כולם חווים מתח לקראת יום חתונתם, אבל בריאן סטול מיוטה עמד בפני מנה כפולה ומיותרת של הצרה הזו. במשך שנה, הוא עישן מריחואנה רפואית כדי להקל על כאבי הגב הקשים מהם סבל. אבל כדי להישאר חבר מקובל בקהילת המורמונים ולהתחתן בכנסייה שלה, הוא היה חייב להפסיק להשתמש בקנאביס.
מאחר שמריחואנה אסורה על פי חוקי יוטה, גם לצרכים רפואיים, הבהירו לו מנהיגי הכנסייה כי הדבר אסור גם מבחינה דתית. סטול פנה למשכך כאבים אופיואידי והוא ממשיך להשתמש בו מאז נישואיו לפני שלוש שנים, זאת למרות השפעות לוואי לא נעימות והעובדה שהתרופה החזקה יותר בכל זאת אינה מרגיעה את כאביו כמו הקנאביס. "זה היה מזעזע... נאלצתי לבחור בין הבריאות שלי לארוסתי", אמר סטול בראיון ללוס אנג'לס טיימס. "זה נראה אידיוטי שאילו חייתי במדינה אחרת, לא הייתי נאלץ לבחירה כה קשה".
אולי בקרוב הדבר ישתנה - עבור סטול ומורמונים אחרים ביוטה. בנובמבר יוכלו הבוחרים במדינה המדברית להצביע על הצעת חוק ישירה להתיר את השימוש במריחואנה רפואית, ולהצטרף בכך ל-30 מדינות נוספות שכבר עשו את הצעד וראו ברכה.
המתנגדים, ובכללם קבוצה של רופאים במדינה, מתארים את "הצעה 2" (Proposition 2) כצעד ברור ומסוכן במדרון החלקלק ללגליזציה של קנאביס למטרות הנאה אישית במדינה. התומכים אומרים שמדובר בחמלה פשוטה - ערך שאמור להיות עליון עבור נוצרים מאמינים.
עשרות הורים לילדים הסובלים משלל מחלות, כולל אפילפסיה, ואשר אומרים כי הם מסתמכים על מריחואנה לטיפול בסבל ילדיהם, הפכו לפנים הציבוריות של הקמפיין. ההצעה, טוענים התומכים, הכרחית גם על מנת להילחם במגיפת ההתמכרות לאופיואידים, ממנה מתו כ-600 תושבי יוטה בכל שנה בין 2013-2016, על פי דו"ח שפורסם לאחרונה בידי קרן משפחת קייזר.
"אנחנו מדברים על מריחואנה רפואית, שהוכחה פעם אחר פעם כיעילה עבור אנשים המתמודדים עם כאב וסבל", אמר די.ג'יי. שאנץ, מורמוני ומנהל הקמפיין בעד הצעה 2. "רושמים לאנשים כדורים אבל אסור להם להשתמש במשהו טבעי".
סטול, מורמוני אדוק ומאמין, החל להשתמש באופיואידים במרשם ב-2012, לאחר שסדק חוליה בגבו במגרש הספורט כסטודנט שנה שנייה באוניברסיטת בריגהאם יאנג. הכדורים עזרו קצת, אבל הוא שנא את המחשבה שיתמכר אליהם. אז בגיל 24, סטול קנה לעצמה "באנג" קטן וקצת מריחואנה, ותוך זמן קצר השתנו חייו לטובה. הכאב התפוגג, והוא היה מסוגל לשבת בתפילות הארוכות (3-4 שעות) בכנסייה ולצאת לטיולים רגליים. הפחד להתמכר לא הציף עוד את מוחו ומזגו השתפר.
אולם אז הגיעו אירוסיו והאולטימטום של הכנסייה. כיום הוא נוטל גלולת טרמדול ברוב הבקרים. האופיואיד מערפל לעתים את מוחו ומרדים אותו, אולם בלעדיו לא היה מסוגל לצלוח ארבע שעות ב"בית המפגש" המורמוני. הכאב המציק בגבו היה הופך אז למהלומות עזות המגיעות מבפנים.
הכנסייה המורמונית היא זרם חריג בנצרות שנוסד בתחילת המאה ה-19 במדינת ניו יורק על ידי ג'וזף סמית, שטען כי אלוהים גילה לו את מיקומם של לוחות זהב וכיצד לתרגם אותם. תוצר המאמץ הזה הוא "ספר המורמוני". הכנסייה מאמינה כי אחרי האירועים המתוארים בברית החדשה קם ישו לתחיה באמריקה, שם חיו בין השאר צאצאי ממלכת יהודה שברחו עד ליבשת שמעבר לאטלנטי, כביכול, בעקבות חורבן בית ראשון. בין שאר חובות ואיסורים, מתנזרים מורמונים מחומרים המשנים את התודעה - לא רק סמים ואלכוהול אלא גם משקאות המכילים קפאין - קפה, תה ומשקאות קלים רבים.
ראשי הכנסייה נמנעו במשך זמן רב מלהתייחס למאמץ להתיר את השימוש בתרופות-מבוססות מריחואנה, אולם לאחרונה התייצבו לצד "ההתאחדות הרפואית של יוטה", ארגון רופאים אחד במדינה המתנגד ליוזמה. הכנסייה הזהירה כי יוזמת המריחואנה המוצעת ביוטה "תסכן את בריאותן ושלומן של קהילות ביוטה". חודש לאחר מכן יצאו ראשי הכנסייה בהכרזה חדשה, המציינת בעיות שייגרמו כביכול לאנשי אכיפת חוק כתוצאה מן ההצעה. מהיתר למי שרוצה לעשן להנאתו אפשר לשכוח
אלא ששני שליש מבוחרי יוטה - מדינה שהמורמונים מונים בה למעלה משישים אחוזים מן האוכלוסייה - תומכים בהתרת השימוש בצמח המרפא. ובריאן סטול? הוא קרא קטע מכתבי הקודש המורמוניים, בו מסופר כיצד בתקופה מסוימת "היתה קדחת בארץ ואנשים מתו, אולם לא רבים כל-כך בזכות הצמחים והשורשים שהכין אלוהים להסיר את המחלות". סטול חייך ואמר: "זה בדיוק העניין. המריחואנה היא מתנה מאלוהים".