כנראה שלכך התכוונו חכמינו כששאבו מפרק י"ח בספר "בראשית" את הביטוי "יש צדיק בעירו".
אחמד מוחמד פהמי יוסף, חוקר מצרי ששהה בשנת שבתון באוניברסיטת קולרדו, כבר תכנן לחזור למולדתו בסוף תקופת ההשתלמות, ואפילו קנה מזוודה לשם כך. כשהגיע הביתה והניח את המזוודה על הרצפה, הוא התקשה משום שהיא הייתה בלתי מאוזנת. עד מהירה הוא גם גילה, להפתעתו, את הסיבה. כשפתח את אחד מכיסי המזוודה והא גילה מעטפה ובה סכום מרשים של 10,000 דולרים במטבעות.
אדם אחר אולי היה נוטל את הכסף לכיסו וממשיך הלאה, אך ניתן לומר כי יוסף עמד בהחלט בפיתוי.
במקום להתרכז בהכנות האחרונות לנסיעה חזרה למצרים, העביר יוסף את השבוע האחרון של שנת השבתון באוניברסיטה בחיפושים קדחתניים אחר הבעלים החוקיים של האבידה.
כשהסתכל על המעטפה הבחין בכיתוב "ג'יימס נובל". הוא התקשר ל-76 (!) אנשים שונים בבולדר שבקולרדו כדי לאתר את אותו האיש, כשבסופו של תהליך מייגע מצא את מבוקשו: בנו של ג'יימס נובל התקשר אליו.
"קיבלתי שיחת טלפון מאדם ששאל אותי אם אני ג'יימס נובל", סיפר הבן, פורסט נובל שהתגורר בעבר בבולדר, "וזהו אבי שהלך לעולמו לפני ארבע שנים".
כשנשאל יוסף מדוע לא לקח את הכסף עמו, הסביר כי אמונתו בדת המוסלמית, היא שהנחתה אותו להחזירו למי שאיבד אותו.
"אתה צריך למסור את זה לאדם הנכון, לא משנה כמה מאמץ או זמן לקוח לך לעשות את זה, אז הלכתי אחרי העקרונות האתיים שלי", הסביר.