יממה לאחר שפורסם מאמר הדעה בעיתון ה"ניו יורק טיימס", שנכתב ע"י בכיר אנונימי בתוך הבית הלבן, בארה"ב כולה ממשיכים לעסוק בתוכנו. הנשיא טראמפ ביטל לחלוטין את תוכן הטור ואף דורש מהעיתון לחשוף את זהות הכותב בגלל "סיבות של ביטחון לאומי". מערכת החדשות "היברו ניוז" מציגה בפניכם את המאמר במלואו, בתרגום לעברית, וללא כל ניתוחים והקשרים כדי שתוכלו לעיין בכתוב לפי כוונת המחבר.
נשיא ארצות הברית, דונאלד טראמפ, ומאמר הדעה שפורסם בניו יורק טיימס (צילום: AP / ניו יורק טיימס)
"הנשיאות של הנשיא טראמפ ניצבת מול מבחן שונה מכל מבחן שניצב מול מנהיג אמריקאי בתקופה המודרנית. זה לא רק האיום שמגיע מהתובע המיוחד. וגם לא העובדה שהמדינה מפולגת באופן קיצוני בשל מנהיגותו של טראמפ. ואפילו לא העובדה שהמפלגה שלו עלולה להפסיד את בית הנבחרים למפלגה שרוצה להפילו".
"הדילמה, שאותה הנשיא לא מצליח להבין בצורה מלאה, היא שרבים מהבכירים בממשל שלו פועלים בקפדנות מפנים כדי לתסכל חלקים מהאג'נדה והנטיות שלו. אני יודע, אני אחד מהם".
"לשם הבהרה, ההתנגדות שלנו אינה ה'ההתנגדות' של השמאל. אנחנו חפצים בהצלחת הממשל וחושבים שהמדיניות שלו כבר הובילו את ארה"ב להיות בטוחה יותר ובעלת שגשוג. אבל אנו מאמינים שהתפקיד העיקרי שלנו הוא בעבור המדינה, והנשיא ממשיך להתנהג בצורה שמזיקה לבריאות הרפובליקה".
"זו הסיבה שרבים ממינויו הבטיחו לשמר את המוסדות הדמוקרטים שלנו ובו בזמן לסכל את היצרים היותר מוטעים של מר טראמפ, עד אשר הוא כבר לא יהיה בתפקיד".
"שורש הבעיה היא חוסר המוסריות של הנשיא. כל מי שעובד איתו יודע שאינו מעוגן בעקרונות כלשהם המסייעים לו בקבלת החלטות. חרף העובדה שנבחר כרפובליקני, הנשיא מראה מעט מאוד זיקה לעקרונות שמרניים: חופש הדעה, חופש השוק ואנשים חופשיים. במקרה הטוב ביותר, הוא העלה את עקרונות אלה בנסיבות מתוסרטות. במקרה הגרוע, הוא תקף אותם באופן ישיר".
"מעבר לעובדה ששיווק את הרעיון שהתקשורת היא 'אויב העם', היצרים של הנשיא טראמפ הם לרוב אנטי-סחר ואנטי-דמוקרטיה. אל תבינו אותי לא נכון. ישנן נקודות אור שהסיקור הכמעט תמיד שלילי לא מסקר: דה-רגולציה יעילה, רפורמת מס היסטורית, צבא חסון ובריא ועוד".
"אך הצלחות אלה הגיעו למרות, ולא בזכות, סגנון המנהיגות של הנשיא, שהוא פזיז, לעומתי, קטנוני ולא יעיל".
"מהבית הלבן ועד מחלקות וסוכנויות בתוך הרשות המבצעת, בכירים יודו באופן פרטי על חוסר האמונה מדבריו ופעילותו של מפקד הכוחות המזוינים. רובם עובדים כדי לבודד את הפעילות שלהם מהגחמנות שלו".
"פגישות עמו סוטות מהנושא ויורדות מהפסים, הוא מדבר בטרוף והאימפולסיביות שלו מובילה להחלטות נמהרות ולא מבוססות, ולעיתים חסרות אחריות, שאותן צריך לתקן בדיעבד".
"'אין שום דרך לדעת אם הוא ישנה את דעתו מרגע אחד לשני', התלונן בכיר בפניי לאחר שיצא מפגישה בחדר הסגלגל בו הנשיא התהפך בדעתו על מדיניות חשובה ביותר שאותה קבע שבוע קודם לכן".
"ההתנהגות הבלתי יציבה הייתה מדאיגה יותר לו לא היו קיימים הגיבורים השקטים ברחבי הבית הלבן. חלק מעוזריו הפכו למרושעים ע"י התקשורת. אך במסגרת פרטית, הם עשו מאמצים גדולים כדי להכיל החלטות גרועות בתוך הבית הלבן, אך ברור שהם לא תמיד מצליחים".
"זה אולי נחמה קלה בתקופה של כאוס, אך אמריקאים צריכים לדעת שישנם מבוגרים בחדר. אנחנו מזהים לחלוטין את אשר מתרחש. ואנחנו מנסים לעשות את מה שנכון גם כאשר דונאלד טראמפ לא יעשה זאת. התוצאה היא נשיאות בעלת שני נתיבים".
"למשל, מדיניות החוץ: באופן פומבי ופרטי, הנשיא טראמפ הראה חיבה כלפי אוטוקרטים ודיקטטורים, כמו הנשיא ולדימיר פוטין מרוסיה ומנהיג צפון קוריאה, קים ג'ונג און, ומראה מעט מאוד הערכה אמיתית כלפי הקשרים שלנו אל מדיניות בעלות צורת חשיבה דומה".
"בוחנים פיקחים שמו לב ששאר הממשל פועל בנתיב אחר לגמרי, בו מדינות כמו רוסיה זוכות לגינוי על התערבות ומקבלת עונש בהתאם, ובו מתייחסים אל בנות הברית ברחבי העולם כאל עמיתים, ולא לועגים להם כאל יריבים".
"עם רוסיה, למשל, הנשיא נרתע לסלק רבים ממרגליו של מר פוטין כעונש בעבור הרעלת מרגל רוסי לשעבר בבריטניה. הוא התלונן במשך שבועות ארוכים שיועציו הבכירים דחקו אותו לפינה בה נאלץ להתעמת עם רוסיה, ואף הביע תסכול שארצות הברית ממשיכה להטיל סנקציות על המדינה בשל התנהגותה המושמצת. אך צוות הביטחון הלאומי שלו ידע היטב שצריך לנקוט בפעולות ולהכריח את מוסקבה להיות אחראית".
"לא מדובר בפעילות של מה שנקרא 'דיפ סטייט', אלא העבודה של מדינה יציבה".
"בהתחשב בחוסר היציבות שרבים ראו, היו לחשושים מוקדמים מתוך הקבינט על החלת התיקון ה-25 לחוקה, דבר שהיה מתחיל תהליך מסובך של סילוק הנשיא. אבל אף אחד לא לא רצה לזרז משבר חוקתי. אז עכשיו נעשה את מה שנוכל כדי לכוון את הממשל לכיוון הנכון עד אשר, בדרך כזו או אחרת, זה ייגמר".
"החשש הגדול ביותר הוא לא מה שמר טראמפ עשה למוסד הנשיאות, אלא מה שאנחנו כאומה אפשרנו לו לעשות לנו. ירדנו לרמה נמוכה ביחד איתו ואפשרנו לשיח הלאומי שלנו להיות ללא נימוסים".
"הסנאטור ג'ון מקיין אמר את זה בצורה הטובה ביותר במכתב הפרידה שלו. כל האמריקאים צריכים להקדיש תשומת לב לדבריו ולנסות להשתחרר ממלכודת השבטיות, ותוך כדי לכוון לאיחוד באמצעות הערכים המשותפים שלנו והאהבה שלנו למדינה דגולה זו"
"אולי אין לנו עוד את הסנאטור מקיין, אך תמיד תהיה לנו את הדוגמה האישית שלו: כוכב הצפון של השבת הכבוד לחיים הציבורים ולשיח הלאומי שלנו. מר טראמפ אולי מפחד מאנשים מכובדים כאלה, אך אנחנו צריכים להעריץ אותם".
"ישנה התנגדות שקטה מתוך הממשל שבה אנשים בוחרים לשים את המדינה לפני הכל. אך השינוי המהותי האמיתי יקרה ע"י ההתעלות של האזרחים היום-יומיים מעל לפוליטיקה, תוך כדי ניסיון להושיט יד לעבר המפלגה השנייה ובמטרה להסיר את התוויות לטובת תווית אחת: אמריקאים".
