לפני שמייקל מור קודם לעמדת השוטר מס' 1 במשטרת לוס אנג'לס ביוני האחרון, הוא יצא לפרישה קצרה ויוצאת דופן עד מאד. הוא עזב את תפקידו כראש מחלקת המבצעים לשבועות ספורים בלבד לפני ששב לשורות כחולי המדים באותו תפקיד ובאותו שכר.
"אתם יכולים לקרוא לזה תזמון חשוד" - או לומר שמדובר בתוכנית בעייתית. מפקד משטרת ל.א. מייקל מור (צילום: ג'ף גריצ'ן, אורנג' קאונטי רג'יסטר)
אז מה הועילו חכמים בתקנתם? ובכן, החכם הזה גרף תשלום של 1.27 מיליון דולר בכספי פנסיה, שאלמלא התרגיל היה צריך להמשיך להמתין לקבלת מענק הפרישה שלו. מור קיבל את הכסף הודות לתוכנית שנויה במחלוקת המכונה "תוכנית אופציית הפרישה הדחויה" (Deferred Retirement Option Plan, או בקיצור DROP), המשלם לותיקים במשטרה ובכוחות הכיבוי את הפנסיות שלהם, בנוסף למשכורת, במהלך חמש שנות שירותם האחרונות.
תשלומי הפנסיה המיוחדים האלה נכנסים לחשבון מיוחד אותו מקבל העובד בתום חמש השנים, כל עוד הם פורשים רשמית. מור אמר בראיון שהתוכנית שיפרוש ואז ישוב כמעט מיד לעבודה הוצעה על ידי מפקד המשטרה הקודם צ'ארלי בק ואושרה על ידי ראש העיר אריק גארסטי. מספר חודשים לאחר ששב לעבודה, גארסטי מינה את השוטר המוערך, בעל ותק של 36 שנות שירות, למפקד המשטרה הבא.
היות שמפקדי המשטרה והכבאים מנועים מלהשתתף ב-DROP, אילו היה מור מקודם לפני שפרש הוא היה נאלץ לוותר על ה-1.27 מיליון דולר כדי להתמנות לתפקיד. מספר מפקדים בשני הכוחות - כולל המפקד הקודם בק - איבדו את תשלומי ה-DROP שלהם בדרך זו. מאז החלה התוכנית ניצלו אותה 51 קצינים בכירים עם המלה "צ'יף" בתואר התפקיד האחרון שלהם (משנה למפקד, עוזר למפקד וכו'). שישה מאלה גרפו תשלום חד-פעמי של מיליון דולר או יותר עם פרישתם.
עדיין יש לתוכנית הבעייתית תומכים. אחד מהם הוא עדיין ראש העירייה. אריק גארסטי (צילום: Shutterstock.com)
מור אומר שכאשר הסכים לפרוש ולחזור לעבודה כראש מחלקת מבצעים, הוא לא ידע שיקודם לראשות המשטרה. באותו זמן בק טרם הכריז על כוונתו לעזוב, וכשעשה זאת היה רמ"ח המבצעים מור רק אחד מתוך מספר מועמדים לתפקיד. "אתה יכול לקרוא לזה תזמון חשוד, אבל לא תכננתי את זה ככה", אמר מור, שהוחזר לתפקידו תוך זמן קצר כל-כך באמצעות הליך המכונה The bounce, המאפשר למפקד המשטרה להחזיר לתפקיד קצין שפרש ושכישוריו נקבעים כחסרי-תחליף.
לוס אנג'לס אימצה את תוכנית ה-DROP ב-2001 כאמצעי לשמר בכירים ולסייע לו לתכנן החלפה באמצעות ידיעה מראש מתי אנשים מתכוונים לפרוש. עם זאת, ערים רבות בארה"ב כבר ניסו ונטשו את התוכנית בשל עלויותיה הגבוהות. ראש העיר לשעבר ריצ'ארד ריורדן, שהעביר את התוכנית, הודה מאז בטעותו. אולם לתוכנית נשארו גם תומכים, ואחד מהם הוא ראש העיר גארסטי.
