בית המשפט העליון: מעתה יש לבקש צו לפני איכון מכשירים סלולאריים וקבלת רשומות מידע לגביהם
העידן הדיגיטלי הביא את בית המשפט העליון לדון בהתנגשות שבין הזכות לפרטיות ובין הצורך בהבאת עדויות למשפט פלילי וקבע לטובת הראשונה: "זהו כלי רב עוצמה העומד לרשות הרשויות. צריך להשתמש בו במשורה. יש חובה בצו"
06.22.2018 15:32
סוכנויות הידיעות
בית המשפט העליון קבע היום כי איכון מיקום של טלפונים ניידים על ידי הרשויות ללא צו - הינו עבירה. בדיון השייך לעידן הדיגיטלי, שופטים משני קצוות הקשת האידאולוגית הגיעו להכרעה כי הדבר אינו חוקי ולא ניתן להשתמש בהתקני GPS כדי לעקוב אחר כלי רכב או לאכן טלפונים סלולריים ללא צו. ג'ון רוברטס כתב את חוות הדעת, שהצטרפו אליה ארבעה שופטים ליברליים. ההחלטה לא חלה על טכניקות קונבנציונאליות של מעקב וכלים כגון מצלמות אבטחה. 
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
לא יוכלו לאתר אתכם (צילום: שאטרסטוק)
"התקדמות המדע העניקה לאכיפת החוק כלי חדש ורב עוצמה כדי לבצע את האחריות החשובה המוטלת עליה", אמר רוברטס. "בזמן שאנשים יוצאים מכלי הרכב שלהם, הם ממשיכים להתעסק עם הנייד שלהם באופן קבוע", אמר. "הסלולרי משמש בנאמנות את בעליו בעת מעבר מכבישים שהם מקום ציבורי, לבתים פרטיים, למשרדים של הרופא, למטה פוליטי, ובמקומות חושפי מידע אישי פוטנציאלי אחר".
השופט סמואל אליטו אמר על פסק הדין כי הוא "מצדיק לגיטימציה להתדיינות משפטית תוך איום על שיטות חקירה לגיטימיות ורבות ערך". המקרה האחרון בנושא צמח מתוך סדרה של מעשי שוד מזוינים במישיגן אוהיו בשנת 2010 ו-2011, בעקבותיהם הוחלט להעמיד לדין את טימותי קרפנטר, שרשומות הסלולר שלו חשפו המיקום המשוער שלו במהלך 127 ימים, והציבו אותו בקרבת הפשעים.
הרשומות התקבלו תחת חוק התקשורת משנת 1986, המאפשר לחברות הטלפון להעביר אותן. צו חיפוש דורש סף גבוה יותר מאשר החוק הבסיסי. בערכאות נמוכות אשרו את החיפוש של רשומות אנטנות סלולריות תחת "דוקטרינה של צד שלישי", מה ששימש קודם לכן במקרים שהגיעו לבית המשפט העליון לאשר גישה לרשומות הבנקאיות של החשודים ומספרי טלפון קוויים. הצרכנים צריכים לדעת כי ספקים אלחוטיים יכולים לעקוב אחריהם, תיאורטית ולכן המיקומים שלהם אינם פרטיים בפועל.
השופטים קבעו: חייבים צו. בית המשפט העליון (צילום: שאטרסטוק)
בשנת 2016, הוגשו כ-125,000 בקשות לקבלת נתוני מיקום של טלפונים סלולריים מ- Verizon ו- AT & T לבדם, לעתים קרובות לגבי מעורבותם של מספר חשודים לגבי תקופות של חודשים. בתי המשפט מעניקים באופן שגרתי את הצווים לפי החוק משנת 1986. אבל פעילים בנושא טענו והזהירו כי הגישה למיגע המיקומי של הנייד יכולה להיות מדרון חלקלק המוביל לחשיפה של דוא"ל והודעות טקסט, תכתובות במדיה חברתית, היסטוריית הגלישה באינטרנט או מידע הקשור לסירי.
על כן, מאז שנת 2001 נטה בית המשפט להגן על הפרטיות מפני הטכנולוגיה המודרנית. באותה שנה המשטרה ביקשה כחמש פעמים צו חיפוש ושימוש במכשיר הדמיה תרמית מחוץ לבית פרטי בכדי לזהות את החום הדרוש לגידול מריחואנה בפנים. רוברטס התייחס לענין זה כעבור עשור כשזיהה את התנגשות בין הפרטיות והטכנולוגיה והתייחס אליה כ"האתגר האמיתי ל-50 השנים הקרובות": "מעניין מה התיקון הרביעי אומר כאשר אתה יכול, באמצעות הטכנולוגיה, ממש לראות דרך קירות עם הדמיה של חום?", תהה.
