מאז שנות השבעים, נרשם גידול של 70 אחוז בשכיחות של אבנים בכליות בארצות הברית. מחקר חדש מציג נתונים לפיהם, השימוש באנטיביוטיקה דרך הפה עלול להיות אחת הסיבות לכך. המחקר, שפורסם בכתב העת של האגודה האמריקנית לנפרולוגיה, השתמש בדו"חות ובנתונים בריאותיים של 13.8 מיליון מטופלים בבריטניה. החוקרים עקבו אחר 25,981 אנשים עם אבנים בכליות עם קבוצת בקרה, בהתאמה למין ולגיל של 259,797 משתתפים. החוקרים עקבו אחר חשיפה אנטיביוטית בין שלושה ל-12 חודשים לפני שבצעו אבחון.

אחרי שנלקחו בחשבון דלקות בדרכי השתן, שימוש קבוע בתרופות ומחלות כרוניות כגון סוכרת ומשתנים אחרים, גילו החוקרים, כי חשיפה לכל אחד מחמשת סוגי האנטיביוטיקה העלתה באופן משמעותי את הסיכון לאבנים בכליות.

סוגי האנטיביוטיקה כללו פניצילין מסוגים שונים, אשר הגדילו את הסיכון לאבנים בכליות בכ-27 אחוז; תרופות סולפה, נקשרו בהכפלה של הסיכון לאבנים בכליות. תרופות כגון ספלוספורינס, פלואורוקווינולונס, וניתרופורנטויין, נקשרו גם כן בהעלאת הסיכון. הסיכון לאבנים בכליות בקרב ילדים מתחת לגיל 18 היו גבוהים באופן משמעותי בהשוואה לזה שנרשם בקרב מבוגרים.

יחסי סיכון תועלת שהמנגנון שלהם אינו ברור

החוקר הראשי, ד"ר גרגורי טסיאן, אורולוג בבית החולים לילדים בפילדלפיה, אמר, כי "המנגנון אינו ברור, אך ההסבר הסביר ביותר הוא האינטראקציה המורכבת של התרופות עם הסביבה החיידקית של השתן או המעיים. בכל מקרה, מדובר ביחסי סיכון-תועלת, ואנו מעוניינים לוודא שהאנטיביוטיקה שרופאים רושמים ללא צורך מעלה את הסיכויים לתוצאות בריאותיות לא רצויות".