משבר דרי הרחוב בלוס אנג'לס אינו חדש, ובמשך שנים רבות התושבים דורשים למצוא פתרון שיאפשר לפנות את עשרות אלפי ההומלסים מהרחובות והפארקים.
בימים האחרונים החלו עבודות הבנייה של פרויקט שאפתני בשכונת קנוגה פארק, שיעניק סיוע ישיר לחסרי הבית באמצעות דיור זמני.
כך יראה המקלט החדש, שעבודות הבנייה שלו החלו בסוף השבוע (צילום: עיריית לוס אנג'לס)
על אף הכוונות הטובות, תושבים רבים בקנוגה פארק זועמים שהשכונה שלהם נבחרה להיות הבית הזמני של חסרי הבית. למעשה, עבודות הבנייה ביום שבת האחרון, והמבנה בשד' קנוגה הוא הראשון שמוקם במסגרת הפרויקט בצדה המערבי של העיר (ממערב לכביש מהיר מס' 405).
בוב בלומנפלד, חבר במועצת עיריית לוס אנג'לס אשר מייצג את מערב הוואלי, התייחס לפתיחת המקלט: "מגפת הקורונה הגבירה את משבר ההומלסים, באופן שבו ידרשו שנים רבות כדי לאמוד את גודל הפגיעה. אבל פרויקט 'גישור' זה ישמש ככלי חיוני עבור אלו שזקוקים לסיוע".
למרות שבאופן רשמי, מחוז לוס אנג'לס יפעיל את המקלטים החדשים, מי שמממן את הקמתם היא עיריית לוס אנג'לס. לפי התוכנית, העירייה תעביר למחוז 4.3 מיליון דולר לטובת המקלטים, כאשר בתמורה המחוז יתחייב לרכוש את הנכס שבו המקלט מוקם. בנוסף, המחוז התחייב לשפץ את המבנים ולהפעיל את המקלטים במשך 15 שנים.
המקלט הספציפי הזה בקנוגה פארק צפוי להיפתח לקראת סוף השנה הנוכחית, ולפי ההערכות, כ-80 בני אדם יוכלו לגור בו בכל רגע נתון.
מטרת הפרויקט, כאמור, היא ליצור "גשר" עבור חסרי הבית הנמצאים ברשימת המתנה לקבלת מגורים באחד המקלטים בעיר. היות שישנם הרבה הומלסים, רשימת ההמתנה ארוכה ביותר. עד כה, כאשר דרי הרחוב אינם מוצאים מקום במקלט, הם עברו למאהלים בפארקים או בסמוך למחלפים בכבישים המהירים. כעת, יתאפשר להם לגור במקלט זמני, שגם יסייע להם במציאת עבודה ודיור לטווח הארוך.
"פרויקט זה הוא דוגמה מצוינת לשיתוף הפעולה שיכול להיווצר בין עירייה למחוז. הפרויקט אף יסייע לנו להוריד את כמות התושבים החיים ברחוב", הסבירה שילה קיול, חברה במועצת המפקחים המקומית.
במחוז התחייבו לשפץ את המבנה, לקנות את השטח ולהפעיל את המקלט במשך 15 שנים (צילום: גוגל מפות)
כזכור, בתחילת השנה עיריית לוס אנג'לס הקימה מטה חדש למאבק בתופעת חסרי הבית. המטרה, לדברי בכירים בעירייה, היא שרק גוף אחד יהיה אמון על תהליך הדיור, מרגע קבלת הבקשה ועד לרגעים שבהם הדייר החדש מקבל את המפתחות.
עד כה, מגישי הבקשה נאלצו לעבור דרך מספר ארגונים וסוכנויות, ובמקרים מסוימים נדרשו 10 חודשים בין הרגע שבו נמצאה התאמה בין אדם כלשהו לדירה, ועד לרגע שבו חותם על החוזה. וחשוב להסביר - אלה 10 חודשים שבהם מגיש הבקשה נותר ברחובות.
"יותר מדי גורמים מעורבים בזה", הסבירה היידי מרסון, מנהלת רשות השירותים להומלסים בלוס אנג'לס (LAHSA), "לאף אחד לא הייתה תמונת מצב מלאה, ונוצרו פערים גדולים", היא הוסיפה.
בשנה שעברה נערך מבצע רחב היקף לספירת דרי הרחוב במחוז, ומדו"ח של LAHSA עולה כי 60 אלף הומלסים גרים בלוס אנג'לס, מתוכם כ-36 אלף בתחום של עיריית לוס אנג'לס. מרביתם (75%) ישנם במקלטים, אך הרבע שנותר שווה ל-15 אלף איש, דבר שמסביר מדוע הוחלט להכריז על מצב חירום.
והנתונים שמתקבלים בחודשים האחרונים מצביעים על כך שהמגמה רק הולכת ומחריפה: אומנם מדי יום כ-130 חסרי בית נכנסים לדירות, אך בממוצע כ-150 איש מדי יום הופכים לחסרי בית. "משבר ההומלסים זקוק לתגובה מיידית, וכדי לעשות זאת עלינו להיות גמישים ויצירתיים עם משאבנו", אמר ראש העיר, אריק גרסטי, ששיבח את ההחלטה להקים חמ"ל למאבק בתופעה.
