חוק המס החדש של המפלגה הרפובליקנית, שהועבר אשתקד, חילק כל מיני הטבות מס לכל מיני קבוצות. דווקא קבוצה אחת, שרבים מן הנמנים עליה הם הבייס שבבייס של המפלגה, מוצאת עצמה נפגעת ממנה. הכוונה היא למוסדות דת בפרט, ומוסדות ללא כוונת רווח בכלל, שפתאום צריכים להתחיל לחשב את ההוצאות והמס על כל היבט זוטר ואיזוטרי של החזקת מגרש חניה.

תחת חוק "קיצוץ המס והמשרות" שהועבר ב-2017, הטבת החניה שמעניקים כנסיות, בתי כנסת, מסגדים וכיו"ב, כמו גם בתי חולים, מכללות ומלכ"רים אחרים לעובדיהן - הן מעתה ברות-מיסוי. הסעיף הקטן הזה, מחווה סמלית בלבד ל"מאיפה נחזיר את כל כספי המסים שוויתרנו עליהם לתאגידים בחוק הזה", הוסף כדי להיות "הוגנים" כלפי העובדים בשאר המשק, ש"זכו" למס על הטבות התחבורה שלהם ממקום העבודה (מרכב והוצאות רכב ועד כרטיס פאס חודשי לתחבורה הציבורית), ולכן הוטל שגם עובדי המלכ"רים לא יהיו פטורים ממנו.

טמפל רוקדייל בסינסינטי. הקהילה נוסדה הרבה לפני שהיו מכוניות (1824). מאז שיש מכוניות, יש בבית הכנסת של ק"ק בני ישראל מקום חניה שמור לרב. עד השנה? (צילום: CBS12 סינסינטי)

עכשיו הסעיף הזה גורם כאבי ראש למנהלים במוסדות השונים המנסים לרדת לפרטי הכללים החדשים והמורכבים. אלה יכולים לחייב את הנהלת המוסד לחשב כל דבר, החל בעלויות פינוי השלג וכלה לאחוז מתוך כלל מקומות החניה המשמשים את העובדים. סופו של הכלל הזה, ככל הנראה, בכך שכמרים ורבנים ואימאמים יאבדו את המקומות השמורים שלהם וייאלצו להתחרות בצאן מרעיתם על מקומות חניה בימי התפילה.

"בכל רחבי אמריקה - לא יהיה כתוב "חניה זו שמורה לכומר סמית'" מנבא סטיבן וולף, יועץ מדיניות מס בכיר לפדרציית הקהילות היהודיות של צפון אמריקה. "השלטים האלה הולכים לרדת". שורה ארוכה של ארגונים דתיים ועמותות אחרות דורשים שהוקנגרס יבטל את הסעיף.

"לא בשביל זה שכנענו את המתפללים לבחור בכם". כנסייה בשיקאגו (צילום: MyParkingPermit)

הרפובליקנים בבית הנבחרים בורחים כעת מן הסעיף ומציעים להעלים אותו כחלק מחוק של סוף השנה. אולם לא ברור אם הקונגרס יספיק להעביר עוד חקיקה לפני שהשנה תסתיים. חישוב המס בו חייב כל מוסד הוא כאמור משימה מורכבת, ובשבוע שעבר פירסם משרד האוצר הנחיות מצופות זה מכבר, שמסבירות איך זה עובד. זה רק הצית גל חדש של בלבול.

על אף שמשרד האוצר טוען כי הוא ניסה לצמצם את השפעת התקנות על מלכ"רים, בכל זאת יצא מסמך הנחיות בן 24 עמודים, מודפס בצפיפות, עתיר בראשי תיבות והפניות לסעיפים שונים בחוק המס העצום. כשמדובר באיזו כנסייה או בית כנסת, שם אחד המתפללים מתנדב לנהל את ספרי החשבונות של המקום, שאינו מתעסק כמעט עם ה-IRS משום שהוא פטור ממסים על הכנסותיו, זה יכול להיות אתגר עצום.

הדרך הברורה להימנע מהמס היא פשוטה - לבטל את מקומות החניה השמורים לעובדים, וזה כנראה מה שיצטרכו מוסדות רבים לעשות. בינתיים הם ייאלצו לחשב כמה הם חייבים. זה קל אם משלמים למישהו אחר - נגיד לחניון מעבר לכביש. אז פשוט מחילים את המס (בסך 21%) על הסכום שמשלמים לאותו מפעיל.

אבל אם, כמו ברוב המקרים, מדובר בחניון ששייך למוסד, זה מתחיל להיות מורכב במידה כמעט קפקאית. המס חל על הוצאות "התיקונים, התחזוקה, התשתיות, הביטוח, מס הרכוש, הריבית, פינוי שלג וקרח, פינוי עלים, פינוי אשפה, ניקיון, גננות, עובדי חניון, אבטחה, דמי שכירות וחכירה או החלק היחסי של המגרש בדמי השכירות והחכירה".

ולפני סיום... תרגמו לציטוטים מתהילים ואתם בטח מזדהים

החוק פחות קטנוני מכפי שניתן להתרשם עד כה, שכן הוא כולל תנאי לפיו אם יותר ממחצית מקומות החניה שמחזיק המוסד פתוחים לציבור מבקריו הרחב (דהיינו, לא שמור לעובדים) - הוא פטור. אז אולי בכל זאת הרפובליקנים דאגו לבייס שלהם.

איך? רוב הכנסיות באזורים בהם מתגורר הבייס הרפובליקני הן מחוץ לערים, שם רוב הכנסיות, אפילו אם אינן "מגה-צ'רץ'" יחזיקו מגרש חניה גדול וכל עובדיהן המעטים יחסית לא ימלאו מחצית ממקומות החניה. לעומת זאת, רוב בתי הכנסת והכנסיות הליברליות יותר נמצאות בערים, שם גם העלויות השונות גבוהות יותר, וגם קשה יותר למוסדות להחזיק די מקומות חניה לציבור כדי ליהנות מהפטור.

למרות זאת, התאחדויות שונות של כנסיות ומלכ"רים מאוחדים בדעה שמדובר בסעיף מיותר שסתם יגרום עלויות למוסדות הפועלים לטובת הציבור, וישלול מעובדיהן הטבה שלא ראוי להתקטנן עליה. אבל ב-2018 זה כנראה כבר לא יקרה, אז בקרוב תוכלו, אם תרצו, להגיד בנימוס "שבת שלום כבוד הרב... מחכה בקוצר רוח לדרשה של כבודו. אבל עם כל הכבוד, ויש כבוד - את החניה הזו אני תפסתי".