרה החדש של הסופרת, רויטל שירי הורוביץ, "את מדמיינת, לגדול עם אמא נרקסיסטית, מסע בין תובנות". הורוביץ מספרת באומץ על היחסים בינה לבין אמה הנרקיסיסטית לדבריה: "ילדות לאימהות נרקיסיסטיות גדלות בתחושה מעורערת, הן לא ממש יודעות אם מה שנאמר להן הוא אמתי או שזאת שוב מניפולציה. מה נכון ומה לא נכון ומהיכן תגיע הפוגעניות של אמא. נוצר מצב בו גדלים בתחושה של חוסר יציבות".רויטל שירי הורוביץ
זה ספרה השלישי של הורוביץ והיא מגדירה אותו כאישי ביותר מבין הספרים שכתבה עד כה, "זו היתה כתיבה תרפויטית".
מתוך הספר: "באחת מהשיחות הלא פשוטות עם אמי היא צעקה לעברי "אבל את שלי". זה היה כבר בשנות החמישים שלי. הייתי כבר אישה בוגרת והבנתי שאני ישות נפרדת ועצמאית. עצרתי לרגע ומכיוון שלא רציתי להעליב אותה אמרתי: "אני לא שלך ולא של אף אחד, אני של עצמי". נשמע אולי ילדותי, אבל גם פה, כמו בשיחות רבות בינינו, הקפדתי להניח קו מפריד כדי לשמור עלינו כעל שתי ישויות נפרדות ועצמאיות. מאז היא חזרה על הדברים האמורים פעמים רבות, בכל פעם שהיא חשה שאני לא מבינה שאני צריכה להיות איתה, לעשות עבורה או להיות לישות אחת. קשה לתאר את הרגש שעולה בי בכל פעם שהיא אומרת משפט כזה. אינני רכוש של אף אחד, אני לא שלה. אני אדם עם רגשות, רצונות, חלומות, שאין לאימא שלי דבר וחצי דבר בהם. אז איך זה ש'אני שלה'".באחת מהשיחות הלא פשוטות עם אמי היא צעקה לעברי "אבל את שלי"
ספריה הקודמים היו "בת עיראק", רומן היסטורי המבוסס על סיפור משפחתה, ו"להתראות בקרוב", העוסק בהתלבטותם של מהגרים ישראלים החצויים בין העולמות: ישראל וארצות הברית.
הורוביץ, מתגוררת בסיאטל, נשואה ואם לארבעה. היא מרצה על ספריה ברחבי ארצות הברית, בעברית ואנגלית.