מותו של הסנטור ג'ון מקיין הלילה (שבת), הביא להספדים רבים מפי בכירים מכל קצוות הקשת הפוליטית. "הסימפטיה והכבוד שלי מופנים למשפחתו של הסנטור ג'ון מקיין", אמר הנשיא דונלד טראמפ בעקבות מותו של מקיין, אחד המבקרים הבולטים נגד הנשיא מתוך המפלגה הרפובלקנית.

חבר מפלגתו, הסנטור מיץ מקונל ספד למקיין ואמר כי "היום הוא יום עצוב מאוד לסנאט ולאומה שלנו. אליין ואני מצטרפים לכל האמריקנים שאבלים את אובדנו של חברנו היקר והקולגה, סנטור ג'ון מקיין". הוא הוסיף כי חייו של מקיין היו דוגמא לפטריוטיזם ולהקרבה עצמית.

הסנטור פול ראיין אמר כי "ארצנו איבדה גיבור מלחמה מעוטר. ג'ון מקיין היה ענק - לא רק בזכות הדברים שהשיג, אלא בזכות מי שהוא היה והדברים שהוא נלחם עליהם כל חייו". הוא הוסיף כי מקיין הציב קודם את העקרונות, ורק אחר כך את הפוליטיקה, ואת המדינה לפני העצמי.

הנשיא לשעבר ברק אובמה, שניצח בשנת 2008 את מקיין בבחירות לבית הלבן אמר כי השניים, הוא וג'ון, היו בני דורות שונים, באו מרקעים שונים לחלוטין והתחרו ברמות הפוליטיות הגבוהות ביותר. "עם זאת, למרות כל השוני בינינו, חלקנו דבר משותף - נאמנות למשהו גבוה יותר: הערכים עליהם נאבקו דורות של אמריקנים ושל מהגרים. ראינו את המדינה כמקום שבו הכל אפשרי".

סגן הנשיא לשעבר, ג'ו ביידן, ספד למקיין ואמר כי "חייו היו הוכחה שישנן אמיתות שנכונות כל הזמן. אופי, אומץ, יושרה, כבוד. ג'ון מקיין הותיר צל גדול. ההשפעה שלו על אמריקה לא הסתיימה, והיא אפילו לא קרובה לכך."

גם הנשיא לשעבר ג'ורג' וו. בוש ספד למקיין ואמר כי "ישנם חיים כלכך עשירים, שקשה לדמיין שהם מסתיימים. ג'ון מקיין היה אדם של אמונה פנימית חזקה, ופטריוט מהסוג הגבוה ביותר. הוא היה משרת ציבור במסורת הטובה ביותר של ארצנו. עבורי, הוא היה חבר שאליו אתגעגע מאוד".

ההודעה על מותו של מקיין באה יום לאחר שהודיע כי לא יקבל עוד טיפולים למחלת הסרטן בה נאבק בשנה האחרונה. מקיין הודיע על מחלתו ביולי אשתקד, לאחר שעבר ניתוח להסרת קריש דם שנבע מגידול במוחו. הוא דיווח כי יעבור טיפולי כימותרפיה והקרנות ובמקביל ימשיך בעבודתו כסנאטור מטעם מדינת אריזונה. מקיין הותיר אחריו אישה, רעייתו השנייה סינדי, ושבעה ילדים.

למרות השוני, חלקו משהו משותף. מקיין עם אובמה

מקיין נולד בבסיס צוללות בפנמה למשפחה עם שורשים ענפים בצי האמריקאי. בבגרותו המשיך את דרך אביו וסבו ולמד באקדמיית הצי הימי באנאפוליס. מאוחר יותר סיים קורס טיס ושירת כטייס ומדריך טיסה בצי, וב-1967 גויס לשירות בוייטנאם. במהלך שירותו נפצע מספר פעמים וב-1968 נשבה על ידי חיילי צפון וייטנאם. למרות שהוצע לו להשתחרר מהשבי עקב ייחוסו המשפחתי, סרב מקיין לשחרור אלא אם כל השבויים ישוחררו יחד עמו. סירובו הוביל להשארתו בשבי עד חתימת הסכם הפסקת האש ב-1974.

אחרי מספר שנים בעסקי המשפחה ונישואין לאחת מיורשות אימפריית באדווייזר, הצטרף מקיין לחיים הפוליטיים וב-1982 נבחר כחבר קונגרס מטעם המחוז בו התגורר באריזונה. לאחר כהונה אחת בלבד החליט להתמודד על מקום בסנאט מטעם המדינה הדרומית, עם פרישתו של הסנאטור הוותיק בארי גולדווטר, וניצח. הוא כיהן ברציפות בתפקיד מאז 1987 ונחשב לאחד הסנאטורים הבכירים והמוערכים של המפלגה הרפובליקנית. בחודשים האחרונים המשיך לכהן כיושב ראש ועדת הכוחות המזוינים של הסנאט למרות מחלתו.

מקיין התקדם לשורה הראשונה של המפלגה כשנבחר למועמד מטעמה לנשיאות בבחירות 2008, אז התמודד נגד סנאטור צעיר אך כריזמטי במיוחד מאילינוי בשם ברק אובמה. מקיין בחר כסגניתו הפוטנציאלית את מושלת אלסקה דאז שרה פיילין במהלך שזכה לביקורות נרחבות עקב דמותה הלא מרשימה והבורות שהפגינה בשלל סוגיות במהלך הקמפיין.