על אף האמונה לפיה אנו מכירים את גופנו, ביטול סימנים ובליטות מוזרות על עורנו כמטרד חולף הוא לא רעיון טוב. פריחות מוזרות נגרמות על ידי בקטריות, וירוסים או משהו שאכלת – כל אלה מסכנים את בריאותינו. אז מתי פריחה היא סיבה לדאגה? לפניכם שני גורמים אפשריים לפריחה - חלקם אולי יהיו מוכרים לכם מניסיונכם האישי, או שתזהו רמזים על דבר מה שהשפיע על בריאותכם.
- שלבקת חוגרת
הגורם לפריחה הוא אותו נגיף הרפס האחראי לאבעבועות. אם בחייכם חליתם באבעבועות – יש סיכוי שתפתחו שלבקת גם כן. זו מחלה ויראלית וכואבת שעלולה להפתיע, בזמן שנגיף האבעבועות בגופנו פעיל.
למעשה, יותר מחצי מהמקרים המיוחסים לשלבקת חוגרת מופיעים בקרב מבוגרים מעל גיל 60. עם זאת, צעירים ומבוגרים כאחד יכולים לפתח פריחה זו. פריחה זו דורשת בדיקה וטיפול רפואי. למעשה, סיבוכים מופיעים באם הפריחה נמצאת באזור העיניים.
- פריחה כתגובה תרופתית
לפעמים פריחה מופיעה בעקבות עקיצה או רגישות למאכל מסוים; אבל היא יכולה גם להופיע כתוצאה מתרופה שאתם נוטלים. תרופות ללא מרשם ותוספי תזונה עלולים לגרום לריאקציות, עם זאת, אחד מהמקורות העיקריים לפריחות בעור הוא האנטיביוטיקה. פריחה מסוג זה, בדרך כלל, תופיע מספר ימים לאחר תחילת הטיפול האנטיביוטי. הפריחה לרוב תכסה אזור קטן, או שתתפשט ותכסה חלקים גדולים מגופנו. אדמומיות, נפיחות או בועות, עלולות להופיע – במקרה זה יש להפסיק את הטיפול האנטיביוטי ולפנות לרופא.
באם, נוסף על הפריחה, אתם חווים קוצר נשימה, פצעים בעור או בפה ו\או נפיחות – יש לטפל בדחיפות ולפנות לאיש מקצוע. בנוסף, שימו לב לחום הגוף ו\או לרמת הכאב. פריחות עקב טיפול תרופתי מזכירות במראן פצעונים או קשקשים, הן עלולות להופיע על כל חלק בגוף, לרבות איבר המין.
אם בליבך קיים חשד – לפיו האחראי לפריחה הוא תרופה או תוסף תזונה – מומלץ לעקוב בדקדקנות אחר החומרים שאנו מכניסים לפה – כך גם תסייעו לרופא המשפחה למצוא את הגורם לנקודות האדומות והמגרדות.
