Strike Hard: אסי וידאל הולך הכי רחוק והכי חזק שיש עם אלבום חדש

כשאנחנו צעירים אנחנו לא מפסיקים לחלום על מה נהיה כשנגדל. רוב החלומות נעלמים או משתנים עם השנים, עבור אסי וידאל החלום היה ונשאר אותו חלום. וידאל חלם מאז ומתמיד להוציא אלבום עם המוזיקה שלו שתרעיד את רחבות הריקודים, "כשכל הילדים קנו ממתקים בהפסקה, אני הייתי חוסך וקונה קלטות ודיסקים".

אסי וידאל, שם מלא אסף ואנונו, דיג'יי ומפיק מוזיקלי בעשרים השנים האחרונות, מוציא בימים אלו את אלבומו השלישי "Strike Hard"- הכה חזק. את האלבום ניתן יהיה למצוא בחנויות החל מה-9 בספטמבר ולהאזין לו באתר של אסי, www.asividal.com וברשתות החברתיות. "הכוונה מבחינתי הייתה ללכת בכל הכוח על מה שאני רוצה ליצור, מה שאני אוהב מבלי לפחד ממה שיגידו, בלי להתייחס למה שפופולרי". 

ארבע שנים לקח לוידאל לצאת עם האלבום החדש שמיועד לרחבות הריקודים ומכיל עשרה קטעים, רובם אינסטרומנטליים. הקטעים נעים בין מגוון רב של סגנונות מוזיקה אלקטרונית לריקודים שאהובים על וידאל בהם טכנו, אלקטרו, האוס וטארנס. רוב המוסיקה היא אלקטרונית אבל ניתן למצוא באלבום גם שירה וכלי הקשה. "אני לא מתחסד ולא פונה למיינסטרים. המקצבים שלי חזקים עם סאונדים ומלודיות שמושפעות מהטראנס הפסיכודאלי", מסביר וידאל.

וידאל נולד בישראל. כשהיה נער הוא נמשך למוזיקה האלקטרונית ולמקצבים שונים. הוא החל לצבור ידע רב במוזיקה וגמע כל הרכב, כל אלבום או דיסק חדש שיצא, בעיקר דאנס, טכנו וטראנס, "הייתי מקשיב הרבה ל'פרודיג'י' ול'כימיקל ברודרס'. הם בעצם נתנו לי השראה ליצור מוזיקה אלקטרונית. הייתי מקליט שירים מהרדיו על קלטות וכך יצרתי את המיקסים הראשונים שלי כדיג'יי".

בגיל מוקדם הוא החל לתקלט במסיבות כיתה ומשם המשיך לתקלט במועדונים, מסיבות טבע ופסטיבלים, "התחלתי לשחק עם סינטיסייזרים ופטיפונים והתאהבתי ברעיון של ליצור מוזיקה ולהרקיד אנשים". האהבה שלו למקצוע הלכה והתעצמה, אבל רק לאחר הצבא כשזכה בתחרות דיג'יי מקומית הוא החליט שהחלום שלו והאהבה שלו יכולים לעלות שלב, ולהפוך לקריירה שלו. "אני חי כדי לגרום לאנשים להרגיש את המוזיקה, לרקוד, להתלהב. הרגע הזה שאני מסתכל על הקהל ורואה פרצופים מחייכים, ידיים מונפות באוויר, כשיש אווירה של התלהבות במועדון ואני יודע שהמוזיקה עובדת, זה שווה הכל מבחינתי". 

עם ההבנה הזו הוא נרשם ללימודי מוסיקה והפקה. במהלך הלימודים, המשיך וידאל להופיע במועדונים באילת ובתל אביב בציפייה לסיים את הלימודים, ולבצע מהלך אמיץ שעתיד לשנות את חייו. לפני מספר שנים הוא סיים ללמוד, עלה על המטוס ועבר להתגורר בלוס אנג'לס.

כמו בכל סיפור הצלחה, גם בסיפור הזה וידאל נתקל בקשיים. במשך שנתיים הוא פנה עם החומרים שלו לכמה חברות הפקה וחברות תקליטים, נפגש עם מנהלי אמנים שונים, אך לא הצליח לעניין אותם בכדי שיעזרו לו להוציא את המוזיקה שלו לעולם, "זה כמעט שבר אותי. הבנתי שאם אני אחכה שמישהו יגלה את הכישרון שלי זה יכול לקחת שנים או לא לקרות בכלל. האמנתי בעצמי וזה גרם לי לא לוותר". 

וידאל החליט להגשים את החלום שלו בעצמו. הוא פתח חברת תקליטים, "ריינו סטאר", והחל להוציא את המוזיקה שלו לחנויות. "בהתחלה אפילו את עטיפות התקליטים עיצבתי בעצמי כדי לחסוך בהוצאות. רק אחר כך יותר ויותר החלו להתעניין במוזיקה שלי. אמנים פנו אליי ושכרו אותי לעשות להם רמיקס. ידעתי שעשיתי את הצעד הנכון". 

מאז עברו יותר משמונה שנים. לצד החברה שהקים הוא ממשיך כל הזמן לתקלט, "בדרך כלל לפני הופעה אני מכין את המוזיקה שאני הולך לנגן. זה מורכב ממוסיקה חדשה, להיטי רחבות עכשוויים, רמיקסים חדשים וגם תמיד אני אוהב לנגן קלאסיקות מועדונים שאנשים מכירים מהעבר. מדי פעם אני מרשה לעצמי לזרום עם הקהל. אם אני רואה שהם מגיבים יותר לסגנון מסוים או שיר ספציפי אני אשתדל לנגן יותר דברים באותו סגנון". 

וידאל הספיק בזמן הזה גם להנחות פעמיים בחודש תוכנית רדיו שנקראת "אלקטרו קלאב" בה הוא ניגן את המוזיקה שהוא הכי אוהב. באותה שנה, 2010, הוא גם הוציא את האלבום הראשון שלו, "חזון של אהבה אלקטרונית". האלבום אמנם לא קיבל מספיק חשיפה, אבל וידאל המשיך לחלום. הוא הוציא סינגלים עצמאיים של מוזיקה מקורית שלו ושל אמנים שאהב תוך שהוא משלב בהם סגנון אלקטרו, טכנו והאוס. 

בשנת 2012 החל לעבוד עם זמרת אוסטרלית בשם ראלפי והופיע עימה בברים ומועדונים בלוס אנג'לס והסביבה, "היא אהבה את הרמיקס שעשיתי לשיר שלה שנקרא 'דיסקו', אז החלטנו להקליט שיר יחד ובנינו מופע שמורכב משירים מוכרים אבל בעיבוד אלקטרוני למועדונים".

לאחר מכן, העסק החל לשגשג, "ב- 2014 קיבלתי הצעה מחברת ניהול אמנים להכין רמיקסים לכמה מהאמנים שלהם, ככה התחלתי לעבוד עם הזמרת קאנדיבוי. הפקתי לה מספר שירים באלבום שלה, והוצאתי רמיקסים לשירים תחת הלייבל שלי". וידאל חבר גם לזמר פלאמן ויחד הם יצרו קטע שנקרא 'פרידום', "הרבה תקליטנים אהבו אותו וניגנו אותו בסטים שלהם", אומר וידאל.

וידאל לא נח על זרי דפנה והמשיך לעבוד. ב- 2017 הוא הוציא מיני אלבום, חמישה קטעי מוזיקה בשם 'ריקוד האש'. האלבום קיבל חשיפה רבה ומשך אליו תשומת לב בינלאומית. עכשיו, לאחר ארבע שנות עבודה קשות האלבום המלא יוצא לאור, "זה בטח לא הכי טוב שאני יכול אבל אני לומד לשפוט את עצמי פחות, ולהבין שיצירת אומנות אף פעם לא מושלמת. צריך באיזה שלב לשחרר ולתת לאחרים להעריך את היצירה". האלבום משלב בתוכו כלי הקשה ים תיכוניים כמו דרבוקה, מקצבים של מוזיקה מרוקאית וקולות רקע בסגנון מזרחי עם סאונדים אלקטרוניים מז’אנר ההאוס והטראנס.  

וידאל שואף שהאלבום ימשיך להצליח ושיזכה להופיע עימו בפסטיבלים ובמועדונים ברחבי העולם, "גם אם זה לא יקרה עם האלבום הזה זה לא יעצור אותי". מבחינתו הוא כבר חולם על הצעדים הבאים, להמשיך להוציא קטעי מוזיקה חדשים על חלקם הוא כבר עובד בימים אלו עם דיגיי' שי סילבר. את כל היצירות ניתן יהיה לשמוע בקרוב בפרופיל הסאונד קלאוד שלו. 

פעם בחודש בלוס אנג'לס הוא חובר לדיגיי' נטלי ואחרים בליין מסיבות ההאוס. בליין המסיבות הישראליות של ליאור גוב הוא מתקלט, משמיע טעימות מהאלבום החדש ואף השמעות בכורה מהמוסיקה החדשה עליה הוא ממשיך לעבוד כל הזמן. במסיבת ראש השנה, שתערך ב-8 בספטמבר, יעלה אסי עם סט חגיגי, השמעת בכורה של האלבום החדש. תוכנית הרדיו שלו 'אלקטרו קלאב' ממשיכה לשגשג וכבר עברה את רף מיליון המאזינים, "כמו שאמרו 'דאפט פאנק' בשיר המוכר: העבודה שלנו אף פעם לא נגמרת. אני אסיר תודה על מה שיש לי וחושב שיש לי הרבה מזל. מוסיקה, יצירה והופעות זו לא עבודה מבחינתי, זה סגנון החיים שלי". מהנער שרק חלם וקיבל תשובות שליליות, הפך וידאל לסיפור הצלחה, לחלום שהתגשם. "מבחינתי זו מטרת החיים ובשביל זה נוצרתי. אני שם את כל כולי במה שאני עושה".