מחקר מצא, עד גיל 11 שנה בילו כשעתיים יותר בממוצע מדי יום בפעילויות המתבצעות בישיבה, בהשוואה לתקופה בה היו בני 6 שנים. רוב המומחים מאמינים, כי מידת הפעילות הגופנית יורדת ככל שהילדים מגיעים לגיל ההתבגרות. אך המחקר החדש מצא, כי הירידה במידת הפעילות מתחילה כבר בגיל 6 שנים.

החוקרים בדקו את מידת הפעילות הגופנית בגילאי 6, 8 ו-11 שנה, בקרב 600 ילדים באירופה, באמצעות חיישן שהוצמד לזרוע שלהם. לאחר שקלול משתנים, כגון מסת הגוף, מצאו החוקרים, כי משך הזמן הממוצע שהוקדש לפעילות גופנית, ירד לממוצע של כ-75 דקות ביום, עד שהילדים הגיעו לגיל 11 שנה.

מידת הפעילות הגופנית הקלה ירדה לממוצע של כ-45 דקות ביום ומידות הפעילות המתונה והנמרצת שנשארו יציבות עד שהילדים הגיעו לגיל 8 שנים, ירדו בממוצע של 31 דקות ביום, עד שהילדים הגיעו לגיל 11 שנה.

המחקר הצביע על כך שהילדים בגיל 11 מבלים כמעט שעתיים מדי יום בפעילות שמתבצעת בישיבה ללא תזוזה, בהשוואה לילדים בגיל 6. רק 63 אחוז מהילדים בגיל 11 ביצעו את מידת הפעילות הגופנית המומלצת להם, הכוללת תרגול מתון עד נמרץ במשך 60 דקות. זאת, לעומת 82 אחוז מהילדים שביצעו את אותה מידת פעילות גופנית בגיל 6.



בנים ביצעו פעילות מתונה עד נמרצת יותר מאשר בנות ובנות ביצעו יותר פעילות גופנית קלה מאשר בנים. אך ירידה כללית חדה יותר בפעילות הגופנית נרשמה בקרב בנים. לדברי החוקרים, הגורמים המשפיעים העיקריים היחידים היו ג'נדר, מדינה ומידת הגוף.

החוקרים ממליצים, כי על ההתערבות למניעת חוסר פעילות גופנית בקרב ילדים צריכה להתבצע בקרב ילדים בגיל צעיר יותר.