לפני כחודש התחלתי לצפות בסדרה "בית הקלפים". לקח לי זמן ל"התניע" את אהבתי לסדרה, אבל אני בהספק לא רע. תוך חודש הגעתי לעונה החמישית. לא בחירות, כן בחירות, פיטורים, מחאות, טרור, פחד, אי סדר, אי וודאות. הכל קיים בימים אלו גם במציאות הישראלית.
כן, הסדרה המשיכה לעניין אותי, והרגשתי לקראת סוף העונה הרביעית שאני נשאבת יותר ויותר, אבל לא בגלל הסדרה עצמה, אלא דווקא בגלל האירועים בישראל. אני לא הראשונה ולא האחרונה שמדמיינת לעצמה תיאוריות קונספירצייה על מלחמות שלא לצורך שמטרתן להשאיר לכאורה את משפחת נתניהו בשלטון. יש שיגידו שאלו המדמיינים לעצמם תיאוריות כאלו הם הזויים ולא חיים במציאות. הגיוני? הרי איך יכול להיות מצב, כמו בסדרה, שהעומד בראש מדינה, שנבחר באופן דמוקרטי ישים את טובתו שלו ושל משפחתו ואת מלוכתו במקום טובת האנשים אותם הוא אמור לשרת? מצב לא הגיוני, לא מציאותי. נכון, אבל בואו לרגע נדמיין ונפליג למחוזות הקונספירציה. לדמיין הרי תמיד מותר.
ראש הממשלה נתניהו ורעייתו שרה (צילום: AP / נטפליקס)
אחרי לא מעט תכנונים, תחכום, חוכמה, ותככנות טובה הצליח בעונה הרביעית הדמות הראשית בסדרה, פרנסיס "פרנק" ג'יי אנדרווד (קווין ספייסי) לנכס לעצמו את תפקיד נשיא ארה"ב אחרי שהיה רק חבר קונגרס שדחקו אותו לשוליים. בסוף העונה הרביעית הוא כבר צריך להתמודד על אהבת הקהל ולזכות בתואר הנשיא שוב בבחירות דמוקרטיות. איך עושה זאת נשיא מכהן? אנדרווד, יחד עם האישה שלצידו, או יותר נכון המנוע שמזיז הכל, קלייר אנדרווד, מבינים שהם חייבים ללכת עד הסוף כדי להישאר בכס. הם זוממים להתחבר למהות האנושיות, רק היא תוכל להצילם מהמועמדים האחרים. הם מתחברים לתמצית הקיום הבסיסי האנושי ביותר- הפחד. יחד, הם מנהלים את עולם הפחדים האמריקאי כשהם נעים בין מלחמה נגד טרור מבית וטרור מבחוץ. אגב, טרור שאולי היה קיים עוד קודם לכן, אבל הם מנהלים אותו ובהצלחה רבה. הם מחליטים מתי לעורר אותו, מתי להציג אותו לציבור, איך להציג אותו, ואת המושיעים והגיבורים הגדולים של האומה ה"חופשייה" בעולם ששבויה למעשה במוחם הגאוני. אין ספק אותי הם קנו. אם הייתי צריכה להצביע, ככל הנראה הייתי משלשלת בקלפי את הקלף שלהם. אם הם כל כך מוצלחים בלנהל את דעת הקהל האמריקאי, הרי הם יכולים לנהל גם ראשי מדינות לטובת ארה"ב. הבעיה היא שלרוב הם מנהלים את ארצות הברית הגדולה לא על פי טובת המדינה אלא על פי טובתם, או כמו שאומרים- המדינה היא בעצם הם.
בעונה החמישית, הם ממשיכים באותו קו מנחה. הם אפילו בדים מתקפת טרור בארה"ב. הם מעוררים מלחמה ב- ICO המקבילה לארגון הטרור ISIS, בזמן מערכת בחירות לחוצה וצמודה מול המועמד הרפובליקאי, שלרגע הצליח להעפיל עליהם, אבל הם מצליחים לסכל את החלפתם בתרגיל פוליטי מצוין, ושו משתמשים ברטוריקת ההפחדה. כמו שהם אומרים "הבית הלבן- זה הבית שלהם!" פרשות השחיתות המתגלות שאנדרווד חשוד בהן ומתחילות לצוף, הן רק הטריגר שלהם להגביר את אפקט הפחד.
מתוך הסדרה "בית הקלפים" (צילום: נטפליקס)
עכשיו, בואו נפליג לפוליטיקה הישראלית המדומיינת. בחודש שעבר, הסלמה בדרום ישראל. צה''ל חיסל בכיר ושישה פעילים בזרוע הצבאית בחמאס. האירוע מגביר את המתח בדרום ישראל, שבין כה וכה חווה ימים לא פשוטים, או נכון יותר, שנים לא פשוטות בהתמודדות עם טרור הטילים ולאחרונה טרור העפיפונים, להם עוד לא נמצאה כיפת ברזל. קודם לכן, תושבי הדרום דרשו תגובה ופתרון לסבלם, אך קולם לא נשמע. לפתע, פעולה צבאית שמעוררת את האש ואת תגובת הנגד משני הצדדים. אז נכון, זה לא משהו שאפשר היה לצפות. כוח צה"ל שייכנס לפעילות ויתגלה בדרך, גיבור אמיץ שנהרג, סא"ל מ'. המציאות הקשה והנוראה מכל מתרחשת שלא באשמת אף אחד. זה הזמן שהפוליטיקה, משני הצדדים, יכולה לנצל את המצב. ברקע הרחשושים וההאשמות על פרשת צוללות ועוד פרשיות שונות ומשונות.
הסלמה בדרום, רקטות ללא הפסקה, שוב לחימה בשטח אזרחי בישראל, שוב תושבים בדרום מגוייסים. שקט, הפסקת אש. השותפות הקואליציוניות מאיימות בהתפטרות ובחירות, לא פשוט לנתניהו באותם ימים. שרי הקבינט טוענים שאילצו אותם להפסקת האש. שר הביטחון, אביגדור ליברמן, מתפטר. כך נגמרת המערכה, בדרום זועמים, פרשיות שונות נדחקות הצידה מעין הציבור. בעיתות מלחמה וענייני ביטחון חשוב מנהיג חזק שיתווה את הדרך. נתניהו, פוליטיקאי מנוסה, מצליח יותר מכל יריביו להתעלות ולקטוף לכאורה את הפירות.
ממשיכים הלאה. הבחירות נדחות, לפחות בינתיים. שוב חקירות משפחת נתניהו, שוב האשמות, חשדות שמעלים את ההילוך גם בעניין הגברת הראשונה. פתאום, מחאה חדשה-ישנה, מחאה מוצדקת, מחאת הנשים שקוראות לוועדת חקירה נגד האלימות בנשים. הצעת חוק של האופוזיציה לוועדת חקירה נדחית. נשות הקואליציה ובראשם גם ראש הממשלה מסכלים את המהלך ואת הניסיון להפלת הממשלה. הסיבה על פני השטח: משמעת קואליציונית. הסיבה מתחת לפני השטח: התזמון לא מתאים, צריך תזמון טוב יותר שישים את ראש הממשלה ואת הגברת הראשונה כאלו שיזמו, הצילו וסללו את הדרך למען המאבק. הכל כמובן, לכאורה. הזמן יגיע, אחרי שאשת ראש הממשלה תקדם את העניין, לאחר שתבקר במעון נשים מוכות ואפילו תבקר את מעללי שותפה לחיים על שלא קידם את הוועדה. היא תגיד שהיא לא עוקבת אבל לדעתה הוא לא היה מודע. הדבר חשוב מדי וצריך למצוא פתרון לתופעה הנוראה. אכן, כך יקרה. נתניהו עוד יהלום בשריו וידרוש את קידום החקיקה והוועדה וידרוש ניצול מירבי של התקציבים. הכל בזמן הנכון, כשהקרקע תהיה מספיק מוכנה לכך.
מחאות וזעקות נשים והפגנות הן לא בהכרח משהו רע. הן יכולות לתרום להתפתחות ולקידום בין אם של חוקים, וועדות, ובין אם של מי שירצה לחתום על ההישג. מחאה גדולה של נשים במקום מרכזי בישראל והצטרפות של נשים ישראליות בכל העולם יכול להיות דבר מבורך. ראש הממשלה מתייצב לדגל, הוא יביא לפתרון לא רק לקורבן אלא גם למבצע הפשע. "זהו טרור לכל דבר!" יצהיר.
לא עובר רגע דל בישראל, וכבר שוב הישג בטחוני מבצע "מגן צפוני" שמגיע בתזמון מדויק בצל המלצות המשטרה בתיק 4000, המלצה להעמיד לדין את ראש הממשלה. ניצחון גדול לישראל. גילוי מנהרות התקפיות בצפון ומבצע לסיכול חדירת מחבלים. תרחיש נוראי שבו חיזבאללה חודר לישראל, תושבי הצפון הופכים לבני ערובה ולמגן אנושי של החיזבאללה. אין ספק שכל מי ששומע את התרחיש, ואת סיכולו, מבין כמה חשוב שמי שעומד בראש יהיה נחוש וחזק וישמור עלינו מכל רע. הדיווחים בערוצי החיזבאללה מעלים תהייה על התזמון של המבצע שכן מבחינתם שרר שקט באזור, הם טוענים כי מדובר בתרגיל פוליטי. יש גם כמה הזויים בישראל שמעלים את ההשערה הזו. אנחנו יודעים שמדובר בסכנת חיים ממש, וזאת למרות שגם בכירים לשעבר במחלקת הביטחון מתחו ביקורת. שלא תטעו, הביקורת שלהם היא לא על המבצע עצמו אלא על פרסומו, על חשיפתו לאמצעי התקשורת ולקהל הרחב.
ראש הממשלה, נתניהו, בצפון (צילום: קובי גדעון, לע"מ)
ישנם כאלו שאף סברו כי מדובר במבצע אכן חשוב מאוד, אבל למען השקט והביטחון של החיילים בשטח לא היה צורך להוציא את הכביסה החוצה שכולם יראו, ולייצר הפחדה מיותרת. יש שהעלו שההפחדה היא למעשה חלק מהעניין. הצד השני של הפוליטיקה גם הוא יהנה מפירות אלו לכאורה, הוא ינסה לטעון שהביטחון רעוע. אולי אפילו זה הזמן בו הוא יעמיד סקר חדש שיציג מועמד חדש שיכול להחליף את הראש. כולם מנסים לזכות בנקודות בקרב קהל הבוחרים, זה לא סוד גדול. כשיש אירוע צריך לדעת לנצלו עד תום.
אם נחזור לסדרה "בית הקלפים", האנדרווידים הם גאונים. הם תמיד יוצאים כשידם על העליונה, גם כשהכל נראה שמשחק לרעתם. הם שחקני שח מעולים. אירוע נר ראשון של חנוכה בישראל ונתניהו למרות הכל שולט היטב במצב. בנאום מסורתי בפני חברי מפלגתו הוא מחליט לתת לקהל משהו יותר מרק מסורת על נס פח השמן. נתניהו, מחליט להשתלח שוב באלו הטוענים לכתר, הרוצים להחליף את שלטונו, דבר לא מקובל. הוא מצליח שוב לזכות באהדת הקהל ולהציג עצמו כמביא האור ומסלק החושך. כותבי הנאומים של האנדרוודים היו יכולים ללמוד ממנו הרבה.
המהלך החדש של הצד השני כבר בפתח. בקרוב אולי בנט ושקד, בכירי הבית היהודי, שניזוקו בקרב הקהל ממהלכי נתניהו האחרונים, שוחחו עם מי שהיה מקורב משפחת נתניהו. ישנן שמועות ודיווחים לא מאומתים כי יקבלו ייעוץ לקראת הבחירות משלמה פילבר שנחשב למקורבו של נתניהו עד שהעיד נגדו. אם נלך על הדינמיקה וההיגיון של בית הקלפים, אני בטוחה שנתניהו ידעו כיצד להתמודד עם הבאות. נתניהו כמו האנדרוודים מצליחים בחוכמה ותחכום, ולא נכנעים בקלות.
ראש הממשלה בנימין נתניהו עם אשתו שרה. (צילום: טוויטר)
עוד רגע תהיה שוב פרשה אחרת ביטחונית, מדינית, פלילית או אחרת. מהלך חדש בשח שנקרא הפוליטיקה הישראלית. מעניין מי יצלח אותה עם נקודות נוספות בשרוולו? תיאוריות קונספירציה אחרות יצוצו להם. מישהו אחר ידמיין ישראל שהיא למעשה סדרת טלוויזיה ולא מציאות. משחקי שח כשהבוחרים הם רק כלים במשחק כדי להציל את המלך והמלכה יכולים להתקיים רק במוחנו הקודח, בדימיוננו המופרע. הכלים במשחק המציאות הם הרבה יותר מרק מהלך להשאיר מישהו בשלטון. יש שימשיכו לדמיין את משפחת נתניהו יושבת מול מסך הטלוויזיה ברגע משפחתי וצופה, כמוני וכמו רבים אחרים, בסדרה "בית הקלפים". יש שיתהו מתי הכלים בשח יהפכו להיות החשובים. יש רבים שימשיכו לחשוב או ישתכנעו שדווקא בזמן הזה צריך להגן יותר מכל על המלך והמלכה. שוב, הכל לכאורה בדימיון הפרוע. המציאות היא לא סדרה בטלוויזיה ולא משחק, ועם זאת קשה לפעמים שלא לחשוב על המשפט הידוע "המציאות עולה על כל דימיון". מה שכן, המציאות הישראלית מעניינת. קשה שלא להישאר דרוכים ולראות מה יהיה המהלך הבא. הרבה יותר מעניין מכל סדרה שנראה בטלוויזיה.
