במחקר איטלקי נמצא שהתרופה מרווליממב- MARVILIMUMAB משפרת תוצאות קליניות בחולי COVID-19 קשים שאינם מונשמים. חולי דלקת ריאות מנגיף הקורונה והיפר-דלקתיות מערכתית סובלים מתמותה גבוהה. מחקר זה בחן האם התרופה MARVILIMUMAB, שמיועדת במקור כטיפול בדלקת מפרקים שגרונית, קשורה לשיפור התוצאות הקליניות בקרב חולים עם COVID-19 קשה ופטאלי.
לא רק תינוקות קטנים, לפעמים גם חולי קורונה קשים, בתנוחה המפתיעה:
הפוך על הפוך, התנוחה המועדפת לחולי קורונה קשים
עוד מתברר שכאשר שיטה זו מוספת לטיפול הסטנדרטי, היא משפרת תוצאות קליניות בחולי דלקת ריאות מנגיף הקורונה והיפר-דלקתיות מערכתית. מחקר עוקב זה כלל מטופלים בגילאי 18 שנים או יותר, אשר אושפזו בבית החוליםSan Raffaele (מילאנו, איטליה) עם דלקת ריאות חמורה מנגיף הקורונה, היפוקסיה והיפר-דלקתיות מערכתית.
המטופלים קיבלו מנה תוך-ורידית אחת (6 מ"ג/ק"ג) של MARVILIMUMAB כתוספת לטיפול הסטנדרטי אשר ניתן בבית החולים באותו זמן לקורונה. במקביל, קבוצת הביקורת כללה מטופלים עם מאפייני בסיס דומים של קורונה, אשר קיבלו טיפול סטנדרטי בלבד באותו בית החולים.
התוצאה העיקרית שנבדקה היה הזמן עד שיפור הקליני (מוגדר כשיפור של שתי דרגות או יותר מתוך שבע דרגות בקנה המידה של המצב הקליני). תוצאות אחרות כללו את שיעור המטופלים אשר השיגו שיפור קליני, שרידות בכלל, שרידות ללא הנשמה מלאכותית, ומשך הזמן להתפוגגות החום. תופעות לוואי נוטרו באופן יומיומי.
במחקר השתתפו 13מטופלים שלא הונשמו (ממוצע גילאים 57 שנים ,(92% מתוכם גברים) אשר קיבלו MARVILIMUMAB ו-26 מטופלים (ממוצע גילאים 60 שנים [טווח בין רבעוני 53-67], 17 [65%] מתוכם גברים) בקבוצת הביקורת אשר קיבלו טיפול סטנדרטי.
במהלך המעקב שנמשך ימים, אף אחד מהמטופלים בקבוצה שטופלה עם התרופה MARVILIMUMAB לא מת. לעומת זאת, שבעה מטופלים מתו בקבוצת הביקורת . ביום ה-28, 100% המטופלים בקבוצה שטופלה עם MARVILIMUMAB ו-17 (65%) מטופלים בקבוצת הביקורת הראו שיפור קליני , עם שיפור מוקדם יותר בקבוצת הטיפול עם MARVILIMUMAB לעומת קבוצת הביקורת (ממוצע הזמן לשיפור 8 ימים לנוטלים את התרופה לעומת 19 ימים
החוקרים מסכמים כי טיפול עם התרופה MARVILIMUMAB מוביל לשיפור בתוצאים קליניים לעומת הטיפול הסטנדרטי בחולי דלקת ריאות מנגיף הקורונה והיפר-דלקתיות מערכתית אשר לא הונשמו עם פרופיל בטיחות גבוה.
לרוב כידוע מקובל, ששכיבה על גבי הגב היא תנוחת הבסיס היותר מקובלת לצרכי נשימה -זרימת אוויר פנימה והחוצה. אך במחקר שנערך חוקרי בית הספר לרפואה באונ' קולומוביה, ניו יורק, נמצא ממצא מפתיע למדי הנוגע לשיפור תסמורת החמצן אצל חולי קורונה קשים שאושפזו בטיפול נמרץ.
בין החולים שאושפזו במצב עירנות עם כשל נשימתי קשה עקב פגיעת קורונה ריאתית קשה, אך הנושמים בכוחות עצמם ללא מכונת הנשמה, נבחנה רמת החמצן בדמם בהתאם לתנוחות משכב שונות על גבי המיטה.
במחקר התברר שדווקא אלה ששכבו על בטנם, (מצב שבמקרים אחרים יש בו חשש להפעלת לחץ על הסרעפת) הוביל להגדלת לשיעור החמצן בריאותיהם יותר מכל. חולים עם רמות חמצון בדם של 95% ומעלה לאחר שעה של שכיבה על בטן גם התבררו כמי שהסבירות להדרדרות מצבם לצורך בהנשמה אמבלטורית יורד.