דיכאון זה משמין: מחקר חדש מצא קשר בין נטילת תרופות נגד דיכאון לבין עליה במשקל לאורך זמן
המשתתפים במחקר שנטלו תרופות נגד דיכאון במהלך השנה הראשונה של המחקר היו בסיכון גבוה ב-21% להעלות כחמישה אחוז ממשקל גופם ההתחלתי במשך 10 שנות המעקב. זאת, בהשוואה למשתתפים במחקר שלא נטלו את התרופות
05.27.2018 22:00
סוכנויות הידיעות
מחקר חדש שפורסם לאחרונה מצא, כי שימוש בתרופות נגד דיכאון עלולות להיות קשורות בעלייה במשקל לאורך זמן. מטופלים עם משקל תקין היו בסיכון גבוה יותר לסבול מעודף משקל, ומטופלים הסובלים מעודף משקל נטו להוסיף למשקלם, כשטופלו בתרופות נגד דיכאון. כך עולה מדבריו של המחקר החדש, רפאל גפור, חוקר ראשי וחוקר לבריאות הציבור בקינגס קולג', לונדון, בריטניה.
מחבר המחקר, רפאל גפור: הסיכון לעלייה במשקל לא ימנע בהכרח מנטילת תרופות נגד דיכאון
החוקרים השתמשו בנתונים מאוסף גדול של רשומות בריאות. הניתוח שלהם כלל כמעט 295,000 אנשים בטווחי משקל שונים. החוקרים עקבו אחר הרישומים הרפואיים של שימוש בתרופות נוגדות דיכאון ועליה במשקל לאורך זמן. הם ניתחו את הגורמים האחרים שעשויים להשפיע על עלייה במשקל, כגון גיל, מחלות כרוניות, עישון ונטילת תרופות אחרות.
המשתתפים במחקר שנטלו תרופות נגד דיכאון במהלך השנה הראשונה של המחקר היו בסיכון גבוה ב-21% להעלות כחמישה אחוז ממשקל גופם ההתחלתי במשך 10 שנות המעקב. זאת, בהשוואה למשתתפים במחקר שלא נטלו את התרופות. הסיכון לעלייה במשקל היה גבוה ביותר בשנה השניה והשלישית של הטיפול בתרופות נגד דיכאון והוא נותר גבוה במשך שש שנים מתחילת הטיפול.
תרופות מסוימות נקשרו בעליה במשקל יותר מאשר תרופות אחרות. היו קשורות יותר לעלייה במשקל מאשר לאחרים, כך מצא המחקר. כך, למשל, משתתפים במחקר שנטלו מרטזאפין או רמרון, שנרשמו לעתים רחוקות, היו בסיכון גבוה ב-50 אחוז לעליה של לפחות חמישה אחוז ממשקל גופם. זאת, בהשוואה למשתתפים במחקר שלא נטלו תרופות נגד דיכאון. התרופה, סיטלופראם, שניתנה בדרך כלל תחת מותג סלקסה, נקשרה בסיכון גבוה ב-26 אחוז לעליה במשקל.
המשתתפים במחקר שטופלו בתרופות נגד דיכאון היו בסיכוי גבוה ביותר להעלות במשקל
המחקר פורסם עם אזהרות רבות. יתכן ותוצאותיו מוטות, נוכח משתתפים עם מחלות כרוניות שנוטים להיבדק אצל רופאים בתדירות גבוהה יותר ולכן יש נתונים מקיפים יותר על מצבם; חולים כאלה עשויים להיות תחת טיפול רפואי שמשפיע על התזונה שלהם ובהמשך לכך על משקלם. החוקרים מציינים, כי הממצאים התבססו על מרשמים לתרופת נגד דיכאון, אך לא ניתן היה לבדוק האם אנשים אכן נטלו את תרופות בהתאם להוראות. יתכנו גם כי תסמיני דיכאון, כגון תיאבון מוגבר, שיכולים להשפיע על המשקל לפחות באופן חלקי, ללא תלות בשימוש בתרופות נגד דיכאון.
גפור אומר, כי הסיכון לעלייה במשקל לא ימנע בהכרח מנטילת תרופות נגד דיכאון. אך על המטופלים לדון בסיכון לעלייה במשקל עם הרופאים המטפלים שלהם כאשר מתחילים כתכנית טיפול חדשה. כך שניתן יהיה לפתח אסטרטגיה ארוכות טווח לשמירה על המשקל. לדברי גפור, "יש להתייחס למגוון גורמים כשרושמים למטופל תרופה נגד דיכאון. העצה הטובה ביותר היא לקיים שיחה פתוחה ומודעת עם הרופא המטפל באשר לנטייה לעליה במשקל או על כל תופעת לוואי אחרת שמטרידה".
מחבר המחקר, רפאל גפור: הסיכון לעלייה במשקל לא ימנע בהכרח מנטילת תרופות נגד דיכאוןהחוקרים השתמשו בנתונים מאוסף גדול של רשומות בריאות. הניתוח שלהם כלל כמעט 295,000 אנשים בטווחי משקל שונים. החוקרים עקבו אחר הרישומים הרפואיים של שימוש בתרופות נוגדות דיכאון ועליה במשקל לאורך זמן. הם ניתחו את הגורמים האחרים שעשויים להשפיע על עלייה במשקל, כגון גיל, מחלות כרוניות, עישון ונטילת תרופות אחרות.
המשתתפים במחקר שנטלו תרופות נגד דיכאון במהלך השנה הראשונה של המחקר היו בסיכון גבוה ב-21% להעלות כחמישה אחוז ממשקל גופם ההתחלתי במשך 10 שנות המעקב. זאת, בהשוואה למשתתפים במחקר שלא נטלו את התרופות. הסיכון לעלייה במשקל היה גבוה ביותר בשנה השניה והשלישית של הטיפול בתרופות נגד דיכאון והוא נותר גבוה במשך שש שנים מתחילת הטיפול.
תרופות מסוימות נקשרו בעליה במשקל יותר מאשר תרופות אחרות. היו קשורות יותר לעלייה במשקל מאשר לאחרים, כך מצא המחקר. כך, למשל, משתתפים במחקר שנטלו מרטזאפין או רמרון, שנרשמו לעתים רחוקות, היו בסיכון גבוה ב-50 אחוז לעליה של לפחות חמישה אחוז ממשקל גופם. זאת, בהשוואה למשתתפים במחקר שלא נטלו תרופות נגד דיכאון. התרופה, סיטלופראם, שניתנה בדרך כלל תחת מותג סלקסה, נקשרה בסיכון גבוה ב-26 אחוז לעליה במשקל.
המשתתפים במחקר שטופלו בתרופות נגד דיכאון היו בסיכוי גבוה ביותר להעלות במשקלהמחקר פורסם עם אזהרות רבות. יתכן ותוצאותיו מוטות, נוכח משתתפים עם מחלות כרוניות שנוטים להיבדק אצל רופאים בתדירות גבוהה יותר ולכן יש נתונים מקיפים יותר על מצבם; חולים כאלה עשויים להיות תחת טיפול רפואי שמשפיע על התזונה שלהם ובהמשך לכך על משקלם. החוקרים מציינים, כי הממצאים התבססו על מרשמים לתרופת נגד דיכאון, אך לא ניתן היה לבדוק האם אנשים אכן נטלו את תרופות בהתאם להוראות. יתכנו גם כי תסמיני דיכאון, כגון תיאבון מוגבר, שיכולים להשפיע על המשקל לפחות באופן חלקי, ללא תלות בשימוש בתרופות נגד דיכאון.
גפור אומר, כי הסיכון לעלייה במשקל לא ימנע בהכרח מנטילת תרופות נגד דיכאון. אך על המטופלים לדון בסיכון לעלייה במשקל עם הרופאים המטפלים שלהם כאשר מתחילים כתכנית טיפול חדשה. כך שניתן יהיה לפתח אסטרטגיה ארוכות טווח לשמירה על המשקל. לדברי גפור, "יש להתייחס למגוון גורמים כשרושמים למטופל תרופה נגד דיכאון. העצה הטובה ביותר היא לקיים שיחה פתוחה ומודעת עם הרופא המטפל באשר לנטייה לעליה במשקל או על כל תופעת לוואי אחרת שמטרידה".
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
