רבים חוששים שהכסף שחסכו לגמלאות ייגמר מהר מדי. מכיוון שונשים נוטות לחיות יותר מגברים, סיכוייהן לחוות את הגורל הלא רצוי הזה גדולים יותר. למעשה, 42% מהנשים חושבות כי עלולות לאבד את כל כספן עד גיל 80, כך לפי מחקר חדש של מריל לינץ' ו'אייג' ווייב'.
נשים חיות יותר זמן מגברים, ועלולות למצוא עצמן בלי כסף
השאלה היא: האם הן דואגות יותר מדי? או שאולי הן צודקות, ויש בסיס ממשי לפחדים אלה?
לרוב הנשים חסרים חסכונות בגמלאות
אין סכום קסם לחסכון שיכול להבטיח חיים שקטים עבור גמלאים. חלקם, לדוגמה, יכולים להסתדר עם 600 אלף דולר, בעוד אחרים יבזבזו 2 מיליון מחסכונותיהם לפני שיגיעו לגיל 75. אבל לפי המחקר המדובר, מחיר הפרישה הממוצע עומד על 738 אלף דולר, אך רק כ-9% מנשות ארה"ב מחזיקות 300 אלף או יותר בחסכון. ראוי לציין גם כי ניתוח נתונים נוספים מצביע על מחיר ממוצע של 820 אלף דולר בסך הכל, או 46 אלף בשנה, מה שמחזק את הטענה כי חסכון של 300 אלף לא מספיק.
יש הבדל בין קיום חסכון של 300 אלף דולר בשנות ה-30 או 40 לחיינו לבין החזקת אותו סכום בשנות ה-50 או 60 לחיינו. עבור אישה באמצע הקריירה שלה (או גבר, לצורך העניין), 300 אלף הם סכום מרשים. אבל עבור עובדת מבוגרת יותר עם זמן מוגבל להגדלת החיסכון, זה יכול להוביל לבעיות בפרישה. זאת מכיוון שאם נחשב את שיעור המשיכה השנתי מהחיסכון העומד על 4%, הסטנדרט זה זמן רב בארה"ב, על סכום של 300 אלף דולר, אנחנו נקבל הכנסת פרישה שנתית של 12 אלף דולר. גם כשאנו מוסיפים 17 אלף דולרים נוספים בהטבות ביטוח לאומי, הסכום הממוצע שמקבל גמלאי כיום, מגיעים להכנסה של 29 אלף בלבד בשנה.
ואם לא די בכך, יתכן כי ה-29 אלף דולר האלו לא יהיו פטורים ממס. אלא אם כן הכסף מוחזק בתכנית חסכון מסוג רות', רשות המיסים מקבלת נתח בכל משיכה מהחשבון.
פחד מבוסס על נתונים
לכן, כשאנחנו חושבים על 42% מהנשים שמפחדות לרוקן את חסכונותיהן עד גיל 80, ברור שהפחד הזה הוא לא חסר ביסוס. אם אישה יוצאת לגמלאות בגיל 67, זקוקה ל-46 אלף דולר בשנה כדי לכסות את הוצאותיה, כאשר 17 אלף דולר מתוך הסכום מגיע מהביטוח הלאומי, נדרשת משיכה שנתית של 29 אלף דולר מחשבון החסכון. אם נחלק 300 אלף ב-29 אלף לשנה, נגיע לתוצאה של 10.3 שנים.
כמובן, זהו חישוב לא מדויק, מכיוון שהוא מניח כי אין גידול בהשקעה בזמן הזה. אפילו אם סגנון השקעה שמרני, תכנית החיסכון יכולה לקבל 4% ריבית או יותר, מה שיעזור להאריך את הזמן עד התרוקנות החשבון. אבל אנשים מסוימים, ברגע שהם פורשים, מסרבים לשמור את כספם בשום מקום מלבד במזומן, לכן החישוב שלנו הגיוני עד רמה מסוימת. בנוסף קל לראות כי "היעלמות" הכסף עד גיל 80 היא אפשרות אמתית עבור נשים או גברים בעלי חסכונות קטנים.
פיצוי עבור חסכונות אבודים
אם את אישה מבוגרת אם חסכון לא גדול במיוחד, כדאי לך לדעת שיש לך אפשרויות לשפר את מצבך הכלכלי בגמלאות. קודם כל, תכנני לעבוד עד גיל מאוחר יותר. לא רק שיש בכך תועלת בריאותית, אלא גם הזדמנות להמשיך לחסוך כסף בתכנית חסכון במקום לעשות למשוך אותו. כיום, עובדים בני 50 ומעלה יכולים להפקיד עד 24,500 דולר בשנה לתכנית חסכון 401(k) ו-6500 דולר לתכנית IRA. אם תעבדו 5 שנים נוספות ותפקידו את הסכום המקסימלי כל שנה, תזכו ל-122,500 דולר נוספים בקופה, בלי לשקלל את הריבית.
הטבה נוספת לעבודה עד גיל מאוחר יותר היא האפשרות לדחות את גביית כספי הביטוח הלאומי לאחר הגעה לגיל הפרישה, שמוגדר בין 66-67 בהתאם לשנת הלידה. היתרון בדחייה הוא תוספת 8% בקצבה עבור כל שנה של דחייה לאחר גיל הפרישה עד גיל 70. כלומר אם הייתם מיועדים לקבל 1,400 דולר בחודש בגיל 67, להמשיך לעבוד ולחכות לגיל 70 יכול להגדיל את הקצבה ל-1736 דולר. אלו 4,032 דולר נוספים בשנה.
לבסוף, אתם יכולים לשקול את האופציה של משרה חלקית בגמלאות, בין אם זה ייעוץ בקריירה הקודמת שלכם או הקמת עסק משלכם. היתרון הגלום בכך הוא לא רק הכסף שתרוויחו, אלא גם הימנעות מהוצאות על-ידי מציאת עיסוק לחלק מהיום.
לחיות מעבר לחסכונותיכם הוא פחד לגיטימי, לכן אם אתם מודאגים שהקופה שלכם לא מספיקה, תכננו איך לתקן זאת. אחרת הסיוט עלול להפוך למציאות.
