מאות נשים צולמו ללא ידיעתן במהלך קבלת טיפול רפואי - כולל ניתוחים ולידה - בבית חולים קליפורני. כך נטען בכתב תביעה שהוגש בבית משפט (superior court) של המדינה. עורך הדין המייצג את התובעות טען כי ייתכן שעד 1,800 נשים צולמו ללא ידיעתן.
"שיטות מעקב" ששימשו רק פעם אחת... ולמה נשמר החומר? המרכז לרפואת נשים שארפ-גרוסמונט בלה-מסה, בפאתי סן דייגו (צילום: KMIZ)
בכתב התביעה נטען כי מצלמות המופעלות בחיישן תנועה הוצבו בשלושה חדרי ניתוח בבית החולים שארפ גרוסמונט בלה מסה שבקליפורניה, כחלק ממאמץ לתפוס חשוד\ה בגניבת תרופות. אולם בין יולי 2012 ליוני 2013, המצלמה צילמה גם מטופלות במרכז לרפואת נשים בעת שהתייעצו עם רופאים, התערטלו, עברו בדיקות והורדמו לצורך ניתוח.
81 נשים נקובות כתובעות ועוד צפויות להצטרף, אמרה אמרה עורכת הדין אליסון גודארד, שהוסיפה כי לא נראה שהצילומים כללו אודיו, אולם פניהן של חלק מן הנשים ניתנים לזיהוי. נגד בית החולים כבר הוגשה תביעה ייצוגית בשל הצילומים, המתנהלת מאז 2016. התביעה החדשה כוללת נשים שלמדו על קיומו של התיעוד האינטימי הכפוי מאז דצמבר אשתקד והיא הוגשה ביום שישי בשבוע שעבר. בכתב התביעה לא צוין סכום הפיצוי שמבקשות התובעות.
"התובעות חשות כולן הלם וגועל", אמרה גודארד, שציינה כי בית החולים ממשיך להחזיק באלפי סרטונים. "הם לא יודעים איך ישתמשו בסרטונים שלהם או מי עשוי היה לראות אותם, מפני שבית החולים שארפ לא וידא שזה יטופל", הוסיפה.
"הם לא יודעים איך השתמשו בסרטונים שלהם או מי ראה אותם, כי בית החולים לא וידא שזה יטופל" (צילום אילוסטרציה: Shutterstock.com)
בית החולים, כאמור, טוען שהצילום בוצע במטרה לגלות מי גונב\ת תרופות מרשם מבית החולים, וכי המצלמות היו מכוונות לעבר עגלות התרופות, קרה שנקלטו ותועדו בעדשותיהן גם מטופלות ואנשי סגל רפואי במהלך הטיפולים.
אולם מומחים לאתיקה רפואית סבורים שעל פניו, קו ההגנה הזה אינו מחזיק מים. "נראה כי שארפ-גרוסמונט יכלו למצוא דרכים פולשניות פחות לחקור את היעלמות התרופות שלהם", אומר גלן כהן, פרופסור באוניברסיטת הרווארד ומחבר מדריך היסוד בתחום: "חוק ואתיקה בטיפול רפואי" (Healthcare Law and Ethics). הוא מוסיף כי גם אם הצילומים היו נחוצים, העובדה שלא נמחקו מיד לאחר שנצפו פעם אחת והתברר שאינם מכילים ראיות לגניבות התרופות - היא המטרידה מכל.
בית החולים טוען כי "שיטות המעקב שננקטו בחקירה של 2012-2013 שימשו אך ורק במקרה זה ולא השתמשנו בהן שוב". עוד טוען בית החולים כי רק ל"חופן" אנשים במחלקה המשפטית, המחלקה הקלינית ומחלקת האבטחה היתה גישה לצפייה בתיעוד, וכי חומרי הווידאו עצמם תמיד נשמרו באופן בטוח.