היו זמנים שבהם ציון "נכשל" (F) מארגון הרובאים הלאומי (NRA) היה גזר דין מוות למועמד לבית הנבחרים מחוץ לנפות מאד עירוניות. אולם כפי שמגלה כתבת הניו יורק טיימס מגי אסטור, היום המצב שונה. דמוקרטים רבים מעזים לרוץ בגלוי על מצע של הגבלת הזכות לנשק, ורבים מיריביהם הרפובליקנים נאלצים למתן את עמדתם בנושא או לפחות להתחזות לכך.

כך למשל בנפה השישית של קולורדו - הכוללת הן את בית הספר קולומביין בו נערך טבח בידי שני תלמידים, והן את העיירה אורורה בה נערך טבח בידי יורה באולם קולנוע. למרות היסטוריה עקובה מדם זו, במשך שמונה שנים לא הצליח איש להביס את מייק קופמן, המתהדר בציוני 100 (A) מה-NRA ויותר תרומות מהארגון מכל רפובליקני במדינה.

השנה, עם זאת, צפוי ג'ייסון קרואו, יוצא צבא הקורא לאסור על רובי סער, להגביל את הגישה למחסניות גדולות ולהרחיב את בדיקות הרקע למתן רישיון לנשק, לנצח את קופמן. סקר מסוף החודש שעבר הראה כי לקרואו יתרון בן תשע נקודות. קרואו גם גייס 1.6 מיליון דולר יותר מקופמן.

קרואו הוא רק אחד ממספר רב של דמוקרטים שרצים במפורש על הגבלת הזכות לנשק באופן שרובם לא היו מעזים לעשות בעבר. ישנה אפילו נפה אחת בפנסילבניה שבה מתגוששים שני המתמודדים על גלימת אביר הגבלת הנשק.

צייד, שירות קרבי בעיראק - אל תספרו לו שאתם צריכים רובה סער באזרחות. ג'ייסון קרואו (צילום: אתר הקמפיין)

חוקי הנשק ממשיכים להיות מניע חשוב עבור מיליוני בעלי זכות בחירה בארה"ב, ורפובליקנים עדיין משתמשים ב"הוא רוצה לקחת לכם את הרובים" במירוצים נגד דמוקרטים. על פי סקר גאלופ,  43 אחוז מן האמריקאים מתגוררים במשק בית שיש בו כלי ירי.

אולם בו בזמן, 61% תומכים בחוקי נשק נוקשים יותר. בכלל זה לא מעט בעלי נשק. התמיכה בבדיקות רקע אוניברסליות וחוקי "דגל אדום" (על פיהן ניתן להחרים זמנית נשק מאדם שעל פי קרוביו או אנשי אכיפת חוק מהווה סכנה מיידית לעצמו או לסביבתו) גבוהה עוד יותר. נתונים אלה נותנים לדמוקרטים לא מעטים את האומץ לקחת את הנושא לחזית הבמה.

חלק ניכר מן המועמדים המתמודדים בגלוי על נושא הנשק הן מועמדות. הארגון Everytown for Gun Safety, הממומן בעיקר על ידי המיליארד וראש עיריית ניו יורק לשעבר מייקל בלומברג. הארגון הביע תמיכה ב-196 מועמדות ומועמדים ברחבי ארה"ב, ביניהן למעלה מ-40 מתנדבות ב"אמהות דורשות פעולה לחוקי נשק הגיוניים" - זרוע השטח של "אבריטאון".

אחת מאלה היא אמבר גוסטפסון, שמתמודדת לסנאט של מדינת איווה הכפרית, מול יריב מכהן שהוא במקרה מנהיג הרוב רב העוצמה בסנאט, על מצע של בקרת נשק. היא הפכה מרפובליקנית לעצמאית ב-2008, ולדמוקרטית ב-2016, בעיקר בזכות עמדות המפלגה בנושאי נשק וביטוח בריאות. "אני בעלת נשק ואני אוהבת את התיקון השני לחוקה, אבל אני גם רוצה לדאוג שמי שלא צריך להיות עם נשק ביד לא ישיג אותו", היא אומרת.

"רוצה לדאוג שמי שלא צריך להיות עם נשק ביד לא ישיג אותו" אמבר גוסטפסון, איווה (מחוז 26 לסנאט המדינה, אם אתם במקרה שם)

קרואו מקולורדו, צייד ששירת בעיראק, אוהב להדגיש ש"השתמשתי בנשק קרבי והשתמשו בו נגדי. מעולם לא הייתי זקוק ל-M4 או ל-AR-15 כדי לצוד צבי, ברווז או ארנב", אמר קרואו והוסיף "וגם לא הייתי מזדקק לנשק כזה להגן על ביתי או משפחתי כאן בארה"ב".

דוברו של חבר הקונגרס המכהן קופמן כינה את ההגבלות על סוגים של מחסניות וכלי נשק "קיצוניות", אולם מיהר להוסיף כי קופמן תומך אף הוא בחוקי "דגל אדום" וסייע לנסח חוק שיספק מענקים פדרליים לתוכניות דגל-אדום במדינות השונות, וכן חוק להגביר את בטיחות הנשק בבתי הספר וסביבתם.

ישנם גם פוליטיקאים ששינו את עמדתם בנושא. חבר בית הנבחרים טים ריאן הוא דמוקרט מאוהיו שפעם נהנה מציון A מטעם ה-NRA וכיום מחזיק בגאווה לא פחותה בציון F. לאחר הטבח בלאס וגאס אשתקד תרם ריאן את כל התרומות הלא-מועטות שקיבל מן ה-NRA לארגון אבריטאון. גם חבר בית הנבחרים בריאן ממאסט מפלורידה שינה את עמדותיו לאחר הטבח בבית הספר בפארקלנד, וכמו עמיתו מאוהיו, עבר מציון A ל-F אצל ה-NRA.

מקור המימון של "כל עיירה למען בטיחות נשק". ראש עיריית ניו יורק לשעבר, מייקל בלומברג (צילום: גטי)

ב-2016, רק ארבעה מתוך 36 דמוקרטים שהתמודדו על מושב רפובליקני ונחשבו בעלי סיכויים להצליח כללו בקרת נשק במצע שלהם. השנה הנתון הוא 38 מתוך 59. גבי גיפורדס היא חברת בית הנבחרים מאריזונה, ששרדה ירייה בראשה לאחר ששרה פיילין, המועמדת לשעבר לסגנות הנשיאות, פרסמה את תמונתה בתוך כוונת של רובה. לאחר שפלאי הרפואה המודרנית דאגו שתשרוד, ייסדה גיפורדס ארגון להגבלת הגישה לנשק.

בווירג'יניה, אזור שמרני היסטורית בכל הנוגע לנשק, תמך ארגונה של גיפורדס ב-20 מועמדים במירוצים שונים אשתקד. 19 זכו. השנה מתוך קרוב לעשרה מועמדים הנתמכים על ידי הארגון, כולם עדיין תחרותיים שעות לפני פתיחת הקלפיות.